מתנות כהונה על ויקרא רבה/כז/א: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

'''צדקתך כו'.''' כ"ז הוא לקמן ריש במדבר ולעיל ובב"ר פ' ל"ג ובש"ר פי"ד ושם פירשתי כל הענין וע"ש:

'''והצדיקים יש להם כו'.''' שאוהבים תמיד להרבות מצות כהררים המגדלים עשבים:

'''והגיל.''' הזוג שמקיש בתוכו:

'''רע לעצמו כו'.''' דאם לא כן רע למה לי אין לך רשע טוב:

'''יפקעו.''' יתבקעו:

'''אן.''' אנה:

'''כולה דנשי.''' כל הנמצאים שם היו נשים והאנשים אולי החביאו את עצמם כדי שיצילו הנשים המדינה בערמה זו:

'''נפקין כו'.''' יצאו לקראתו ואמרו לו אם אתה עושה עמנו מלחמה ותנצח אותנו שמך יצא בעולם שמדינה של נשים נצחת במלחמה:

'''ותו כו'.''' ושוב אין אתה יכול לקיים בפני שום מלך שיאמרו מלך חלש הוא ושמע להם והלך לו:

'''כי נפק כו'.''' כשיצא כתב על שער המדינה:

'''שטי הוינא כו'.''' שוטה הייתי עד שבאתי בקרטיגנא המדינה ולמדתי עצה מן הנשים:

'''בחזורין.''' בתפוחים של זהב:

'''ומה זה דהבא כו'.''' וכי זהב נאכל בארצכם אמרו לא היה כן לחם ומזון בארצכם ולמה באת לכאן ואמר לא מעשיכם באתי לראות:

'''דינכון.''' דין שלכם היאך אתם דנין דין:

'''עד דאינון כו'.''' בעוד שהם יושבים ומדברים באו שני אנשים לדון לפני המלך האחד אמר אדוני המלך חורבה קניתי מאיש הזה וחפרתי ומצאתי בו אוצר ואמרתי לו קח אוצרך כי החורבה קניתי והאוצר לא קניתי והאחר שכנגדו אמר כשם שאתה מתיירא מעונש גזל כך מתיירא אנכי ובירושלמי דאלו מציאות יש לכל אלו מעשים אכן בסיגנון אחר ושם איתא שכל אחד ואחד מהם היה רוצה ליקח האוצר:

'''א"ל זילון כו'.''' לכו ויקחו זה את זה הבן יקח הבת ויאכלו האוצר יחדיו:

'''שרי.''' התחיל:

'''טבות.''' טוב ונאה:

'''אלו הוה כו'.''' אלו היה הדין הזה בארצכם מה הייתם עושים:

'''מרים כו'.''' מרימים ראשו של זה כלומר היו הורגים אותו כד"א ישא פרעה את ראשך:

'''וסימא כו'.''' והאוצר היה עולה לבית המלך כי כן הדין עוד היום בארץ אדום שכל האוצרות הטמונים בקרקע הרי הן למלך ואלו שהיו מבקשים לעכבם חייבים הריגה:

'''ושמשא כו'.''' שאל לו הגד לי אם השמש זורח בארצכם:

'''נחית.''' יורד:

'''בעיר דקיק''' בהמות דקות א"ל הן:

'''א"ל תפח''' כו':

'''אמטו כו'.''' בשביל בהמה דקה אתם ניצולים:

'''עדנך.''' לשון יחיד:

'''עדניך.''' לשון רבים:

{{פורסם בנחלת הכלל}}

{{ניווט כללי תחתון}}