36
עריכות
+ד; ה
(←ב) |
(+ד; ה) |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==ג== | ==ג== | ||
ג) '''אלא''' דלדברי התוס' והר"ן יקשה דא"כ בעדי קדושין באחד רואה בחלון זה ואחד רואה בחלון אחר דלדיני נפשות לא מהני | ג) '''אלא''' דלדברי התוס' והר"ן יקשה דא"כ בעדי קדושין באחד רואה בחלון זה ואחד רואה בחלון אחר דלדיני נפשות לא מהני וכיון דבעינן עדות שראוים להתקבל בבית דין בנאמנות של עדות דיני נפשות והא אחד מחלון זה הוי עדות מיוחדת הפסולה לדיני נפשות, ובאמת כבר הקשה הנודע ביהודה ע"ב שם על דברי הר"ן מהתוספתא דמאי איריא נסתרה שחרית וערבית אינם מצטרפים דתיפוק ליה דאפילו נסתרה בפני שניהם שלא מחלון אחד והעדים לא ראו זה את זה אינם מצטרפים וקושיתו יש להקשות ג"כ על דברי התוס' והרא"ש במכות והתוס' בבבא בתרא דף קי"ד שכתבו מפורש דעדי קדושין וגיטין דמי לעדי נפשות, שבתי וראיתי בגבורות ארי להשאגת אריה בחדושיו למכות שהרגיש בזה, ונראה דלכאורה צ"ע במאי דיליף רב במכות דף ו' מברייתא שם דעדות מיוחדת פסולה מלא יומת על פי עד אחד להביא שנים שרואין אותו אחד מחלון זה ואחד מחלון זה שאין מצטרפין דמנ"ל דילמא קרא איצטריך לעדות מיוחדת משני מעשים דבדיני ממונות כשרה דהלכה כרבי יהושע בן קרחה ובדיני נפשות אין מצטרפין אבל במעשה אחד משני חלונות מצטרפים. | ||
'''ולכאורה''' י"ל דברייתא אתי כרבנן דרבי יהושע בן קרחה ורב לטעמו דסבירא ליה בסנהדרין דף ל' דהלואה אחר הלואה אינם מצטרפים ולהכי על שני מעשים לא איצטריך קרא וע"כ דעל עדות מיוחדת ברואים משני חלונות אתי וכה"ג תירץ הריטב"א שם בהא דדייק ר"נ דעדות מיוחדת כשירה בדיני ממונות דלרבנן קאי דאלו לרבי יהושע בן קרחה אפילו הודאה אחר הודאה מצטרפין אבל תירוץ זה אינו מספיק לפי הלכה דקיימא לן כרבי יהושע בן קרחה וקיי"ל דעדות מיוחדת משני חלונות אינם מצטרפין אפילו במעשה אחד ואי"ל דלא איצטריך קרא בד"נ בעדות מיוחדת מב' מעשים משום דאי אפשר לצרף שני עדים משתי עבירות דלא היה התראה והתיר את עצמו למיתה לכשהיה עד אחד כמו שא"א שיצטרפו עדי קדושין על קיום הדבר כמש"כ ה[[בית יוסף/אבן העזר/ל|בית יוסף סי' ל']] אכתי איצטריך באופן שכל אחד העיד שהיה עד אחר עמו והיו שנים והתרו וכן העיד עד שני שהיה עד אחר עמו והתרו מעבירות מחולקות וכמו כן בעד אחד מעיד שנגמר דינו בבית דינו של פלוני ועד אחד מעיד שנגמר דינו בבית דינו של פלוני למיתה מעבירה אחרת דבכה"ג אין מצטרפין וא"כ דילמא איצטריך קרא להכי ומנ"ל למילף על מעשה אחד משני חלונות. | |||
==ד== | |||
ד) '''אולם''' מצאתי ישוב לזה ממש"כ ה[[רמב"ם/סנהדרין/כ#כ|רמב"ם פ"כ מהל' סנהדרין הל' כ']] אין בית דין עונשין באומד הדעת אלא על פי עדים בראיה ברורה אפילו ראוהו כו' וכיוצא בו נקי וצדיק אל תהרוג וכן אם העידו עליו שעבד עבודה זרה זה ראהו שעבד את החמה והתרה בו וזה ראהו שעבד את הלבנה והתרה בו אין מצטרפים שנאמר נקי וצדיק אל תהרוג הואיל ויש שום צד לנקותו כו' והוא מן המכילתא, וביתר ביאור בדברי הרמב"ם בספר המצוות סי' ר"צ ומשוה להדדי דין אומד ועדות מיוחדת משני מעשים דבדיני ממונות מהני הלואה אחר הלואה משום דמהני אומד וידיעה בלא ראיה אומדנא דמוכח אפילו לרבנן דרבי אחא ולהכי מהני עדות מיוחדת משני מעשים דע"י צירוף שני מעשים הוי ידיעה כללית שמחויב ממון, וידוקדק בזה לשון הגמ' ב[[בבלי/סנהדרין/ל/א|סנהדרין ל']] ואידך והוא עד או ראה או ידע מ"מ משום דמקרא זה ילפינן ידיעה בלא ראיה משא"כ בדיני נפשות לא מהני ידיעה בלא ראיה על פי אומד וכן לא מהני צירוף שני מעשים, עכ"פ הרי מפורש בדברי המכילתא דעדות מיוחדת משני מעשים נכלל בדרשא דקרא דנקי וצדיק אל תהרוג [והכונה דאיצטריך קרא להכי אף שכל אחד העיד שהיה עד אחר עמו והיו שני עדים בהתראה והתיר את עצמו למיתה] ולהכי שפיר דריש הברייתא דלא יומת על פי עד אחד על מעשה אחת משני חלונות דלשני מעשים הא ילפינן מנקי וצדיק. | |||
'''והרמב"ן''' בספר המצוות שם תמה על הר"מ שהביא דרשת המכילתא דהא על כרחך אסמכתא בעלמא היא דהא עדות מיוחדת ילפינן במכות דף ו' דאפילו באחד רואה מחלון זה ואחד מחלון זה מצטרפין וכל שכן עדות מיוחדת משני מעשים, ולמש"כ א"ש דבא זה ולימד ע"ז דלולא דרשת המכילתא לא היינו יודעים מקרא דלא יומת ע"פ ע"א על עדות מיוחדת ממעשה אחד והיינו מוקמינן בשני מעשים ואיצטריך תרי קראי דמיני' ידעינן עדות מיוחדת משני מעשים ועדות מיוחדת משני חלונות [ומה שתמה הרמב"ן שם על דברי הרמב"ם באומד דהא קיי"ל כרבנן ודלא כרב אחא וגם בדיני ממונות לא מהני אומד נראה בשיטת הרמב"ם באומדנא דמוכח כמו בנחבל דמהני בדיני ממונות לא מהני בדיני נפשות, וע"ע ב[[רמב"ם/סנהדרין/כד#א|רמב"ם הל' סנהדרין פכ"ד הל' א']] דיש לדיין לדון על פי אומד דעתו מה דדעתו נוטה שהוא כן ועי' ב[[טור/חושן משפט/טו|טור]] ו[[שולחן ערוך/חושן משפט/טו|שולחן ערוך סי' ט"ו]]. | |||
==ה== | |||
ה) '''ועדיין''' דברי הרמב"ם צריכים ביאור דניהו דדרשת המכילתא איצטריך אבל הרמב"ם שקבע בחבורו הדינים והביא ב[[רמב"ם/עדות/ד/א|פ"ד מהל' עדות הל' א']] הדינים דעדות מיוחדת דאפילו אחד רואה מחלון זה ואחד מחלון זה אינם מצטרפים ומכש"כ בשני מעשים ולמה הביא הדין דמכילתא ב[[רמב"ם/סנהדרין/כ|פ"כ מהל' סנהדרין]] דעדות מיוחדת מב' מעשים. ונראה דדבר גדול השמיענו בזה דעדות מיוחדת משני מעשים שוה לדין אומד שיש בו צד לנקותו היינו שאינו ברור כל כך ויש חסרון בנאמנות דכמה מדרגות בנאמנות עדים לפי הענינים דבאיסורין עד אחד נאמן אפילו פסול ובדיני ממונות לשבועה עד כשר ולממון שני עדים אפילו מיוחדת משא"כ בדיני נפשות דבעינן עדים בראיה ברורה על מעשה אחת וכל שלא נצטרפו בראיה של מעשה אחד יש צד לנקותו שהוא נקי וצדיק משא"כ באחד רואה מחלון זה ואחד רואה מחלון זה דשניהם ראו את המעשה ואין ספק בנאמנות דמאי נפקא מינה אם ראו זה את זה ואם לא ראו המתרה מצרפם אלא דגזירת מלך שגזרה תורה בדין מיתה דלא יומת על פי אופן זה כמו שגזרה תורה הרבה דינים בדיני מיתה וכמו שפירש"י ב[[רש"י/סנהדרין/פא/א|סנהדרין דף פ"א]] בעדות מיוחדת דאחד רואה דעדותם אמת אלא שאין מיתתו מסורה לבית דין [והרמב"ם שפסק [[רמב"ם/רוצח/ד#ח|בפ"ד מהל' רוצח הל' ח']] ההורג נפשות ולא היו שם עדים רואים כאחת אלא ראהו האחד אחר האחד ומפרש לפי הנראה גם בעדות מיוחדת בשני מעשים שיטת הרמב"ם דעדות דמהני בממון די להכניסו לכיפה ולדידיה גם עדות ידיעה בלא ראיה אפשר דמהני וה[[ערוך לנר/סנהדרין/פא/א|ערוך לנר בסנהדרין דף פ"א]] פירש דברי הרמב"ם במעשה אחת ותמה על זה דהא כל חד פלגא מעשה קא חזי ולחנם נתחבט בזה דבפירוש נראה בשני מעשים נפרדים ובממון דמהני בכה"ג יש בו דין כיפה ומה שפסק הרמב"ם [[רמב"ם/רוצח/ו#ה|בפ"ו מהל' רוצח הל' ה']] וכן כל הרצחנים שהרגו בעד אחד וכיו"ב אם הרגן גואל הדם אין להם דמים ותמה הראב"ד על זה פירש [[כסף משנה/רוצח/ו#ה|הכסף משנה]] בעדות מיוחדת שראהו אחד אחר האחד י"ל ג"כ דניהו דבדין ב"ד ילפינן מקרא דנקי וצדיק על צד הרחוק ואין דנין עליו אבל גואל הדם שהרגו כי יחם לבבו שנתברר על פי שני עדים שהרג את קרובו שיש לו דין גואל הדם עליהם דאל"כ אין עדות השני מועיל בכהאי גוונא אין לו דמים]. | |||
==ו== | |||