רב פעלים/א/סוד ישרים/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
שורה 12: שורה 12:
'''והנה ''' כל זה המשמעות כתבתי כפי מ״ש רז״ל במדרש רבא הנז״ל, אך באמת מצאתי לרבינו סעדיה גאון שתרגם וינחם משמעות אחרת, שתרגם ''' וינחם ה׳ כי עשה את כהאדם''' וכו׳ ''' וְתְוַאִעֵדִהָם אַלַה כְמַה צַנַעְהָם פִי אֶל אַרְץ׳ וְאַוְצַל אֶל מָשַקַה אֶלִי קלְובהָם''' , ופסוק ''' ויאמר ה׳ אמחה את האדם''' וכו׳ תרגם ''' בְאֵן קאל אַלַה אמחי אל נאס אלד'י כַלַקתְהָם מַן אֶל אַרְץ' מֳן אֶנְסַאן אֱלִי בְהִימַה אֶלִי דְבִיב וְאֶלֵי טַאיֵר אֶל סְמַא אַד תְוַאעֵדתְהַם בְמַה כַלַקתְהַם''' והרב רבי אברהם בן עזרא ז״ל הביא פירוש הגאון רבינו סעדיה הנז׳, שכתב ויש אומרים כי ''' וינחם''' כמו ''' מתנחם לך להרגך''' ויפרשוהו ועד, וכן נמצא בתרגום הגאון הנז' על פסוק ''' מתנחם לך הַיְדַא עשו אַכִיךָ מַתִוַאעְדַךָ לְיַקְתְלַךָ,''' וכתב ראב"ע שם, והגאון אמר מגזרת ''' ווע"ד''' בלשון ערבי ע"ש:
'''והנה ''' כל זה המשמעות כתבתי כפי מ״ש רז״ל במדרש רבא הנז״ל, אך באמת מצאתי לרבינו סעדיה גאון שתרגם וינחם משמעות אחרת, שתרגם ''' וינחם ה׳ כי עשה את כהאדם''' וכו׳ ''' וְתְוַאִעֵדִהָם אַלַה כְמַה צַנַעְהָם פִי אֶל אַרְץ׳ וְאַוְצַל אֶל מָשַקַה אֶלִי קלְובהָם''' , ופסוק ''' ויאמר ה׳ אמחה את האדם''' וכו׳ תרגם ''' בְאֵן קאל אַלַה אמחי אל נאס אלד'י כַלַקתְהָם מַן אֶל אַרְץ' מֳן אֶנְסַאן אֱלִי בְהִימַה אֶלִי דְבִיב וְאֶלֵי טַאיֵר אֶל סְמַא אַד תְוַאעֵדתְהַם בְמַה כַלַקתְהַם''' והרב רבי אברהם בן עזרא ז״ל הביא פירוש הגאון רבינו סעדיה הנז׳, שכתב ויש אומרים כי ''' וינחם''' כמו ''' מתנחם לך להרגך''' ויפרשוהו ועד, וכן נמצא בתרגום הגאון הנז' על פסוק ''' מתנחם לך הַיְדַא עשו אַכִיךָ מַתִוַאעְדַךָ לְיַקְתְלַךָ,''' וכתב ראב"ע שם, והגאון אמר מגזרת ''' ווע"ד''' בלשון ערבי ע"ש:


'''נמצא ''' הגאון מבאר בזה משמעות אחרת, שהוא לשון נועד, כי ווע"ד בערבי הוא לשון נועד בעברי, וזה אמת, יען כי יש כמה תרגומים שתרגמו ''' מתנחם לך''' , כך, שקבע מועד וזמן להרגו, ולכן גם פסוק ''' וינחם''' ופסוק ''' כי נחמתי''' , מפרש הגאון לשון ווע"ד, כלומר שייעד להם מועד לאבדם בו, ולא ישארו קיימים לעולם כמו המלאכים, ולכן אמר ''' קץ כל בשר בא לפני''' , ר"ל הגיע קץ המועד שייעדתי להם, כי השי"ת צופה עתידות, וידע מעיקרא מעת שברא אדם ושאר בריות שיקלקלו אח"ז, ולכן מעת בריאתם חשב זמן נועד לבטלם ולאבדם בו, והמופת לזה שלא קרא להם שמות, אלא נתן בינה באדה"ר לקרא שם לכל הבריות, וגם את עצמו, והטעם מפורש בדברי חכמים, כי אותיות השם של כל בריה הוא חיות שלה, כמ"ש ''' נפש חיה הוא שמו''' , ואם היה השי"ת קורא להם שמות היו נשארים חיים וקיימים לעולם, וכיון שידע שיחטאו ויקלקלו וצריך לאבדם, לכך לא קרא להם שמות הוא יתברך, אלא אמר לאדה"ר שיקרא להם שמות, וכן אמר לאדה"ר ואתה מה שמך, ואמר אני ראוי שאהיה נקרא אדם:
'''נמצא ''' הגאון מבאר בזה משמעות אחרת, שהוא לשון נועד, כי ווע"ד בערבי הוא לשון נועד בעברי, וזה אמת, יען כי יש כמה תרגומים שתרגמו ''' מתנחם לך''' , כך, שקבע מועד וזמן להרגו, ולכן גם פסוק ''' וינחם''' ופסוק ''' כי נחמתי''' , מפרש הגאון לשון ווע"ד, כלומר שייעד להם מועד לאבדם בו, ולא ישארו קיימים לעולם כמו המלאכים, ולכן אמר ''' קץ כל בשר בא לפני''' , ר"ל הגיע קץ המועד שייעדתי להם, כי השי"ת צופה עתידות, וידע מעיקרא מעת שברא אדם ושאר בריות שיקלקלו אח"ז, ולכן מעת בריאתם חשב זמן נועד לבטלם ולאבדם בו, והמופת לזה שלא קרא להם שמות, אלא נתן בינה באדה"ר לקרא שם לכל הבריות, וגם את עצמו, והטעם מפורש בדברי חכמים, כי אותיות השם של כל בריה הוא חיות שלה, כמ"ש ''' נפש חיה הוא שמו''' , ואם היה השי"ת קורא להם שמות היו נשארים חיים וקיימים לעולם, וכיון שידע שיחטאו ויקלקלו וצריך לאבדם, לכך לא קרא להם שמות הוא יתברך, אלא אמר לאדה"ר שיקרא להם שמות, וכן אמר לאדה"ר ואתה מה שמך, ואמר אני ראוי שאהיה נקרא אדם:


'''והנה ''' ביאור זה של הגאון רבינו סעדיה, יבא נכון יותר בפירוש המקרא, וטוב שתאמרו פירוש זה לאותו נכרי, כי יתיישב על לבו יותר, ואע"פ שגם פירוש רבי נחמיה במדרש רבא ג"כ מתיישב היטב בפשט המקרא, אתם תאמרו לנכרי פירוש הגאון:
'''והנה ''' ביאור זה של הגאון רבינו סעדיה, יבא נכון יותר בפירוש המקרא, וטוב שתאמרו פירוש זה לאותו נכרי, כי יתיישב על לבו יותר, ואע"פ שגם פירוש רבי נחמיה במדרש רבא ג"כ מתיישב היטב בפשט המקרא, אתם תאמרו לנכרי פירוש הגאון: