פני משה/בבא מציעא/א/ו

פני משה בבא מציעא א ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אחריות נכסים. שעבוד קרקעות שיגבה מהם:

לא יחזיר. ואפילו חייב מודה דחיישינן לפרעון ולקנוניא שמא שטר פרוע הוא ומן הלוה נפל והא דמודה לא פרעתי עצה של רמאות הוא ביניהם לטרוף את הלקוחות שלקחו ממנו קרקע שלא באחריות ויחלקוה ביניהם:

בין כך ובין כך לא יחזיר. דשטר שאין בו אחריות גבי נמי ממשעבדי דאחריות טעות סופר הוא וחיישינן לפרעון ולקנוניא ודוקא בשטר סתם ושלא פירש בו מאחריות נכסים וגבי ממשעבדי כאלו הוה כתוב בו האחריות אבל אם פירש בשטר שאינו רוצה לקבל עליו אחריות נכסים מודים חכמים דיחזיר דהשתא ליכא למיחש לקנוניא והלכה כחכמים:

גמ' תני בשם ר' מאיר בין שטר וכו'. א"א לפרש לברייתא זו בשם ר"מ לפי הגי' שלפנינו אא"כ נאמר דמדין תורה קאמר וכהאי מ"ד בסוף ג"פ ד"ת אחד מלוה בשטר וא' מלוה ע"פ אינו גובה אלא מנכסים ב"ח דשעבודא לאו דאורייתא ומ"ט אמרו מלוה בשטר גובה מנכסים משועבדים כדי שלא תנעול דלת בפני לווין. ולפ"ז היה אפשר לדחוק ולומר דה"נ מדין תורה קאמר וכלומר דמן התורה מלוה בשטר נמי מנכסים ב"ח הוא דגובה ולא מנכסי' משועבדים וא"כ לא איכפת לן בין שכתוב בו אחריות נכסים בין שאין בו אחריות נכסים דין אחד הוא למלוה שבשטר ואינו גובה אלא מנכסים ב"ח ואם דלענין הברייתא היה לנו לסבול פי' זה מ"מ היה צריך לדחוק ולפרש לטעמא דר"מ במתני' לפ"ז וגם לענין מה דנאמר לקמן בהסוגיא. וטרחתי וחפשתי בכל התוספתא ובכל שיטת התלמוד הזה ולא מצאתי עוד במקום אחר לדיעה זו בשם ר"מ ולא לשום מ"ד כ"א הא מאי דאמרן. ואם נאמר דטעות נפל בהעתקת הספר היה צריך לשבש כל הברייתא שהיא בספרים אשר לפנינו ולגרוס הכי שטר שיש בו אחריות נכסים גובה מנכסים משועבדים ושאין בו אחריות נכסים אינו גובה בין מנכסים משועבדים ובין מנכסים ב"ח והוי כדברי שמואל אליבא דר"מ בבבלי פרקין דף י"ג ע"א אומר היה ר"מ שטר שאין בו אחריו' נכסים אינו גובה לא מנכסים משועבדים ולא מנכסים ב"ח וטעמא דשטר זה גרע ממלוה בעדים הוא דכיון דמדרך השטר לשעבד לנכסים של לוה וליכא א"כ חיישינן שמא שקר ומזויף הוא וכן מוכח מהכא לקמן ולפ"ז ריש הסוגיא דהכא מתפרשת שפיר כמו התם אליבא דשמואל דאיהו מוקי למתני' בשאין חייב מודה ואם יש בו אחריות נכסים לא יחזיר דאתי למיגבי מלקוחות שלא כדין ואם אין בו אחריות נכסים יחזיר דליכא למיחש למידי דהא אינו גובה בו כלל ויחזיר לו וכדמפרש ואזיל:

לאיזה דבר הוא מחזיר. בשאין בו אחריות נכסים דהא אמרת אינו גובה בו כלל וקאמר לצור ע"פ צלוחיתו של מלוה וללוה א"א לאהדוריה לצור ע"פ צלוחיתו דהא איהו קטעין מזוייף הוא וליתיה לשטרא כלל:

רב אמר יורש כמשועבד. פלוגתא דרב ושמואל לענין אם מלוה ע"פ גובה מן היורשין או לא. וגרסינן להאי פלוגתא בפ' הגוזל בתרא הלכה א' ואיידי דמקשי לה לקמן בדין מלוה בעדים מייתי לה הכא:

יורש כמשועבד. דין יורש כדין לוקח כמו שהוא משועבד לו ואין מלוה בעדים גובה ממנו:

שמואל אמר דאיקני. כלו' לא כדבריך אלא הכי דייקינא אנא ממתני' דתנן בשלהי גט פשוט המלוה בשטר גובה מנכסים משועבדים ע"י עדים גובה מנכסים ב"ח ומדקתני ע"י עדים גובה וכו' דמשמע מהאי משועבדים דקתני ברישא הוא דאינו גובה ומן הלקוחות דוקא הוא הא מבני חרי גבי ואפי' מן היורשין דאין יורש כמשועבד ולאו בכלל משועבדים דקתני במתני' הוא:

הכא את מר גובה. השתא פריך אליבא דשמואל דדייק ממתני' דהתם דמלוה בעדים לעולם גובה מב"ח הוא ולדידיה אפי' מן היורשין הוא וא"כ מתני' בדוקא קתני דמלוה בעדים גובה מב"ח עכ"פ ובכל מקום והכא את אמר אינו גובה בשטר שאין בו אחריות אפי' מב"ח לר"מ בתמיה וכי גרע שטר שאין בו אחריות נכסים ממלוה בעדים בלא שטר כלל וא"כ מי נימא ההיא מתני' דלא כר"מ:

לא דמי. ומשני אין דודאי מיגרע גרע דלא דמי מי ששיעבד מקצת וכלומר שכתב לו שטר ושיעבד עצמו במקצת אבל לא שיעבד לו אחריות נכסים למי שלא שיעבד לו כל עיקר בשטר כ"א ע"י עדים הלוה לו דזה הלואה בעדים מיהת הואי אבל בשטר שאין בו אחריות לאו שטרא הוא כלל כדלעיל ולא כדאיכא עדים בהלואה אלא דהוה במלוה ע"פ בלא עדים ולא גבי אפי' מב"ח לר"מ:

א"ר לעזר. טעמיה דר"מ ביש בו אחריות נכסים מפרש דהיינו טעמא דחיישינן שמא כתב ללות בו ולא לוה עדיין ועתה הוא שרוצה ללות בשטר זה ואתי למיטרף לקוחות מיום הכתובה שלא כדין:

אמר ר' לעזר. ועוד אמר ר' לעזר אם היה הלוה מודה ה"ז יחזיר ולקמן מקשי עלה:

ואמר ר' לעזר אם הוחזק השטר ביד המלוה. שנתקיים בב"ד ה"ז יחזיר וקאמר הש"ס על דברי ר' לעזר:

ותליתהון מתברן. אלו השלשה דברים שאמר מתברין הן וסותרין זה את זה שהרי לדעתו דחיישינן הכא שמא כתב ללות ולא לוה א"כ כי חייב מודה אמאי יחזיר ואפי' נפרש דבריו דהא ל"ק דהכי קאמר אם הוא בענין דליכא למיחש לשמא כתב ללות ולא לוה כגון בשטרי הקנאה דמשעבד ליה נכסיה בין ילוה ממנו בין לא ילוה ושפיר הוא גובה מיום הכתיבה ומיהו חייב מודה בעינן דאי לאו הכי חיישינן לפרעון. ומתני' מוקי לה ר' לעזר בשטרי דלאו הקנאה והלכך לא יחזיר ואפי' חייב מודה דחיישינן שמא כתב ללות ולא לוה ונהי דאלו ב' דברים של ר' לעזר שפיר הוה מתרצינן מכל מקום אכתי קשה מאי דקאמר עוד אם היה השטר מוחזק יחזיר הא לדידיה דחייש לפרעון א"כ כי הוי השטר מקוים מאי הוי הא אכתי לפרעון ניחוש לה והיינו דקאמר ותליתהון מתברן דע"י שסיים בדבריו אם הוחזק וכו' א"כ כל השלש דברים שאמר הם נסתרין דהשתא לא ידעינן לפרושי טעם דבריו ולא לפרש המתני' אליביה:

וחכ"א וכו' מפני קינוניא. ר' יוחנן מפרש לה למתני' הכי דלשמא כתב ללות ולא לוה לא חיישינן כלל דהא תנן כותבין שטר ללוה אע"פ שאין מלוה עמו ולא חיישינן להא ומתני' ה"ט דחיישינן לפרעון ולקנוניא שעושה המלוה עם הלוה שיודה לו ולטרוף מן הלקוחות ויחלוקו ביניהן ופליגי ר"מ וחכמים בשטר שאין בו אחריות נכסים אם טורף ממשעבדי או לא דר"מ סבר דאינו טורף וא"כ כי חייב מודה יחזיר דליכא למיחש למידי וחכמי' סברי דטורף ממשעבדי אע"פ שלא כתוב בו אחריות דאחריות ט"ס הוא והלכך לא יחזיר דחיישינן לקנוניא. ודייק לה ר' יוחנן דפלוגתייהו בהכי הויא משום דקתני בדברי חכמים בין כך וכו' מפני שב"ד נפרעין מהן וקמ"ל בהאי לישנא יתירה דעיקר פלוגתייהו משום ה"ט דב"ד נפרעין מהן או לא וכדפרישית. והיינו דמציין ר' יוחנן בדברי חכמים בין כך ובין כך וכו' דנלמד דחכמים ס"ל דדין אין בו אחריות הוי לדידהו כיש בו אחריות לר"מ ובהא דפליגי:

אם היה זמנו יוצא לבו ביום. בו ביום שנכתב הוא נמצא יחזיר למלוה דלפריעה בת יומא לא חיישינן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף