13,152
עריכות
←תפסת מרובה לא תפסת: כנדצ"ל
אין תקציר עריכה |
(←תפסת מרובה לא תפסת: כנדצ"ל) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== יום רביעי כ תמוז - מסכת יומא דף פ == | == יום רביעי כ תמוז - מסכת יומא דף פ == | ||
=== תפסת מרובה לא תפסת === | === תפסת מרובה לא תפסת === | ||
;טומאת אוכלין | ;טומאת אוכלין בכביצת תרנגולת דתפסת מרובה לא תפסת | ||
הגמרא {{ממ|[[בבלי/יומא/פ/א|פ.]]}} מביאה את דברי רבי בברייתא האומר שאף שכל השיעורין כולן בכזית, מכל מקום במקום ששינה הכתוב בלשונו ומשמעו שינו | הגמרא {{ממ|[[בבלי/יומא/פ/א|פ.]]}} מביאה את דברי רבי בברייתא האומר שאף שכל השיעורין כולן בכזית, מכל מקום במקום ששינה הכתוב בלשונו ומשמעו שינו חכמים בשיעורו. וכראיה לדבר מביא רבי את דין אכילה ביום הכיפורים, שכיון ששינה הכתוב ולא אמר "לא תאכל" אלא "לא תעונה" לפיכך שינו חכמים בשיעור האכילה וקבעוהו בככותבת. ומכאן למד רבי שהוא הדין לענין טומאת אוכלין, לפי ששינה הכתוב במשמעו שינו חכמים בשיעורו, ושיעור טומאת אוכלין בכביצה. | ||
כמקור לדין טומאת אוכלין בכביצה, אמר רבי אבהו אמר רבי אליעזר דאמר קרא "מכל האוכל אשר יאכל", אוכל הבא מחמת אוכל ואיזה זה ביצת תרנגולת. ומקשה הגמרא שישנם דוגמאות נוספות ל"אוכל הבא מחמת אוכל" ומנין לנו שכוונת התורה לביצה דווקא: ואימא גדי... ואימא בן פקועה... ואימא ביצת בר יוכני [עוף גדול הוא כדאמרינן בבכורות {{ממ|[[בבלי/בכורות/נז/ב|נז:]]}} שטבעה ביצתו ששים כרכים]. | כמקור לדין טומאת אוכלין בכביצה, אמר רבי אבהו אמר רבי אליעזר דאמר קרא "מכל האוכל אשר יאכל", אוכל הבא מחמת אוכל ואיזה זה ביצת תרנגולת. ומקשה הגמרא שישנם דוגמאות נוספות ל"אוכל הבא מחמת אוכל" ומנין לנו שכוונת התורה לביצה דווקא: ואימא גדי... ואימא בן פקועה... ואימא ביצת בר יוכני [עוף גדול הוא כדאמרינן בבכורות {{ממ|[[בבלי/בכורות/נז/ב|נז:]]}} שטבעה ביצתו ששים כרכים]. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
;יסוד הערוך לנר שהגדרת המרובה והמועט נגזרת מגודל החידוש ולא מהשיעור | ;יסוד הערוך לנר שהגדרת המרובה והמועט נגזרת מגודל החידוש ולא מהשיעור | ||
ובערוך לנר {{ממ|[[ערוך לנר/ראש השנה/י/ב#וחדש|ד"ה וחדש]]}} יישב בהקדם דברי רש"י {{ממ|[[רש"י/סוכה/ה/א|סוכה ה.]]}} בביאור דין זה דתפסת מרובה לא תפסת. שכך כתב רש"י: תפשת מרובה לא תפשת, כל דבר שמשמעו מרובה ומועט, אם תפשת את המועט יפה | ובערוך לנר {{ממ|[[ערוך לנר/ראש השנה/י/ב#וחדש|ד"ה וחדש]]}} יישב בהקדם דברי רש"י {{ממ|[[רש"י/סוכה/ה/א|סוכה ה.]]}} בביאור דין זה דתפסת מרובה לא תפסת. שכך כתב רש"י: תפשת מרובה לא תפשת, כל דבר שמשמעו מרובה ומועט, אם תפשת את המועט יפה תפשת דבציר מהכי לא משמע ואם ימצא שהיה לך לתפוס המרובה הרי הוסיפו לך ולא נטלו ממה שבידך כלום. ואם תפשת המרובה לא תפשת שאתה נראה כשקרן בדבריך דשמא המועט היה לך לתפוס ואת הרבית לתפוס וחסרו לך ממה שבידך והיינו לא תפשת, אבל כשתתפוש המועט אם יוסיפו טוב ואם לאו מה שתפשת תפשת, עכ"ל. | ||
הרי שמה שנחשב מרובה ומועט אינו תלוי בכמות אלא באיכות, דהיינו בגודל החידוש שבדבר, שככל שהדבר מחודש יותר חשיב מרובה, כי עליו יש לומר מנין לך שלכך נתכוונה תורה ושמא הדבר הפחות מחודש היה לך לתפוס ונמצא שנטלו מידך מה שהיה לך. | הרי שמה שנחשב מרובה ומועט אינו תלוי בכמות אלא באיכות, דהיינו בגודל החידוש שבדבר, שככל שהדבר מחודש יותר חשיב מרובה, כי עליו יש לומר מנין לך שלכך נתכוונה תורה ושמא הדבר הפחות מחודש היה לך לתפוס ונמצא שנטלו מידך מה שהיה לך. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
;חילוק התוספות בין כשדנים להחמיר לכשדנים להקל | ;חילוק התוספות בין כשדנים להחמיר לכשדנים להקל | ||
והתוספות ביומא {{ממ|[[תוספות/יומא/עב/א|לעיל עב.]]}} הביאו אף הם יסוד זה דבדבר שיש לו קצבה לא שייך לומר תפסת מרובה לא תפסת אלא אדרבה יש לתפוס המרובה, והקשו עליו מדברי הגמרא בראש השנה, ויישבו: י"ל דהתם קאמר לחומרא תפסת מרובה לא תפסת, דעד ז' יש לו תשלומין ממה נפשך אבל טפי לא | והתוספות ביומא {{ממ|[[תוספות/יומא/עב/א|לעיל עב.]]}} הביאו אף הם יסוד זה דבדבר שיש לו קצבה לא שייך לומר תפסת מרובה לא תפסת אלא אדרבה יש לתפוס המרובה, והקשו עליו מדברי הגמרא בראש השנה, ויישבו: י"ל דהתם קאמר לחומרא תפסת מרובה לא תפסת, דעד ז' יש לו תשלומין ממה נפשך אבל טפי לא דילמא מחג המצות ילפינן. דהיינו שמחלקים התוספות בין כשדנים להחמיר שאז אמרינן תפסת מרובה אפילו כשהמרובה יש לו קצבה כי מנין לך להחמיר כשיעור המרובה, ואילו כשדנים להקל אזי אומרים תפסת מרובה לא תפסת רק בדבר שאין לו קצבה. | ||
והקשה בתוספות יום הכיפורים {{ממ|שמות בארץ, יומא פ.}} לפי זה בסוגייתנו, שהרי כאן בעינן לומר שכוונת הפסוק לביצת בר יוכני והרי זו קולא גדולה שרק בשיעור גדול כל כך יטמאו אוכלין, והרי דעת התוספות שכשבאים להקל אין אומרים תפסת מרובה לא תפסת אלא באופן שאין קצבה לשיעור הרב, ואילו כאן יש קצבה, הלא היא ביצת בר יוכני. ואם כן מדוע מקשה הגמרא תפסת מרובה לא תפסת. וציין לספר הליכות אלי {{ממ|[[הליכות אלי/תשלח|סימן תשלח]] שעמד על כך אך לא פירש כלום. | והקשה בתוספות יום הכיפורים {{ממ|שמות בארץ, יומא פ.}} לפי זה בסוגייתנו, שהרי כאן בעינן לומר שכוונת הפסוק לביצת בר יוכני והרי זו קולא גדולה שרק בשיעור גדול כל כך יטמאו אוכלין, והרי דעת התוספות שכשבאים להקל אין אומרים תפסת מרובה לא תפסת אלא באופן שאין קצבה לשיעור הרב, ואילו כאן יש קצבה, הלא היא ביצת בר יוכני. ואם כן מדוע מקשה הגמרא תפסת מרובה לא תפסת. וציין לספר הליכות אלי {{ממ|[[הליכות אלי/תשלח|סימן תשלח]] שעמד על כך אך לא פירש כלום. | ||