255
עריכות
שינוי קל
(יצירת דף עם התוכן "לעיר תאפיללת יע"א לכמוהר"ר אברהם סמחון נר"ו שאלה יא להחכם השלם הדיין המצויין בהלכה שמור...") |
(שינוי קל) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
שאלה יא | {{מרכז|<small>לעיר תאפיללת יע"א לכמוהר"ר אברהם סמחון נר"ו</small>}} | ||
{{מרכז|<big><big>'''שאלה יא'''</big></big>}} | |||
להחכם השלם הדיין המצויין בהלכה שמורה בכל וערוכה בפיו אגב שיטפיה רהיטי ליה גמריה ולפנים אינה צריכ' דיינא ונחית לעומקא דדינא נושא ונותן בדין אמת לאמתו עד יוציא לאור משפטו חייב לחייב ולזכאי זכה אהובנו באהבתנו מכוסה ובחין כה"רר אברהם ן' סמחון נר"ו: | להחכם השלם הדיין המצויין בהלכה שמורה בכל וערוכה בפיו אגב שיטפיה רהיטי ליה גמריה ולפנים אינה צריכ' דיינא ונחית לעומקא דדינא נושא ונותן בדין אמת לאמתו עד יוציא לאור משפטו חייב לחייב ולזכאי זכה אהובנו באהבתנו מכוסה ובחין כה"רר אברהם ן' סמחון נר"ו: | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
עוד אמרת שהבן הנ"ל ששמו כהר"י יהודה טוען שהפקיד ביד אביו נ"ע קצת נחשת כמו שנמצא כתוב בפנקס אביו ז"ל וגם האלמנ' מודה בפקדון אבל היא טוענת שהיא תופסת הנחשת בעד שטר העסק שקיבל הר' יהודא הנז' מאביו ז"ל מסך רפ"ג שקלים פרקמטי' להוליכ' לעיר תלמסאן יע"א למכרה שם ולהלבישם בסחורה אחרת ולהביאה לכאן לתאפיללת יע"א והריוח וההפסד לו שאין אחר שיטול כה"ר יהודא הנז' שכר טרחו ועמלו: | עוד אמרת שהבן הנ"ל ששמו כהר"י יהודה טוען שהפקיד ביד אביו נ"ע קצת נחשת כמו שנמצא כתוב בפנקס אביו ז"ל וגם האלמנ' מודה בפקדון אבל היא טוענת שהיא תופסת הנחשת בעד שטר העסק שקיבל הר' יהודא הנז' מאביו ז"ל מסך רפ"ג שקלים פרקמטי' להוליכ' לעיר תלמסאן יע"א למכרה שם ולהלבישם בסחורה אחרת ולהביאה לכאן לתאפיללת יע"א והריוח וההפסד לו שאין אחר שיטול כה"ר יהודא הנז' שכר טרחו ועמלו: | ||
ועוד בשטר העסק כתוב שיש בין החכם ז"ל ובין בנו הנז' שותפות בסך קפ"ג שקלים חלק כחלק כו' והשיב ה"ר יהודא לאלמנה כי כשבא מן תלמאסן ירד לחשבון כל השטר הנז' עם אביו ז"ל ופרעו מקרן העסק הנז' ומחלקו בריוח וג"כ חלקו בשותפות הנז' כי כן כתוב בשטר השותפו' שהמשך זמן העיסקא הנז' עד שיבא מן תלמסאן: | ועוד בשטר העסק כתוב שיש בין החכם ז"ל ובין בנו הנז' שותפות בסך קפ"ג שקלים חלק כחלק כו' והשיב ה"ר יהודא לאלמנה כי כשבא מן תלמאסן ירד לחשבון כל השטר הנז' עם אביו ז"ל ופרעו מקרן העסק הנז' ומחלקו בריוח וג"כ חלקו בשותפות הנז' כי כן כתוב בשטר השותפו' שהמשך זמן העיסקא הנז' עד שיבא מן תלמסאן: | ||
| שורה 37: | שורה 40: | ||
ומה שנראה לכ"ת שאינו צריך שבועה הר' יהודה הנז' תמהני מכ"ת על זה שעל כל פני' על פלגא מלוה צריך שבועה על הריוח וישלם המחצה וג"כ על פלגא פקדון אם בשטר נאמנות חתם ככתוב לעיל ומי יפטרנו משבועה ותפישת האלמנה בנחשת הנז' אם היא במדור שלה המדור וג"כ במקומות המשתמשין בהם לצרכי המדור תפישתה תפיסה מעלייא לגבי מה שראוי לה מכח השטר של העיסק' כמוזכר וכמדובר ואף אם נמצא כתוב בפנקסו של החכם ז"ל יש אצלי בפיקדון חתיכות של נחש' של יהוד' בני כך וכך משקלם וכו' עכ"ז לפרעון החוב הנז' היא עשתה מעשה חכמה ואף אם כתבת שכתב הרא"ש ז"ל כל שרגלים לדבר שבדקדוק נכתב גובין בו אפילו מן היתומים וכן כתב בח"מ בסי' צה כל זה הוא אם לא היו נושים בו היתומים בשטר וכדומה אך אמנם אם היתומים נושים בו אפוכי מטרתא למה לי: | ומה שנראה לכ"ת שאינו צריך שבועה הר' יהודה הנז' תמהני מכ"ת על זה שעל כל פני' על פלגא מלוה צריך שבועה על הריוח וישלם המחצה וג"כ על פלגא פקדון אם בשטר נאמנות חתם ככתוב לעיל ומי יפטרנו משבועה ותפישת האלמנה בנחשת הנז' אם היא במדור שלה המדור וג"כ במקומות המשתמשין בהם לצרכי המדור תפישתה תפיסה מעלייא לגבי מה שראוי לה מכח השטר של העיסק' כמוזכר וכמדובר ואף אם נמצא כתוב בפנקסו של החכם ז"ל יש אצלי בפיקדון חתיכות של נחש' של יהוד' בני כך וכך משקלם וכו' עכ"ז לפרעון החוב הנז' היא עשתה מעשה חכמה ואף אם כתבת שכתב הרא"ש ז"ל כל שרגלים לדבר שבדקדוק נכתב גובין בו אפילו מן היתומים וכן כתב בח"מ בסי' צה כל זה הוא אם לא היו נושים בו היתומים בשטר וכדומה אך אמנם אם היתומים נושים בו אפוכי מטרתא למה לי: | ||
ומה שהארכת מענית בדברי הרמב"ם ז"ל בין הפקיד אצלו בעדים וראוהו בשעת התביעה ובין בשהפקיד אצלו בתחיל' בעדים ואכן בשעת התביעה לא ראוהו אצלו אמת דקדק כ"ת וכן האמת לנדון אחר אבל לנדון זה דהאלמנה הוציא' שטר של החכם ז"ל מאי דתפשה תפשה ועבדא דינא לנפשה במילת' דפסיקא לה ואין להוציא הנחשת מתחת ידה עד ימכור ותטול מה שראוי לה מכח השטר הנז' אחר שתשבע היא והיורשים שלא פקדם החכם ז"ל ולא אמר להם השטר הנז' פרוע ולא מצאו שובר בין שטרותיו של החכם ז"ל ושלא אמר להם שטר בין שטרותי פרוע כפשוט בכמה דוכתי: | ומה שהארכת מענית בדברי הרמב"ם ז"ל בין הפקיד אצלו בעדים וראוהו בשעת התביעה ובין בשהפקיד אצלו בתחיל' בעדים ואכן בשעת התביעה לא ראוהו אצלו אמת דקדק כ"ת וכן האמת לנדון אחר אבל לנדון זה דהאלמנה הוציא' שטר של החכם ז"ל מאי דתפשה תפשה ועבדא דינא לנפשה במילת' דפסיקא לה ואין להוציא הנחשת מתחת ידה עד ימכור ותטול מה שראוי לה מכח השטר הנז' אחר שתשבע היא והיורשים שלא פקדם החכם ז"ל ולא אמר להם השטר הנז' פרוע ולא מצאו שובר בין שטרותיו של החכם ז"ל ושלא אמר להם שטר בין שטרותי פרוע כפשוט בכמה דוכתי: | ||
| שורה 69: | שורה 73: | ||
והנה אף אם ק"ק תלמסאן הנוהגים עפ"י הרמב"ם ז"ל כאשר נראה מדברי הריב"ש ז"ל שכתב ואל תחוש למנהג תלמאסן שנוהגים בכל הדינים כסברת הרמב"ם עם כל זה בטענת מאיס עלי דפסק הרמב' דכופין להוציא בזה אין שומעין לו וגם בזה אין אנו נוהגין כדבריו להשביעה בתחילה כי אם לבסוף ולא נתחדשה הלכה זו בימי כי אם החזקתי בעקבות הקדמונים שקדמוני ומאחר שמצאתי הרבה מהפוסקים שסוברים כן הנחתים במנהגם וכך נוהגים בכל המקומות של מערב ומיהו צריכה קודם כל דבר להראות שטר כתובת' דבמקומתינו אתרא דכתבי כתובה ואלמנה אם אין לה שטר כתובה יוצא מתחת ידה אין לה כתובה ולא מזונות, ולכן בראותה שטר כתובתה אף אם לא נשבע היו נותנים לה בי"ד מזונותיה ונהרא נהרא ופשטיה ואם קדם לפי שום מנהג והיו נוהגים כסברת הרמב"ם ז"ל יש לכם על מה לסמוך והיו נוהגים הסופרים בארצנו כהסכמת ב"ד דמשביעים האלמנה קודם גביית הכתובה לתת טעם לפי שאין רגע בלי נגע ופגע וחששה האלמנה שמא תמות פתאום ולכן נשבעה והיו חוששים שמא שבועתה היא במקום תביעת הכתובה ולכן אין לה מזונות כלל ועל זה נותנים טעם לשבועת' ולא היו צריכין לכל זה כי כבר מצאתי בכתיבת יד שו"ת להרשב"א בשאלות הכתובות בכ"י לא זכרתי סימנו בדיני' אלמנה ויתום שכתב על אלמנה שבאה לב"ד ונשבעה שבוע' אלמנה ולא כתבה כתובתה אי לימא שבועה במקו' תביעה עומדת והפסידה דדבר ברור שאין השבועה כתביעה אלא זו היתה פיקחת שחוששת שמא תמות קודם שבועה ונמצא היורשים מפסידין כתובה מדרב ושמואל דאמרי מת לוה בחיי מלוה ואח"כ מת המלוה כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו ולא עוד אלא אפי' נשבעה ותבעה כל כתובתה חוץ מדבר א' או אפילו הכל חוץ מתוספת לא איבד' מזונותיה דקי"ל מקצת כסף ככל כסף וק"יל תנאי כתובה ככתובה ואמרינן נפקא מינה למוכרת ומוחלת כתובתה בריש פרק אע"פי עכ"ל הרשב"א ז"ל וכללות הדברים הייתי זוכר אבל הלשון כמו שהוא כתוב אי אפשר לזכרו אם לא שמצאתי כתוב בדפוס עכשיו אחר הבקשה והחקירה ביגיעה רבה בשאלות המיוחסות להרמב"ן בסי' ק"ז ובסי' מ"ח יעו"ש וכן נמצא בקונטריס בשאלה דזאת המורה מקום השאלה להרמב"ן ולא הביא החילוק של הרשב"א יעו"ש: | והנה אף אם ק"ק תלמסאן הנוהגים עפ"י הרמב"ם ז"ל כאשר נראה מדברי הריב"ש ז"ל שכתב ואל תחוש למנהג תלמאסן שנוהגים בכל הדינים כסברת הרמב"ם עם כל זה בטענת מאיס עלי דפסק הרמב' דכופין להוציא בזה אין שומעין לו וגם בזה אין אנו נוהגין כדבריו להשביעה בתחילה כי אם לבסוף ולא נתחדשה הלכה זו בימי כי אם החזקתי בעקבות הקדמונים שקדמוני ומאחר שמצאתי הרבה מהפוסקים שסוברים כן הנחתים במנהגם וכך נוהגים בכל המקומות של מערב ומיהו צריכה קודם כל דבר להראות שטר כתובת' דבמקומתינו אתרא דכתבי כתובה ואלמנה אם אין לה שטר כתובה יוצא מתחת ידה אין לה כתובה ולא מזונות, ולכן בראותה שטר כתובתה אף אם לא נשבע היו נותנים לה בי"ד מזונותיה ונהרא נהרא ופשטיה ואם קדם לפי שום מנהג והיו נוהגים כסברת הרמב"ם ז"ל יש לכם על מה לסמוך והיו נוהגים הסופרים בארצנו כהסכמת ב"ד דמשביעים האלמנה קודם גביית הכתובה לתת טעם לפי שאין רגע בלי נגע ופגע וחששה האלמנה שמא תמות פתאום ולכן נשבעה והיו חוששים שמא שבועתה היא במקום תביעת הכתובה ולכן אין לה מזונות כלל ועל זה נותנים טעם לשבועת' ולא היו צריכין לכל זה כי כבר מצאתי בכתיבת יד שו"ת להרשב"א בשאלות הכתובות בכ"י לא זכרתי סימנו בדיני' אלמנה ויתום שכתב על אלמנה שבאה לב"ד ונשבעה שבוע' אלמנה ולא כתבה כתובתה אי לימא שבועה במקו' תביעה עומדת והפסידה דדבר ברור שאין השבועה כתביעה אלא זו היתה פיקחת שחוששת שמא תמות קודם שבועה ונמצא היורשים מפסידין כתובה מדרב ושמואל דאמרי מת לוה בחיי מלוה ואח"כ מת המלוה כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו ולא עוד אלא אפי' נשבעה ותבעה כל כתובתה חוץ מדבר א' או אפילו הכל חוץ מתוספת לא איבד' מזונותיה דקי"ל מקצת כסף ככל כסף וק"יל תנאי כתובה ככתובה ואמרינן נפקא מינה למוכרת ומוחלת כתובתה בריש פרק אע"פי עכ"ל הרשב"א ז"ל וכללות הדברים הייתי זוכר אבל הלשון כמו שהוא כתוב אי אפשר לזכרו אם לא שמצאתי כתוב בדפוס עכשיו אחר הבקשה והחקירה ביגיעה רבה בשאלות המיוחסות להרמב"ן בסי' ק"ז ובסי' מ"ח יעו"ש וכן נמצא בקונטריס בשאלה דזאת המורה מקום השאלה להרמב"ן ולא הביא החילוק של הרשב"א יעו"ש: | ||
וכל זה כתבתי לכ"ת להודיעו שהחולקים על הרמב"ם יש להם על מה לסמוך כאש' כתב מוהרי"ק בטור א"ה יעו"ש זהו מה שהעלתה מצודתי מצודה קטנ' בשאלתך ואין להאריך כי אם בחלות פני אל שירוממך לרש' ארץ וחפץ ה' בידך יצליח כי יש את נפש כ"ת החכמה וכנפש אחיך הגולה ונדחה פה עיר סאלי יע"א: | וכל זה כתבתי לכ"ת להודיעו שהחולקים על הרמב"ם יש להם על מה לסמוך כאש' כתב מוהרי"ק בטור א"ה יעו"ש זהו מה שהעלתה מצודתי מצודה קטנ' בשאלתך ואין להאריך כי אם בחלות פני אל שירוממך לרש' ארץ וחפץ ה' בידך יצליח כי יש את נפש כ"ת החכמה וכנפש אחיך הגולה ונדחה פה עיר סאלי יע"א: | ||
הצעיר יעקב ששפורטאש: | הצעיר יעקב ששפורטאש: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||