מהרש"א - חידושי הלכות/מנחות/מה/א: הבדלים בין גרסאות בדף

 

'''וחטאת''' את המקדש חטאת עולה היא כו'. לפי פשוטו לפי הנקודה מלשון חיטוי וטהרה הוא כמו וחטאו ביום השביעי וגו' ואפשר דגם לשון חיטוי דכתיב גבי פרה אדומה וחטאו ביום השביעי וגו' מלשון חטאת הוא ע"ש שפרה אדומה מקרי חטאת ודו"ק:

'''שם''' זו אליהו כו' מלואים הקריבו כו'. ק"ק דבהדיא כתיב ברישא דעניינא דהקריבו פר לחטאת דכתיב ונתת אל הכהנים וגו' פר בן בקר לחטאת והיינו של מלואים הקריבו ודו"ק:

'''שם''' זכור אותו האיש לטוב וחנניה כו'. אפשר דהיינו דקאמר פ"ק דשבת ואלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה כו' וי"ח דבר גזרו שם:

'''פתחיה''' על הקינין זה מרדכי כו'. מפי' הרע"ב במסכת שקלים דצריך שיתמנה חכם גדול ובקי על זה כדאמרינן קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות כו' ע"ש ויותר נראה לפרש מה"ט דקאמר הכא דבעי חכם לידע בכל לשון הבא עם הקינין ולהבין מאי דקאמרי וק"ל:

'''שם''' והיינו דכתיב במרדכי בלשן. קרא הוא בד"ה אשר באו עם זרובבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן גו' ולא ידענא מהיכא משמע ליה למידרש שם בלשן שהוא מרדכי ולמה לא נימא שהוא שם אחר כמו אינך דכתב בהאי קרא וי"ל משום דלפי עניינא ה"ל להקדים מרדכי דרך חשיבותו בהנך דחשיב דכתיב ביה וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו גו' אבל כתבו הכא גבי בלשן למדרש ביה בלשן בייל לישני וז"ש היינו דכתיב במרדכי בלשן ר"ל ולא הקדימו ודו"ק:

'''שם''' וא"ל שוטים מנין זה לכם כו'. הא ודאי דאלו הצדוקים ובייתוסים לא האמינו בקבלתם וראייתם דממחרת השבת הוא ממחרת י"ט ראשון של פסח ופירשו בו שבת ממש דהיינו שבת בראשית וקא"ל ריב"ז מנין זה לכם גם אם לא תאמינו בקבלה מ"מ יש לנו לומר דממחרת שבת הוא ממחרת י"ט דהוזכר לעיל מיניה דמצינו י"ט מקרי שבתון כדכתיב בר"ה וביה"כ ע"ש השביתה דאין בין שבת לי"ט אלא אוכל נפש בלבד ואהא השיב הבייתוסי כיון דמשה רבינו אוהב את ישראל היה מסתמא שבת ראשית קאמר כדי שיתענגו ב' ימים וע"ז קרא עליו מקרא כו' א"ל שוטה ולא תהא תורה שלימה שלנו עם קבלתה כשיחה בטילה שלכם כו' שהיא קרובה למינות שמשה רבינו נתן להם המצות ע"פ אהבתו אותם וכאילו לא נתנו מפי הגבורה ח"ו ודו"ק: