12,271
עריכות
אין תקציר עריכה
(תשה"מ בשני רעבון) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
והנה המזרחי שכתב ליישב קושיית התוספות מלוי, שכיון שעד שנולדה יוכבד לא היתה לו בת ממילא 'חשוך בנים' מיקרי ומותר בתשה"מ אף בשני רעבון. ותמה הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} שהרי אף יוסף לא היתה לו בת ואם כן היה מותר לו לשמש ומה מוכיחה הגמרא ממנו לאיסור. והנה ממה שהקשה הבית יוסף רק שלא היתה לו בת, מבואר לכאורה בדבריו כמהלך הראשון הנ"ל, ובאמת צ"ב מדוע לא הקשה יותר מזה, שהרי הפסוק עוסק בלידת שני בניו שהיו בטרם תבוא שנת הרעב, וצ"ב שכיון שבאותה שעה לא היו לו לא בנים ולא בנות אם כן מדוע נוסף תנאי זה של 'בטרם תבוא שנת הרעב', הלא אף בשנת הרעב היה מותר לו לשמש כיון שבאותה שעה לא היו לו בנים או בנות. אמנם יעויין להלן שבסוף דבריו העיר הב"י גם הערה זו שקודם שנולדו בניו היה חשוך בנים, וכנראה שהעמיד קושייתו על חסרון הבת, כדי להשוות הדברים ליישוב המזרחי על לוי שלא היתה לו בת, וע"ז הקשה שלא הועיל ביישובו כי אותו החסרון היה אף אצל יוסף. | והנה המזרחי שכתב ליישב קושיית התוספות מלוי, שכיון שעד שנולדה יוכבד לא היתה לו בת ממילא 'חשוך בנים' מיקרי ומותר בתשה"מ אף בשני רעבון. ותמה הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} שהרי אף יוסף לא היתה לו בת ואם כן היה מותר לו לשמש ומה מוכיחה הגמרא ממנו לאיסור. והנה ממה שהקשה הבית יוסף רק שלא היתה לו בת, מבואר לכאורה בדבריו כמהלך הראשון הנ"ל, ובאמת צ"ב מדוע לא הקשה יותר מזה, שהרי הפסוק עוסק בלידת שני בניו שהיו בטרם תבוא שנת הרעב, וצ"ב שכיון שבאותה שעה לא היו לו לא בנים ולא בנות אם כן מדוע נוסף תנאי זה של 'בטרם תבוא שנת הרעב', הלא אף בשנת הרעב היה מותר לו לשמש כיון שבאותה שעה לא היו לו בנים או בנות. אמנם יעויין להלן שבסוף דבריו העיר הב"י גם הערה זו שקודם שנולדו בניו היה חשוך בנים, וכנראה שהעמיד קושייתו על חסרון הבת, כדי להשוות הדברים ליישוב המזרחי על לוי שלא היתה לו בת, וע"ז הקשה שלא הועיל ביישובו כי אותו החסרון היה אף אצל יוסף. | ||
ובשו"ת שבות יעקב {{ממ|[[שבות יעקב/ג/ל|ח"ג סוס"י ל]]}} הוכיח מדברי המדרש {{ממ|[[בראשית רבה/צב/ח|ב"ר צב ח]] הו"ד ברש"י [[רש"י/בראשית/מד#יט|בראשית מד יט]]}} על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מד | ובשו"ת שבות יעקב {{ממ|[[שבות יעקב/ג/ל|ח"ג סוס"י ל]]}} הוכיח מדברי המדרש {{ממ|[[בראשית רבה/צב/ח|ב"ר צב ח]] הו"ד ברש"י [[רש"י/בראשית/מד#יט|בראשית מד יט]]}} על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מד#יט|שם]]}}: "אדוני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח" - מתחילה בעלילה באת עלינו, למה היה לך לשאול כל אלה, וכי בתך היינו מבקשים, או אחותנו אתה מבקש. הרי מבואר במדרש שהיתה ליוסף בת ועליה שאלו "וכי בתך היינו מבקשים". והקשה השבות יעקב כקושיית הבית יוסף שאם היה ליוסף בת מדוע לא נמנית בת זו במנין היורדים למצרים. | ||
ואמנם הצידה לדרך והשבות יעקב יישבו מכח מדרש זה את קושיית הבית יוסף על דברי המזרחי, כי אכן לוי לא היתה לו בת ולכן הותר לשמש מטתו, משא"כ יוסף שהיתה לו בת שפיר למדה הגמרא ממנו שאסור לשמש בשני רעבון. ומה שלא נמנית במנין היורדים למצרים, היינו מאחר וכבר מתה קודם שירד יעקב למצרים. אמנם בספר 'מתת יה' העיר שנראה מלשון הב"י שנשמר מיישוב זה, כי אם אכן ליוסף היתה בת, היה לה להימנות בכלל יורדי מצרים אף אם מתה קודם לכן - כדרך שנמנו 'ער ואונן' בני יהודה אף שמתו קודם לכן. | ואמנם הצידה לדרך והשבות יעקב יישבו מכח מדרש זה את קושיית הבית יוסף על דברי המזרחי, כי אכן לוי לא היתה לו בת ולכן הותר לשמש מטתו, משא"כ יוסף שהיתה לו בת שפיר למדה הגמרא ממנו שאסור לשמש בשני רעבון. ומה שלא נמנית במנין היורדים למצרים, היינו מאחר וכבר מתה קודם שירד יעקב למצרים. אמנם בספר 'מתת יה' העיר שנראה מלשון הב"י שנשמר מיישוב זה, כי אם אכן ליוסף היתה בת, היה לה להימנות בכלל יורדי מצרים אף אם מתה קודם לכן - כדרך שנמנו 'ער ואונן' בני יהודה אף שמתו קודם לכן. | ||