פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
פני משה/בבא מציעא/א/ו
"
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|אחריות}} נכסים.''' שעבוד קרקעות שיגבה מהם: '''{{עוגן1|לא}} יחזיר.''' ואפילו חייב מודה דחיישינן לפרעון ולקנוניא שמא שטר פרוע הוא ומן הלוה נפל והא דמודה לא פרעתי עצה של רמאות הוא ביניהם לטרוף את הלקוחות שלקחו ממנו קרקע שלא באחריות ויחלקוה ביניהם: '''{{עוגן1|בין}} כך ובין כך לא יחזיר.''' דשטר שאין בו אחריות גבי נמי ממשעבדי דאחריות טעות סופר הוא וחיישינן לפרעון ולקנוניא ודוקא בשטר סתם ושלא פירש בו מאחריות נכסים וגבי ממשעבדי כאלו הוה כתוב בו האחריות אבל אם פירש בשטר שאינו רוצה לקבל עליו אחריות נכסים מודים חכמים דיחזיר דהשתא ליכא למיחש לקנוניא והלכה כחכמים: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|תני}} בשם ר' מאיר בין שטר וכו'.''' א"א לפרש לברייתא זו בשם ר"מ לפי הגי' שלפנינו אא"כ נאמר דמדין תורה קאמר וכהאי מ"ד בסוף ג"פ ד"ת אחד מלוה בשטר וא' מלוה ע"פ אינו גובה אלא מנכסים ב"ח דשעבודא לאו דאורייתא ומ"ט אמרו מלוה בשטר גובה מנכסים משועבדים כדי שלא תנעול דלת בפני לווין. ולפ"ז היה אפשר לדחוק ולומר דה"נ מדין תורה קאמר וכלומר דמן התורה מלוה בשטר נמי מנכסים ב"ח הוא דגובה ולא מנכסי' משועבדים וא"כ לא איכפת לן בין שכתוב בו אחריות נכסים בין שאין בו אחריות נכסים דין אחד הוא למלוה שבשטר ואינו גובה אלא מנכסים ב"ח ואם דלענין הברייתא היה לנו לסבול פי' זה מ"מ היה צריך לדחוק ולפרש לטעמא דר"מ במתני' לפ"ז וגם לענין מה דנאמר לקמן בהסוגיא. וטרחתי וחפשתי בכל התוספתא ובכל שיטת התלמוד הזה ולא מצאתי עוד במקום אחר לדיעה זו בשם ר"מ ולא לשום מ"ד כ"א הא מאי דאמרן. ואם נאמר דטעות נפל בהעתקת הספר היה צריך לשבש כל הברייתא שהיא בספרים אשר לפנינו ולגרוס הכי שטר שיש בו אחריות נכסים גובה מנכסים משועבדים ושאין בו אחריות נכסים אינו גובה בין מנכסים משועבדים ובין מנכסים ב"ח והוי כדברי שמואל אליבא דר"מ בבבלי פרקין דף י"ג ע"א אומר היה ר"מ שטר שאין בו אחריו' נכסים אינו גובה לא מנכסים משועבדים ולא מנכסים ב"ח וטעמא דשטר זה גרע ממלוה בעדים הוא דכיון דמדרך השטר לשעבד לנכסים של לוה וליכא א"כ חיישינן שמא שקר ומזויף הוא וכן מוכח מהכא לקמן ולפ"ז ריש הסוגיא דהכא מתפרשת שפיר כמו התם אליבא דשמואל דאיהו מוקי למתני' בשאין חייב מודה ואם יש בו אחריות נכסים לא יחזיר דאתי למיגבי מלקוחות שלא כדין ואם אין בו אחריות נכסים יחזיר דליכא למיחש למידי דהא אינו גובה בו כלל ויחזיר לו וכדמפרש ואזיל: '''{{עוגן1|לאיזה}} דבר הוא מחזיר.''' בשאין בו אחריות נכסים דהא אמרת אינו גובה בו כלל וקאמר לצור ע"פ צלוחיתו של מלוה וללוה א"א לאהדוריה לצור ע"פ צלוחיתו דהא איהו קטעין מזוייף הוא וליתיה לשטרא כלל: '''{{עוגן1|רב}} אמר יורש כמשועבד.''' פלוגתא דרב ושמואל לענין אם מלוה ע"פ גובה מן היורשין או לא. וגרסינן להאי פלוגתא בפ' הגוזל בתרא הלכה א' ואיידי דמקשי לה לקמן בדין מלוה בעדים מייתי לה הכא: '''{{עוגן1|יורש}} כמשועבד.''' דין יורש כדין לוקח כמו שהוא משועבד לו ואין מלוה בעדים גובה ממנו: '''{{עוגן1|שמואל}} אמר דאיקני.''' כלו' לא כדבריך אלא הכי דייקינא אנא ממתני' דתנן בשלהי גט פשוט המלוה בשטר גובה מנכסים משועבדים ע"י עדים גובה מנכסים ב"ח ומדקתני ע"י עדים גובה וכו' דמשמע מהאי משועבדים דקתני ברישא הוא דאינו גובה ומן הלקוחות דוקא הוא הא מבני חרי גבי ואפי' מן היורשין דאין יורש כמשועבד ולאו בכלל משועבדים דקתני במתני' הוא: '''{{עוגן1|הכא}} את מר גובה.''' השתא פריך אליבא דשמואל דדייק ממתני' דהתם דמלוה בעדים לעולם גובה מב"ח הוא ולדידיה אפי' מן היורשין הוא וא"כ מתני' בדוקא קתני דמלוה בעדים גובה מב"ח עכ"פ ובכל מקום והכא את אמר אינו גובה בשטר שאין בו אחריות אפי' מב"ח לר"מ בתמיה וכי גרע שטר שאין בו אחריות נכסים ממלוה בעדים בלא שטר כלל וא"כ מי נימא ההיא מתני' דלא כר"מ: '''{{עוגן1|לא}} דמי.''' ומשני אין דודאי מיגרע גרע דלא דמי מי ששיעבד מקצת וכלומר שכתב לו שטר ושיעבד עצמו במקצת אבל לא שיעבד לו אחריות נכסים למי שלא שיעבד לו כל עיקר בשטר כ"א ע"י עדים הלוה לו דזה הלואה בעדים מיהת הואי אבל בשטר שאין בו אחריות לאו שטרא הוא כלל כדלעיל ולא כדאיכא עדים בהלואה אלא דהוה במלוה ע"פ בלא עדים ולא גבי אפי' מב"ח לר"מ: '''{{עוגן1|א"ר}} לעזר.''' טעמיה דר"מ ביש בו אחריות נכסים מפרש דהיינו טעמא דחיישינן שמא כתב ללות בו ולא לוה עדיין ועתה הוא שרוצה ללות בשטר זה ואתי למיטרף לקוחות מיום הכתובה שלא כדין: '''{{עוגן1|אמר}} ר' לעזר.''' ועוד אמר ר' לעזר אם היה הלוה מודה ה"ז יחזיר ולקמן מקשי עלה: '''{{עוגן1|ואמר}} ר' לעזר אם הוחזק השטר ביד המלוה.''' שנתקיים בב"ד ה"ז יחזיר וקאמר הש"ס על דברי ר' לעזר: '''{{עוגן1|ותליתהון}} מתברן.''' אלו השלשה דברים שאמר מתברין הן וסותרין זה את זה שהרי לדעתו דחיישינן הכא שמא כתב ללות ולא לוה א"כ כי חייב מודה אמאי יחזיר ואפי' נפרש דבריו דהא ל"ק דהכי קאמר אם הוא בענין דליכא למיחש לשמא כתב ללות ולא לוה כגון בשטרי הקנאה דמשעבד ליה נכסיה בין ילוה ממנו בין לא ילוה ושפיר הוא גובה מיום הכתיבה ומיהו חייב מודה בעינן דאי לאו הכי חיישינן לפרעון. ומתני' מוקי לה ר' לעזר בשטרי דלאו הקנאה והלכך לא יחזיר ואפי' חייב מודה דחיישינן שמא כתב ללות ולא לוה ונהי דאלו ב' דברים של ר' לעזר שפיר הוה מתרצינן מכל מקום אכתי קשה מאי דקאמר עוד אם היה השטר מוחזק יחזיר הא לדידיה דחייש לפרעון א"כ כי הוי השטר מקוים מאי הוי הא אכתי לפרעון ניחוש לה והיינו דקאמר ותליתהון מתברן דע"י שסיים בדבריו אם הוחזק וכו' א"כ כל השלש דברים שאמר הם נסתרין דהשתא לא ידעינן לפרושי טעם דבריו ולא לפרש המתני' אליביה: '''{{עוגן1|וחכ"א}} וכו' מפני קינוניא.''' ר' יוחנן מפרש לה למתני' הכי דלשמא כתב ללות ולא לוה לא חיישינן כלל דהא תנן כותבין שטר ללוה אע"פ שאין מלוה עמו ולא חיישינן להא ומתני' ה"ט דחיישינן לפרעון ולקנוניא שעושה המלוה עם הלוה שיודה לו ולטרוף מן הלקוחות ויחלוקו ביניהן ופליגי ר"מ וחכמים בשטר שאין בו אחריות נכסים אם טורף ממשעבדי או לא דר"מ סבר דאינו טורף וא"כ כי חייב מודה יחזיר דליכא למיחש למידי וחכמי' סברי דטורף ממשעבדי אע"פ שלא כתוב בו אחריות דאחריות ט"ס הוא והלכך לא יחזיר דחיישינן לקנוניא. ודייק לה ר' יוחנן דפלוגתייהו בהכי הויא משום דקתני בדברי חכמים בין כך וכו' מפני שב"ד נפרעין מהן וקמ"ל בהאי לישנא יתירה דעיקר פלוגתייהו משום ה"ט דב"ד נפרעין מהן או לא וכדפרישית. והיינו דמציין ר' יוחנן בדברי חכמים בין כך ובין כך וכו' דנלמד דחכמים ס"ל דדין אין בו אחריות הוי לדידהו כיש בו אחריות לר"מ ובהא דפליגי: '''{{עוגן1|אם}} היה זמנו יוצא לבו ביום.''' בו ביום שנכתב הוא נמצא יחזיר למלוה דלפריעה בת יומא לא חיישינן: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/בבא מציעא
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/פני משה
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו