90,717
עריכות
מ
סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''הבכור ''' | '''הבכור ''' נוטל פי שנים בנכסי אביו כדכתיב לתת לו פי שנים וכדתנן התם דף קכ"ב ותניא בגמרא פי שנים כאחד כנגד אחד מן האחין נוטל פי שנים שאם היו חמשה חולקים הנכסים לששה חלקים ונוטל הבכור פי שנים מהם אתה אומר פי שנים כאחד או אינו אלא פי שנים בנכסים שני שליש הנכסים כמו כשאין שם אלא בכור ופשוט דין הוא דפי שנים כאחד דחלקו עם אחד וחלקו עם חמשה מה חלקו עם אחד פי שנים כאחד אף חלקו עם חמשה פי שנים כאחד או כלך לדרך זו פי שנים בנכסים כמו בבכור ופשוט ת"ל והיה ביום הנחילו את בניו וגו' דהוי קרא יתירא לומר דהתורה רבתה נחלה אצל אחין דלא יטול פי שנים בנכסים היכא דאיכא ב' או ג' אחים מלבדו. ועוד ילפינן נמי התם מבכורת יוסף אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי דהוי פי שנים כאחד. | ||
== ב == | == ב == | ||
'''בכור ''' | '''בכור ''' שנולד אחר מיתת אביו אינו נוטל פי שנים דכתיב והיה ביום הנחילו את בניו וגו' וכתיב נמי יכיר לתת לו שראוי להכירו וכדאמרינן פרק מי שמת דף קמ"ב וזה שלא נולד עדין לא הכירו ואם נולד אפילו לא הכירו כיון דראוי להכירו דכל שראוי לבילה אינה מעכבת כדאמ' בעלמא ואפילו יצאה פדחתו כדאמ' פרק יש בכור לרבי יוחנן דאפילו פדחת נמי הוי היכרא וכו'. | ||
== ג == | == ג == | ||
'''בכור ''' | '''בכור ''' שנקרע ונמצא זכר אינו נוטל פי שנים ואינו ממעט חלק בכורה כדאמרינן פרק יש נוחלין דף קכ"ו והיה הבן הבכור לשנואה עד שיהא בן משעת הויה וקרא יתירא דריש והיה לשון הויה שהיא לידה ואינו ממעט בחלק בכורה דכתיב וילדו לו בנים עד שיהא בן משעת לידה וכתיב והיה הבן הבכור וגו' מי שהוא בן בשעת לידה חולק הבכור כנגדו חלק בכורה וממעט לחלק בכורה מן הבכור דהכי משמע קרא כנגד הבנים משעת לידה יטול בכורה דהיינו חלק גדול ולא נחשוב טומטום עמהם כדמפרש. | ||
== ה == | == ה == | ||
'''בן ''' | '''בן ''' יום אחד ממעט חלק בכורה אבל לא העובר שנולד אחר מיתת אביו וכדאמ' פרק מי שמת דף קמ"ב וילדו לו אמר רחמנא אבל הנולד לאחר מיתת אביו לא קרינא ביה וילדו לו ולגבי חלק בכורה כמאן דליתיה דמי ויטול הבכור חלק בכורה גדול לפי חשבון אותם הנולדים בחיי אביו. | ||
== ו == | == ו == | ||
'''ספק ''' | '''ספק ''' בכור אינו נוטל פי שנים וכדתניא התם דף קכ"ז בכור ולא ספק ואי לאפוקי ספק בכור פשיטא דלא שקיל חלק בכורה אלא אם כן מייתי ראיה שהוא בכור אלא לאפוקי מדרבא דכשילדו במחבואה אחת ולא הוכרו כותבים הרשאה זה לזה ואתא קרא דאף על גב דמדינא אית ליה בהרשאה גזירת הכתוב היא שלא יתנו לו חלק בכורה מן הספק ואם הוכרו קודם אפילו שעה אחת ואחר כך נתערבו כותבין הרשאה דקרא לא אתא למעוטי אלא מאי דדמי טפי למעוטי כגון דלא הוכרו כלל דהכי משמע קרא והיה הבן הבכור שיהא בכור משעת הויה ולא ספק. | ||
== ז == | == ז == | ||
'''מי ''' | '''מי ''' שהיו לו ב' בנים ומתו ואחר כך מת הוא בת הבכור יורשת חלק בכורה ובני הפשוט חלק הפשוט כדתנן התם דף קי"ו שנטלו בנות צלפחד חלק בכורתו שהיה בכור כדילפינן בגמרא מדכתיב והעברת את נחלת אביהן והעברת זו חלק בכורה כדכתיב והעברת כל פטר רחם וגו' ואף על גב דכשמת חפר לא היה צלפחד קיים אפ"ה בנותיו היו יורשות חלק בכורתו בנכסי חפר כי היכי דהיו יורשות חלק פשיטותו והכי אמרינן בירושלמי נאמר משפט לענין כפילה לו משפט הבכורה ונאמר משפט לפשיטות מה לענין פשיטות אתה רואה את הבן כאלו הוא קיים ליטול פשיטות אביו אף לענין כפל אתה רואה את הבכור כאלו הוא קיים ליטול כפילת אביו ואף על גב דחלק הארץ הוה ראוי ולא מוחזק לחפר ולצלפחד אפ"ה ירתי בנותיו כדאמרינן התם דארץ ישראל מוחזקה היא ליוצאי מצרים כדכתיב ונתתי אותה לכם מורשה כלומר אני נתתיה לכם ירושה וכן הדין בבני האחין ובני אחי האב ובכל היורשים אם היה אבי אחד מן האחין בכור נוטל חלק בכורה שלו זה היורש מחמתו כך היא נוסחת ספר הרב ז"ל והאריך הרב בעל מ"מ בפי' והעלה שלא היה צורך לכתוב זה ושעדין לשונו היה צריך עיון וכדי לישב לשון הרב ז"ל ושיהא מוסכם עם מה שכתב ברא"ש פ"ג שאינו נוטל הבכור בראוי כבמוחזק כמו ששנינו שם פרק יש בכור לנחלה נראה לי לפרש שהרב ז"ל סובר כי גם שהאב קודם לכל יוצאי ירכו כשמת בנו בלא בנים או בן בנו אחריו כדילפינן לעיל אפ"ה יש הפרש בין ירושות האב כי מה שיורש האב מאביו או מאחיו הוא מחמת שהוא לבדו ראוי ליורשו וסברא היא שהוא יירשם ולא בניו וכשאין האב חי ובניו יורשים את אביו או את אחיו מכחו הם יורשים דאי לאו מכחו לא הוו ירתי ואלו נקראים מורישי האב סתם שכתב רא"ש פ"ג ויש מורישים אחרים והם יוצאי ירכו כשאין להם זרע דמסברא אחיהם או בני אחיהם הוו ירתי ליה אלא דילפינן מקרא דהוא קודם לכל יוצאי ירכו כדאמ' לעיל ולישנא נמי דייקא דאמרינן דהוא קודם לכל יוצאי ירכו דמשמע דלאחין הוה חזי הירושה אלא דהאב קודם משום דילפינן לה מקרא ולא מסברא ולהכי כשאין האב חי אחין יורשין דהכי מסתברא ולא מכח אב ירתו אלא מכחן מסברא דמקרא כיון דהוא קודם לכל יוצאי ירכו ואינהו מכחו ירתי בתר הכי ולהכי אם מת אח פשוט מן האחין לאחר מיתת אביו שאביו יורשו מן התורה ויש בכור ופשוט הבכור או זרעו יירשו פי שנים בנכסי אחיו דכיון שהירושה היא ראויה להם שלא מכח אביהם לא מיקרי ראוי אבל כשיורשים נכסי הזקן או נכסי אחי אביהם שהירושה באה להם מכח האב כדאמר' הוי ראוי שהאב יורש את אביו או את אחיו בקבר ומוריש אותם לבניו ולהכי אינם נוטלים פי שנים מהם והיינו דאמרינן התם סוף פרק יש בכור ולא בראוי כבמוחזק לאיתויי נכסי דאבא דאבא וכדמפרש נמי בירושלמי כיצד אינו נוטל בראוי וכו' מת אביו בחייו וכו' ולפי זה כל הירושה הבאה מאחי אביו או מאבי אביו ולמעלה הויא מכח האב ואין נוטלין בה פי שנים דהוי ראוי הואיל ועל יד אחר באה להם וכל ירושה שבאה להם מאחיה' ומבניהם ולמטה או מבני אחי אביהם ולמטה נוטלין בה הבכור מהם פי שנים דלא הוי ראוי הואיל ומכחם באה להם ונסתלק' תמיהת בעל מ"מ שכתב שזהו ראוי ולא מוחזק דמקרא לחוד הוא ראוי ומסברא הוא כדאמ' מוחזק בירושת אחיו וכיון דאתא נמי מכח אביהם יש לו לבכור פי שנים בנכסי אביו שירושתו באה לו מכח אביו מקדם ומכחו מסברא כדאמר' לדעת הרב ז"ל כפי מה שכתב וכן הדין בבני האחין ובני אחי האב וכו' שאין שום פוסק אחר שיסבור שבכור האחין יטול בכורה בנכסי אחיו ועדין אנו צריכים למודעי. | ||
== ח == | == ח == | ||
'''אין ''' | '''אין ''' הבכור נוטל פי שנים בנכסי האם כדילפינן התם מדכתיב לו משפט הבכורה משפט הבכורה לאיש ולא לאשה והאי דריש ליה לגבי אב לומר שמשפט הבכורה בנכסי האיש ולא בנכסי האשה. | ||
== ט == | == ט == | ||
'''בכור ''' | '''בכור ''' לנחלה הוא הנולד לאביו ראשון ואין משגיחין על האם כדכתיב כי הוא ראשית אונו שלא נולד לו וולד אחר חי. | ||
== יא == | == יא == | ||
'''יוצא ''' | '''יוצא ''' דופן והבא אחריו שניהם אינם בכורים כדתנן פרק יש בכור דף מ"ז ראשון לא הוי בכור לנחלה דכתיב וילדו לו בנים דרך לידה בעינן ולא יוצא דופן ושני לנחלה נמי לא דראשית אונו בעינן והאיכא אחר קודם לו. | ||
== יב == | == יב == | ||
'''היו ''' | '''היו ''' לו בנים ונתגייר אין לו בכור לנחלה כדאיתא התם לר' יוחנן דגוים לאו בני נחלה בכורה נינהו וכן הבא אחריו אינו ראשית אונו. היו לו מן השפחה או מן הנכרית הבא אחריו בכור לנחלה דראשון אינו נקרא בנו כיון שהוא מן השפחה או מן הנכרית. | ||
== יג == | == יג == | ||
'''היה ''' | '''היה ''' הבכור ממזר נוטל פי שנים דכתיב כי את הבכור בן השנואה יכיר ואסיקנא שנואה בנישואיה. | ||
== יד == | == יד == | ||
'''ג' ''' | '''ג' ''' נאמנים על הבכור חיה ואמו ואביו כדאמרינן פרק עשרה יוחסין חיה מיד שהוא תחת ידה אמו כל שבעה שהוא בידה למסרתו למילה מכאן ולהלן על אביו מוטל להכירו כדכתיב יכיר יכירנו לאחרים דאף על גב דמיגו דאי הוה בעי למיתיב ליה כולהו נכסי הוה מהימן איצטריך קרא לנכסים שנפלו לאחר מכאן שלא היה עדין ביד אביו לתתם לו וכדאמ' התם: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||