244
עריכות
←ענף ומקצוע רחב בתורה
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בהשקפה ראשונה נדמה שענף מוני המצוות מונה ג' ד' ספרים וסופרים, כמה מרבותינו הראשונים שעסקו במקצוע זה מלבד בש"ס ובתשובות בהלכה. אולם משיוצאים בעקבי הצאן אחרי משכנות הרועים, מתגלה עולם מלא, נחמד למראה תאוה לעיניים, קשת רחבה של מוני-מצוות המתפרסת ונמשכת על-פני תקופות ארוכות, שתחילתה עתיקת יומין אולי תיכף לסיום עריכת התלמוד בבלי, אם נחשיב את ה'שאילתות' למונה-מצוות. ואולי אף הרבה קודם לכן – אם חלק הזוהר הנקרא 'רעיא מהימנא' גם נועד למנות מצוות!{{הערה|הקדמה ל'משנה תורה השלם' הוצאת 'חזק'.}} ועליהם חונים מפרשיהם ממש למאות! עוקרים הרים ומשדדים עמקים, רוקחי מרקחת מעשי רוקח, כל חיך אומר לי לי. כאשר נפרט בהמשך בס"ד. [ב'אוצר החכמה' במדור 'סדר ומנין המצוות' יש יותר מ-300 ספרים!].{{הערה| ה'אוסף' דלהלן נלקט במשך כמה שנים, קובץ על יד, לכן חלק מהדברים בלא ציון מקור, כי איני זוכר מבטן מי יצאו הדברים, ואדרבה אשמח מאד שישיבו לי כמה אבידות. וכן בחלק מהדברים אולי כבר יש מידע חדש שלא בא כאן.}} | בהשקפה ראשונה נדמה שענף מוני המצוות מונה ג' ד' ספרים וסופרים, כמה מרבותינו הראשונים שעסקו במקצוע זה מלבד בש"ס ובתשובות בהלכה. אולם משיוצאים בעקבי הצאן אחרי משכנות הרועים, מתגלה עולם מלא, נחמד למראה תאוה לעיניים, קשת רחבה של מוני-מצוות המתפרסת ונמשכת על-פני תקופות ארוכות, שתחילתה עתיקת יומין אולי תיכף לסיום עריכת התלמוד בבלי, אם נחשיב את ה'שאילתות' למונה-מצוות. ואולי אף הרבה קודם לכן – אם חלק הזוהר הנקרא 'רעיא מהימנא' גם נועד למנות מצוות!{{הערה|הקדמה ל'משנה תורה השלם' הוצאת 'חזק'.}} ועליהם חונים מפרשיהם ממש למאות! עוקרים הרים ומשדדים עמקים, רוקחי מרקחת מעשי רוקח, כל חיך אומר לי לי. כאשר נפרט בהמשך בס"ד. [ב'אוצר החכמה' במדור 'סדר ומנין המצוות' יש יותר מ-300 ספרים!].{{הערה| ה'אוסף' דלהלן נלקט במשך כמה שנים, קובץ על יד, לכן חלק מהדברים בלא ציון מקור, כי איני זוכר מבטן מי יצאו הדברים, ואדרבה אשמח מאד שישיבו לי כמה אבידות. וכן בחלק מהדברים אולי כבר יש מידע חדש שלא בא כאן.}} | ||
תיכף בכניסה ל'עולם' זה מתוודעים שיש את מנין הבה"ג וההולכים אחריו,{{הערה|כשכידוע יש לגביו מחלוקת מעניינת - מי הוא?! רבי יהודאי גאון או רבי שמעון מקיירא - יעויין ביד מלאכי (כללי הפוסקים, גאונים, אות ד') ובשם הגדולים (ח"א א' סק"ב). גם יש דיון אם המנין הנדפס בראש חיבורו הוא שלו, אבל למעשה הרמב"ם והרמב"ן התייחסו לכך כ"מנין הבה"ג". עוד פרט בזה, שיש הבדלים בכתבי היד של הספר לגבי המצוות הנמנות, כבר מזמן הרמב"ם והרמב"ן, אבל זה מתבקש שאינו ענין לבה"ג אלא למעתיקים.}} ואת מנין הרמב"ם וההולכים אחריו. | תיכף בכניסה ל'עולם' זה מתוודעים שיש את מנין הבה"ג וההולכים אחריו,{{הערה|כשכידוע יש לגביו מחלוקת מעניינת - מי הוא?! רבי יהודאי גאון או רבי שמעון מקיירא - יעויין ביד מלאכי (כללי הפוסקים, גאונים, אות ד') ובשם הגדולים (ח"א א' סק"ב) ובמבוא להלכות גדולות של מכון י-ם. גם יש דיון אם המנין הנדפס בראש חיבורו הוא שלו, אבל למעשה הרמב"ם והרמב"ן התייחסו לכך כ"מנין הבה"ג". עוד פרט בזה, שיש הבדלים בכתבי היד של הספר לגבי המצוות הנמנות, כבר מזמן הרמב"ם והרמב"ן, אבל זה מתבקש שאינו ענין לבה"ג אלא למעתיקים.}} ואת מנין הרמב"ם וההולכים אחריו. | ||
בסיעת הבה"ג יש למנות כמעט את כל 'בעלי האזהרות' - פייטנים שכתבו את מנין המצוות בדרך של פיוט וחריזה,{{הערה|באגרת השמד הרמב"ם מתייחס ל'אזהרות', הרי שכבר בזמנו נקראו בשם זה, ועוד הרבה קודם לכן. אלא שישנם 'אזהרות לראש השנה' של רבינו פינחס הלוי אחיו של בעל המאור (נדפס ב'פיתחי מועד' של הרי"ש שפיגל), ו'אזהרות לשבת הגדול', וא"כ תואר זה אינו ענין למנין המצוות. וראיתי מבארים שהוא ענין לפיוט שמוזכרים בו הלכות, ומילא כ"ש כשמוזכרים בו מנין המצוות שיקרא כן.}} כרבינו אליהו הזקן {{הערה|הוזכר בתוס' ה' פעמים, ונשאו ונתנו בפיוט, יעויין בהקדמת 'הידור זקן'. התחברו עליו חיבור מתלמיד תלמידו של ר"ת ('קובץ על יד' כא ב), 'הידור זקן' להגר"מ סלוצקי עם הערות מהאור שמח, 'מתק אזהרות' להגרי"א שפירא, אבי המחבר 'צביון העמודים' על הסמ"ק, 'שירת המצוות' לר"י מייזליש.}} | בסיעת הבה"ג יש למנות כמעט את כל 'בעלי האזהרות' - פייטנים שכתבו את מנין המצוות בדרך של פיוט וחריזה,{{הערה|באגרת השמד הרמב"ם מתייחס ל'אזהרות', הרי שכבר בזמנו נקראו בשם זה, ועוד הרבה קודם לכן. אלא שישנם 'אזהרות לראש השנה' של רבינו פינחס הלוי אחיו של בעל המאור (נדפס ב'פיתחי מועד' של הרי"ש שפיגל), ו'אזהרות לשבת הגדול', וא"כ תואר זה אינו ענין למנין המצוות. וראיתי מבארים שהוא ענין לפיוט שמוזכרים בו הלכות, ומילא כ"ש כשמוזכרים בו מנין המצוות שיקרא כן.}} כרבינו אליהו הזקן {{הערה|הוזכר בתוס' ה' פעמים, ונשאו ונתנו בפיוט, יעויין בהקדמת 'הידור זקן'. התחברו עליו חיבור מתלמיד תלמידו של ר"ת ('קובץ על יד' כא ב), 'הידור זקן' להגר"מ סלוצקי עם הערות מהאור שמח, 'מתק אזהרות' להגרי"א שפירא, אבי המחבר 'צביון העמודים' על הסמ"ק, 'שירת המצוות' לר"י מייזליש.}} רבי יצחק אלברגלוני {{הערה|עפ"י דיוק בלשון הרמב"ן מוכיחים שהוא זקינו. ויש מהקהילות הספרדיות שנהגו לאומרו בחג השבועות, ואולי בגלל זה התחברו עליו כמה חיבורים דוקא מחכמי ספרד, 'ישיר משה' למהר"ם מועטי, 'נתיב מצוותיך' למהרש"ך מראשי חכמי תוניס.}} רבי שלמה אבן גבירול,{{הערה| י"א שהוא מתקופת הגאונים ויש מאחרים. באחד מפיוטיו מדוייק שחיבר את ה'אזהרות' בגיל ט"ז! גם את אזהרותיו יש קהילות ספרדיות שאומרים אותם בחג השבועות. נתחברו עליו 'זוהר הרקיע' להרשב"ץ, 'נר מצוה' למהר"ם פוזאנטי, 'פתיל תכלת' למהר"י חאגיז בעל שו"ת הלכות קטנות שהוא קיצור זוהר הרקיע בתוספת נופך, ביאור מר"מ אבן תבון (נדפס ב'כתבי ר"מ אבן תבון') הערות מהשואל ומשיב, צפנת פענח, הגרי"פ פערלא, והגר"מ אבוביץ.}} ועליהם נוסף גם רבינו אלעזר ממיץ 'בעל היראים' שלא כתב בנוסח פיוטי,{{הערה|התחברו עליו כמה חיבורים: 'תועפות ראם', 'שם חדש', 'יראה ואהבה', 'סביב ליראיו', 'ווי העמודים', 'עמודי הארזים'.}} כשלגביו נוסף עוד חידוש - הוא אחרי שהרמב"ם הקיף את שיטת הבה"ג בחבילי קושיות, וכתב את הי"ד שרשים איך למנות את המצוות, ובכל זאת היראים מנה כהבה"ג. וכבר הגענו לד' מונים מלבד הבה"ג עצמו.{{הערה|אלא א"כ יש ראיות ועדויות שבעל היראים לא ראה את ספר המצוות לרמב"ם.}} | ||
אליבא דהיראים יש עוד ג' תגליות: הוא מנה רק תס"ד מצוות ולא תרי"ג!{{הערה|ז"ל: "וכללתים בארבע מאות ששים וארבעה, כי בכמה מקומות כללתי שתים כאחת", ומשמע שמסביר איך יצא לו פחות מתרי"ג ולא שמתכוין לחלוק על המנין, אבל זה גופא צריך תלמוד למה לא מנה כל אחת בפנ"ע.}} ב) נראה שהוא חיפש את "יראת השמים" שבכל מצוה ואת חובת הלבבות שבה, כשם חיבורו "יראים", ועל דרך מה שהחינוך כתב בשרשי המצוה. ואולי לכן הוא מונה פרטי מצוות שאחרים לא מנו, כשמירת שבת בלב, ושמחת שנה ראשונה בכל דבר המשמח, וחומר קדושת בתי כנסיות כמו מקדש (סי' קד, סי' תט). ג) הוא חיבר את החיבור בגלל: "והיה לי לזכרון כי גזל חרון / ומתו בנותי ואספו וכלו טובותי / ונשארתי לבדי ואין מחזיק בידי / וספרי הוא עדי וסהדי יהיה במרומים", אנחנו רגילים להכיר את גדולי האומה מתוך דברי תורתם ושמועותיהם המתבדרות בבית המדרש, אבל לא כל-כך מתוך תהפוכות חייהם לטב או למוטב, אז הנה גילוי טראגי על תורה מתוך צער איום, ואיך אסון וחרון הביא חיבור כל כך משמעותי לעם ישראל. | אליבא דהיראים יש עוד ג' תגליות: הוא מנה רק תס"ד מצוות ולא תרי"ג!{{הערה|ז"ל: "וכללתים בארבע מאות ששים וארבעה, כי בכמה מקומות כללתי שתים כאחת", ומשמע שמסביר איך יצא לו פחות מתרי"ג ולא שמתכוין לחלוק על המנין, אבל זה גופא צריך תלמוד למה לא מנה כל אחת בפנ"ע.}} ב) נראה שהוא חיפש את "יראת השמים" שבכל מצוה ואת חובת הלבבות שבה, כשם חיבורו "יראים", ועל דרך מה שהחינוך כתב בשרשי המצוה. ואולי לכן הוא מונה פרטי מצוות שאחרים לא מנו, כשמירת שבת בלב, ושמחת שנה ראשונה בכל דבר המשמח, וחומר קדושת בתי כנסיות כמו מקדש (סי' קד, סי' תט). ג) הוא חיבר את החיבור בגלל: "והיה לי לזכרון כי גזל חרון / ומתו בנותי ואספו וכלו טובותי / ונשארתי לבדי ואין מחזיק בידי / וספרי הוא עדי וסהדי יהיה במרומים", אנחנו רגילים להכיר את גדולי האומה מתוך דברי תורתם ושמועותיהם המתבדרות בבית המדרש, אבל לא כל-כך מתוך תהפוכות חייהם לטב או למוטב, אז הנה גילוי טראגי על תורה מתוך צער איום, ואיך אסון וחרון הביא חיבור כל כך משמעותי לעם ישראל. | ||
כך גם ה'שאילתות' נוצר בעקבות הצורך של רב אחאי גאון לנטוש את בבל, ולעלות לארץ ישראל, בה כנראה אסף וכינס את הדרשות שמסר במעמדי ה'ירחי כלה' שעוד היו נוהגים בבל. {{הערה|מבוא לשאילתות, כשכמובן החומר ההיסטורי על תקופה זו לוטה בערפל ואינו בהכרח מדויק}} | כך גם ה'שאילתות' נוצר בעקבות הצורך של רב אחאי גאון לנטוש את בבל, ולעלות לארץ ישראל, בה כנראה אסף וכינס את הדרשות שמסר במעמדי ה'ירחי כלה' שעוד היו נוהגים בבל. {{הערה|מבוא לשאילתות, כשכמובן החומר ההיסטורי על תקופה זו לוטה בערפל ואינו בהכרח מדויק}} | ||
רווח מוגדל עולה מחיבורי ההולכים בעקבות הבה"ג, הם אינם רק "הולכים בעקבות" הבה"ג אלא גם "מפרשי הבה"ג", הבה"ג | רווח מוגדל עולה מחיבורי ההולכים בעקבות הבה"ג, הם אינם רק "הולכים בעקבות" הבה"ג אלא גם "מפרשי הבה"ג", הבה"ג קיצר מאד בלשונו, ובחלק גדול רק ציטט לשון הכתוב או שם המצוה. נמצא שכשבעלי האזהרות ובעל היראים הרחיבו בהגדרת המצוה הם למעשה מפרשים את דעת הבה"ג. ואמנם אין הכרח שהבה"ג מסכים עם ביאוריהם, אך הא מיהא יש בידינו ביאורים מראשוני הראשונים על מנין המצוות של הבה"ג. ומעין זה כתב הגאון רבי חנוך גרשון פישמן זצ"ל, בפתיחה לספרו 'מי החג', שמהמו"מ שנוצר מהשגות הרמב"ם על הבה"ג, ניכר ומתגלה כמה עומק ומחשבה מונח במנין הבה"ג. | ||
ואולי גם נכון לומר כן על החינוך, שהוא כעין "מפרש" של דברי הרמב"ם בס' המצוות, אחרי שהוא מרחיב ומפרט במקום שהרמב"ם קיצר. | ואולי גם נכון לומר כן על החינוך, שהוא כעין "מפרש" של דברי הרמב"ם בס' המצוות, אחרי שהוא מרחיב ומפרט במקום שהרמב"ם קיצר. | ||
עד כאן לסיעת הבה"ג. | עד כאן לסיעת הבה"ג. | ||
בסיעת הרמב"ם יש כמובן את בעל החינוך שמנה כמותו ב'רוב' המצוות,{{הערה|ומכך שלא תמיד הלך בעקבותיו נראה למנותו כמונה בפנ"ע, כמו גם את הרמב"ן, ובודאי הסמ"ג, וכן את כל בעלי האזהרות שלא תמיד צמודים למנין הבה"ג. ובעצם כל חיבור של ראשון שרק ב'רוב' המקרים הוא בעקבותיו של אחר לכאורה יש לראותו כדעה בפנ"ע, וידועים הדיונים על כך לגבי הכלבו ואורחות חיים, שבלי הלקט ותניא רבתי, הרא"ש עם בנו ותלמידיו הטור האבודרהם ורבנו ירוחם.}} ואת רבנו דוד הכוכבי בעל 'ספר הבתים' שכל כרך ב' מספרו [במהדו' הרב הרשלר] היא העתקת ספר המצוות של הרמב"ם בתוספת טעמים ונופך משלו. | בסיעת הרמב"ם יש כמובן את בעל החינוך שמנה כמותו ב'רוב' המצוות,{{הערה|ומכך שלא תמיד הלך בעקבותיו נראה למנותו כמונה בפנ"ע, כמו גם את הרמב"ן, ובודאי הסמ"ג, וכן את כל בעלי האזהרות שלא תמיד צמודים למנין הבה"ג. ובעצם כל חיבור של ראשון שרק ב'רוב' המקרים הוא בעקבותיו של אחר לכאורה יש לראותו כדעה בפנ"ע, וידועים הדיונים על כך לגבי הכלבו ואורחות חיים, שבלי הלקט ותניא רבתי, הרא"ש עם בנו ותלמידיו הטור האבודרהם ורבנו ירוחם.}} ואת רבנו דוד הכוכבי בעל 'ספר הבתים' שכל כרך ב' מספרו [במהדו' הרב הרשלר] היא העתקת ספר המצוות של הרמב"ם בתוספת טעמים ונופך משלו. | ||
מלבד זאת יש הרבה מונים שהלכו בדרך משל עצמם: אזהרות 'אתה הנחלת' שיתכן שהוא קודם לבה"ג,{{הערה|בשו"ת מהרש"ל (סי' כט) כתב שהוא רבי שמעון ממדינת מנש, וי"א רבינו שמעון הגדול ממגנצא, וי"א שבכמה מחזורים כ״י מנהג בני רומא, ובדפוס בני שונצין השני (בלי שנה ומקום), כתוב עליו: "אזהרות דרבנן". ובכ״י בעיר המבורג נכתב עליו: "אזהרות דמתיבתא קדישא דרבנין דפומבדיתא". ובמחזור כ״י אלמנצי כתב: אזהרות דאליהו התשבי זכור לטוב, ובכ״י שנת קצ״ב כתוב עליהן: אזהרות דאליהו הנביא. | מלבד זאת יש הרבה מונים שהלכו בדרך משל עצמם: אזהרות 'אתה הנחלת' שיתכן שהוא קודם לבה"ג,{{הערה|בשו"ת מהרש"ל (סי' כט) כתב שהוא רבי שמעון ממדינת מנש, וי"א רבינו שמעון הגדול ממגנצא, וי"א שבכמה מחזורים כ״י מנהג בני רומא, ובדפוס בני שונצין השני (בלי שנה ומקום), כתוב עליו: "אזהרות דרבנן". ובכ״י בעיר המבורג נכתב עליו: "אזהרות דמתיבתא קדישא דרבנין דפומבדיתא". ובמחזור כ״י אלמנצי כתב: אזהרות דאליהו התשבי זכור לטוב, ובכ״י שנת קצ״ב כתוב עליהן: אזהרות דאליהו הנביא. | ||
רבינו אפרים מבונא כתב ביאור על פיוט זה. | רבינו אפרים מבונא כתב ביאור על פיוט זה. | ||
| שורה 23: | שורה 25: | ||
על החיבור הפיוטי התחבר הביאור הרחב והנודע של הגרי"פ פערלא, איש פלא עושה פלא - להפוך שיר ופיוט לכמה כרכים מלאים כל טוב מכל מדרשי חז"ל ומגאונים ראשונים ואחרונים.}} רב חפץ ב"ר יצליח שספרו הוא המכונה "ספר המצות המפורסם" אצל הרמב"ם! רבינו בנימין ב"ר שמואל פייטן,{{הערה|שרידים מפיוטו נדפסו ב'קובץ על יד' (כא א, תשמ"ט) עמ' 3. חי בערך בתקופת רב האי גאון, הוזכר בתשו' מהרש"ל הנזכרת, והתוס' בר"ה (לג: ד"ה שיעור) והגהות מימוניות (שופר פ"ג) וסמ"ג (עשין מב) ומרדכי בר"ה (סימן תשכ) הביאו ראי' למנהג מפיוטו [אך מציינים שבתוס' והג"מ כתבו שהוא לרבינו שמשון ב"ר יונה] (המקורות עליו בקובץ הנ"ל).}} הרמב"ן ב'שכחת העשין והלאוין', הסמ"ג,{{הערה| התחברו עליו הרבה חיבורים, ביניהם 'עמודי שלמה' למהרש"ל, 'דינא דחיי' לבעל כנסת הגדולה, 'מגילת ספר' להרר"ב קאזיס, 'ברית משה', 'משנת אברהם'. ובזמנינו יצא לאור עם הערות 'מ"י קמא', ומהדורה מחודשת ומוגהת של מכון י-ם עם מפרשים ונושאי כלים.}} הסמ"ק שמנה רק את המצוות הנוהגות בזמן הזה ולכן אין במניינו תרי"ג.{{הערה|אבל בכל זאת התקבל כמוני המצוות. ויתכן שמשום כך הוא מנה גם מצוות דרבנן, לא בגלל שסבר כהבה"ג וסיעתו שיש למנותם בכלל התרי"ג, אלא מפני שבפועל הם מהמצוות הנהוגות בזמן הזה ואנו חייבים בהם. | על החיבור הפיוטי התחבר הביאור הרחב והנודע של הגרי"פ פערלא, איש פלא עושה פלא - להפוך שיר ופיוט לכמה כרכים מלאים כל טוב מכל מדרשי חז"ל ומגאונים ראשונים ואחרונים.}} רב חפץ ב"ר יצליח שספרו הוא המכונה "ספר המצות המפורסם" אצל הרמב"ם! רבינו בנימין ב"ר שמואל פייטן,{{הערה|שרידים מפיוטו נדפסו ב'קובץ על יד' (כא א, תשמ"ט) עמ' 3. חי בערך בתקופת רב האי גאון, הוזכר בתשו' מהרש"ל הנזכרת, והתוס' בר"ה (לג: ד"ה שיעור) והגהות מימוניות (שופר פ"ג) וסמ"ג (עשין מב) ומרדכי בר"ה (סימן תשכ) הביאו ראי' למנהג מפיוטו [אך מציינים שבתוס' והג"מ כתבו שהוא לרבינו שמשון ב"ר יונה] (המקורות עליו בקובץ הנ"ל).}} הרמב"ן ב'שכחת העשין והלאוין', הסמ"ג,{{הערה| התחברו עליו הרבה חיבורים, ביניהם 'עמודי שלמה' למהרש"ל, 'דינא דחיי' לבעל כנסת הגדולה, 'מגילת ספר' להרר"ב קאזיס, 'ברית משה', 'משנת אברהם'. ובזמנינו יצא לאור עם הערות 'מ"י קמא', ומהדורה מחודשת ומוגהת של מכון י-ם עם מפרשים ונושאי כלים.}} הסמ"ק שמנה רק את המצוות הנוהגות בזמן הזה ולכן אין במניינו תרי"ג.{{הערה|אבל בכל זאת התקבל כמוני המצוות. ויתכן שמשום כך הוא מנה גם מצוות דרבנן, לא בגלל שסבר כהבה"ג וסיעתו שיש למנותם בכלל התרי"ג, אלא מפני שבפועל הם מהמצוות הנהוגות בזמן הזה ואנו חייבים בהם. | ||
התחברו עליו כמה חיבורים כבר מתקופת הראשונים, רבינו פרץ והסמ"ק מצוריך, ומהגאון ר' יהושע צייטלין משקלאוו [הובא בצביון העמודים] ומהר"ר בנימין וואלף פאלאק מאייזנשטאט, 'אמרי יהוסף', ובזמנינו האריך והרחיב עליו בשמונה כרכים הגר"צ שפירא בס' 'צביון העמודים'.}} | התחברו עליו כמה חיבורים כבר מתקופת הראשונים, רבינו פרץ והסמ"ק מצוריך, ומהגאון ר' יהושע צייטלין משקלאוו [הובא בצביון העמודים] ומהר"ר בנימין וואלף פאלאק מאייזנשטאט, 'אמרי יהוסף', ובזמנינו האריך והרחיב עליו בשמונה כרכים הגר"צ שפירא בס' 'צביון העמודים'.}} | ||
עוד ב' ראשונים [לבינתיים] מנו את המצוות עם ביאורים או רמיזות קבליים: הריקאנטי בס' טעמי המצוות, ורבנו עזרא מגירונא - רבו של הרמב"ן בקבלה. | עוד ב' ראשונים [לבינתיים] מנו את המצוות עם ביאורים או רמיזות קבליים: הריקאנטי בס' טעמי המצוות, ורבנו עזרא מגירונא - רבו של הרמב"ן בקבלה. | ||
בנעם וחובלים לר"א קאפשאלי (מהדו' ת"א תש"נ, עמ' 128) כתב "ומצאתי בחיבור יפה בכל המצוות לתלמידו ר"י ן' מיגאש", הרי שגם הוא חיבר ספר כזה . וכן מציינים לספר המצות של רב שמואל ב"ר חפני ורב ניסים גאון. | בנעם וחובלים לר"א קאפשאלי (מהדו' ת"א תש"נ, עמ' 128) כתב "ומצאתי בחיבור יפה בכל המצוות לתלמידו ר"י ן' מיגאש", הרי שגם הוא חיבר ספר כזה . וכן מציינים לספר המצות של רב שמואל ב"ר חפני ורב ניסים גאון. | ||
הנה לפנינו 5 בסיעת הבה"ג, 3 בסיעת הרמב"ם, ו-12 מונים לעצמם, 20 מונים מתקופת הגאונים והראשונים! לא המספר שהיינו חושבים עליו בתחילת המאמר, וברור שלא מנינו את כולם. | הנה לפנינו 5 בסיעת הבה"ג, 3 בסיעת הרמב"ם, ו-12 מונים לעצמם, 20 מונים מתקופת הגאונים והראשונים! לא המספר שהיינו חושבים עליו בתחילת המאמר, וברור שלא מנינו את כולם. | ||
כל זה מחזק את ההנחה שכנראה רוב רבותינו הגאונים והראשונים, חידשו וכתבו בכל סוגי ומיני מקצועות התורה, בהלכה ואגדה נגלה ונסתר פילוסופיה ופיוט, וממילא גם עסקו במנין המצוות.{{הערה|כמובן, חוץ מראשונים שידוע שהתנגדו לתחום מסוים, ולכן לא עסקו בו. וכל זה נותן לנו השגה כמה א"א להשיג מהו "ראשון", בני אנוש שלא בהכרח האריכו ימים (הרס"ג – 60, הרמב"ם – 66, בנו רבנו אברהם - 51 וכו'), ועכ"ז מהלך ושיטה עיוניים משלהם בכל הש"ס! תשובות הלכתיות בכל המקצועות כולל החמורים ביותר, ביאורים על התנ"ך, דקויות בפילוסופיה בעד ונגד שאין לנו כלים להכיל, ופיוטים ש'לבנות' רק אחד מהם יקח לנו את כל ה-70/80 שנה... וכל זה רק בחלק הפיזי - מה הם הספיקו טכנית, מבלי אפשרות לשער ולדמיין את דרגות הקדושה והרוחניות שלהם. אז חוסר זהירות בכבודם אינו חוסר צדקות אלא טיפשות.}} | כל זה מחזק את ההנחה שכנראה רוב רבותינו הגאונים והראשונים, חידשו וכתבו בכל סוגי ומיני מקצועות התורה, בהלכה ואגדה נגלה ונסתר פילוסופיה ופיוט, וממילא גם עסקו במנין המצוות.{{הערה|כמובן, חוץ מראשונים שידוע שהתנגדו לתחום מסוים, ולכן לא עסקו בו. וכל זה נותן לנו השגה כמה א"א להשיג מהו "ראשון", בני אנוש שלא בהכרח האריכו ימים (הרס"ג – 60, הרמב"ם – 66, בנו רבנו אברהם - 51 וכו'), ועכ"ז מהלך ושיטה עיוניים משלהם בכל הש"ס! תשובות הלכתיות בכל המקצועות כולל החמורים ביותר, ביאורים על התנ"ך, דקויות בפילוסופיה בעד ונגד שאין לנו כלים להכיל, ופיוטים ש'לבנות' רק אחד מהם יקח לנו את כל ה-70/80 שנה... וכל זה רק בחלק הפיזי - מה הם הספיקו טכנית, מבלי אפשרות לשער ולדמיין את דרגות הקדושה והרוחניות שלהם. אז חוסר זהירות בכבודם אינו חוסר צדקות אלא טיפשות...}} | ||
לגבי השאילתות: י"א שהוא הספר הראשון שנדפס אחרי חתימת הש"ס. והראב"ד בס' הקבלה כתב: "וחיבר שאילתות שלו מכל מצוות האמורות בתורה", וע"ע בהקדמת שאילת שלום, הרי שאכן הוא ממוני המצוות [=ונמצא שיש לפחות 21 מונים]. אלא שעפ"י מבנה הספר י"א שלא התכוין למנות את המצוות אלא לכנס ולהפיץ את הדרשות שדרש בשבתות דכלה, ולכן חסרות הרבה מצוות, ולאידך יש מצוות שעסק בהם פעמיים ויותר [ביעור חמץ, פדיון הבן, ביקור חולים, כבוד חכמים], או שעסק במכשירי מצוות כהשתמשות בתשמישי מצוה וכדומה בשאילתא בפנ"ע. {{הערה| התחברו עליו פירוש ר' יוחנן בר' ראובן מאוכרידא, ופי' ר' שלמה ב"ר שבתי, ור' בנימין העניו (נדפסו במהדו' מירסקי, ותשלום פי' ר"י מאוכרידא בס' היובל 'עטרת חיים'), 'העמק שאלה' לנצי"ב, 'שאלת שלום' להגאון ר"י פיק, 'תועפות ראם' להר"י פארדו [בן ה'חסדי דוד' על התוספתא], 'שואל כענין' להגריב"ב קפלן, 'רשמי שאלה' להגרי"ז יוסקוביץ, 'רקח מרדכי' להגרא"מ קעניג.}} | לגבי השאילתות: י"א שהוא הספר הראשון שנדפס אחרי חתימת הש"ס. והראב"ד בס' הקבלה כתב: "וחיבר שאילתות שלו מכל מצוות האמורות בתורה", וע"ע בהקדמת שאילת שלום, הרי שאכן הוא ממוני המצוות [=ונמצא שיש לפחות 21 מונים]. אלא שעפ"י מבנה הספר י"א שלא התכוין למנות את המצוות אלא לכנס ולהפיץ את הדרשות שדרש בשבתות דכלה, ולכן חסרות הרבה מצוות, ולאידך יש מצוות שעסק בהם פעמיים ויותר [ביעור חמץ, פדיון הבן, ביקור חולים, כבוד חכמים], או שעסק במכשירי מצוות כהשתמשות בתשמישי מצוה וכדומה בשאילתא בפנ"ע. {{הערה| התחברו עליו פירוש ר' יוחנן בר' ראובן מאוכרידא, ופי' ר' שלמה ב"ר שבתי, ור' בנימין העניו (נדפסו במהדו' מירסקי, ותשלום פי' ר"י מאוכרידא בס' היובל 'עטרת חיים'), 'העמק שאלה' לנצי"ב, 'שאלת שלום' להגאון ר"י פיק, 'תועפות ראם' להר"י פארדו [בן ה'חסדי דוד' על התוספתא], 'שואל כענין' להגריב"ב קפלן, 'רשמי שאלה' להגרי"ז יוסקוביץ, 'רקח מרדכי' להגרא"מ קעניג.}} | ||