עריכת הדף "נתיבות המשפט - חידושים/חושן משפט/קנח"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הועלה אוטומטית}} | |||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{עוגןמ|א}} ''' ובאים לחלק ''' והיינו ביש בו דין חלוקה כופין זא"ז ובאין בו דין חלוקה כשנתרצו כמו בחלוקת חצר ושיעור חלוקת גינה ע"ל סי' קע"א (סמ"ע): | |||
{{עוגןמ|א}} ''' ובאים לחלק ''' והיינו ביש בו דין חלוקה כופין זא"ז ובאין בו דין חלוקה כשנתרצו כמו בחלוקת חצר ושיעור חלוקת גינה ע"ל סי' קע"א (סמ"ע): | |||
{{עוגןמ|ב}} אפילו סתמא אבל במקום שנהגו שלא לגדור הולכין אחר המנהג משא"כ בחצר כמבואר לעיל סי' קנ"ז סעיף א' (סמ"ע): | {{עוגןמ|ב}} אפילו סתמא אבל במקום שנהגו שלא לגדור הולכין אחר המנהג משא"כ בחצר כמבואר לעיל סי' קנ"ז סעיף א' (סמ"ע): | ||
{{עוגןמ|ג}} ''' בבקעה סתם ''' ואם כבר היה להם הכותל ונפל הוא מחלוקת הפוסקים אם צריך לחזור ולבנותו וע"ב ועמש"ל שנסתפק אם יש לאחד שדה אחד גדולה ולהשני קטנה ונתרצה לעשות כותל ביניהן אם חייב ליתן החצי דוקא או לפי ערך וטעם הספק נראה לי כיון דבבקעה הטעם משו' עינא בישא א"כ בעל הגדולה ניזק יותר: | {{עוגןמ|ג}} ''' בבקעה סתם ''' ואם כבר היה להם הכותל ונפל הוא מחלוקת הפוסקים אם צריך לחזור ולבנותו וע"ב ועמש"ל שנסתפק אם יש לאחד שדה אחד גדולה ולהשני קטנה ונתרצה לעשות כותל ביניהן אם חייב ליתן החצי דוקא או לפי ערך וטעם הספק נראה לי כיון דבבקעה הטעם משו' עינא בישא א"כ בעל הגדולה ניזק יותר: | ||
{{עוגןמ|ד}} ''' עם גנות אחרות ''' כלומר שהן ג"כ של המוכר והטעם שמסתמא היה דעת המוכר שהלוקח ממנו יסלק כל הנזק הבא מחמתו וזה דומה למ"ש לקמן סי' רי"ח (וט"ס בסמ"ע כמ"ש בסי' ש"ך) גבי המוכר חצי שדה (סמ"ע): | {{עוגןמ|ד}} ''' עם גנות אחרות ''' כלומר שהן ג"כ של המוכר והטעם שמסתמא היה דעת המוכר שהלוקח ממנו יסלק כל הנזק הבא מחמתו וזה דומה למ"ש לקמן סי' רי"ח (וט"ס בסמ"ע כמ"ש בסי' ש"ך) גבי המוכר חצי שדה (סמ"ע): | ||
{{עוגןמ|ה}} ''' כמו בשני שותפים ''' דגינה: | {{עוגןמ|ה}} ''' כמו בשני שותפים ''' דגינה: | ||
{{עוגןמ|ו}} ''' עשרה טפחים ''' הטעם דבגינה ובקעה אין שם תשמיש אדם ועשיית הגדר אינו אלא שיותפס כגנב סגי בעשרה טפחים משא"כ בחצר בעינן ד' אמות: | {{עוגןמ|ו}} ''' עשרה טפחים ''' הטעם דבגינה ובקעה אין שם תשמיש אדם ועשיית הגדר אינו אלא שיותפס כגנב סגי בעשרה טפחים משא"כ בחצר בעינן ד' אמות: | ||
{{עוגןמ|ז}} ''' בסיד מבחוץ ''' ולא מלגיו לצדו דיש לחוש שיעשה חבירו ג"כ משא"כ בחוץ אין לחוש דמקליף ליה דקליפא מידע ידוע (סמ"ע): | {{עוגןמ|ז}} ''' בסיד מבחוץ ''' ולא מלגיו לצדו דיש לחוש שיעשה חבירו ג"כ משא"כ בחוץ אין לחוש דמקליף ליה דקליפא מידע ידוע (סמ"ע): | ||
{{עוגןמ|ח}} ''' חזית מכאן ומכאן ''' בגמרא פריך ולא יעשה לא זה ולא זה ומשני דחיישינן אולי יכנס אחד לחצר חבירו ויעשה חזיז לכך תיקנו שיעשה שניהם (סמ"ע): | {{עוגןמ|ח}} ''' חזית מכאן ומכאן ''' בגמרא פריך ולא יעשה לא זה ולא זה ומשני דחיישינן אולי יכנס אחד לחצר חבירו ויעשה חזיז לכך תיקנו שיעשה שניהם (סמ"ע): | ||
{{עוגןמ|ט}} ''' יש מי שאומר ''' טעמם דאחר שתיקנו חז"ל שיעשו שניהם חזיז הרי איכא ריעותא בדליכא חזיז מש"ה נאמן המוחזק (סמ"ע) ובכותל חצר למעלה מד"א אם נפל לרשותא דחד וליכא חזיז הרי היא שלו (ש"ך) (וכאן בסעיף ה' צ"ל הציון של הש"ך ס"ק ב' וט"ס הציון בסעיף ב'): | {{עוגןמ|ט}} ''' יש מי שאומר ''' טעמם דאחר שתיקנו חז"ל שיעשו שניהם חזיז הרי איכא ריעותא בדליכא חזיז מש"ה נאמן המוחזק (סמ"ע) ובכותל חצר למעלה מד"א אם נפל לרשותא דחד וליכא חזיז הרי היא שלו (ש"ך) (וכאן בסעיף ה' צ"ל הציון של הש"ך ס"ק ב' וט"ס הציון בסעיף ב'): | ||
{{עוגןמ|י}} ''' חורבה בין חרבות ''' וה"ה שדה בין שדות: | {{עוגןמ|י}} ''' חורבה בין חרבות ''' וה"ה שדה בין שדות: | ||
{{עוגןמ|יא}} ''' עד ד' אמות ''' זה לא קאי רק על חורבות בתים וחצירות דשייך בהו היזק ראיה ומכל מקום בדלא גדר רוח רביעית אין צריך ליתן לו כיון שאין הניקף יכול להשתמש בהחורבה כיון שהוא עדיין פתוח לרה"ר ובשדות אין צריך ליתן לו רק עד עשרה טפחים: | {{עוגןמ|יא}} ''' עד ד' אמות ''' זה לא קאי רק על חורבות בתים וחצירות דשייך בהו היזק ראיה ומכל מקום בדלא גדר רוח רביעית אין צריך ליתן לו כיון שאין הניקף יכול להשתמש בהחורבה כיון שהוא עדיין פתוח לרה"ר ובשדות אין צריך ליתן לו רק עד עשרה טפחים: | ||
{{עוגןמ|יב}} ''' נראה לי דאין צריך לשלם ''' ☜ ע"ב דאם ניכר שרוצה לעשות תקרה חייב לשלם לו: | {{עוגןמ|יב}} ''' נראה לי דאין צריך לשלם ''' ☜ ע"ב דאם ניכר שרוצה לעשות תקרה חייב לשלם לו: | ||
{{עוגןמ|יג}} ''' שהרי א"י להשתמש ''' ואף אם ירצה ליתן לו רשות להשתמש מ"מ כיון שברצונו תליא משום הכי ג"כ א"י לכופו בע"ב (סמ"ע) וע"ב: | {{עוגןמ|יג}} ''' שהרי א"י להשתמש ''' ואף אם ירצה ליתן לו רשות להשתמש מ"מ כיון שברצונו תליא משום הכי ג"כ א"י לכופו בע"ב (סמ"ע) וע"ב: | ||
{{עוגןמ|יד}} ''' מקום שנהגו לגדור ''' בין אחד לחבירו משום עינא בישא (סמ"ע): | {{עוגןמ|יד}} ''' מקום שנהגו לגדור ''' בין אחד לחבירו משום עינא בישא (סמ"ע): | ||
'''{{עוגןמ|טו}} ''' אין הניקף צריך.''' ''' הטעם מפני שיאמר לו לא נהניתי מגדרך כלום שהרי אכתי אני צריך לגדור בפנים ביני וביניך (סמ"ע): | '''{{עוגןמ|טו}} ''' אין הניקף צריך.''' ''' הטעם מפני שיאמר לו לא נהניתי מגדרך כלום שהרי אכתי אני צריך לגדור בפנים ביני וביניך (סמ"ע): | ||
{{עוגןמ|טז}} ''' היקף יתירה ''' והיינו שרואין בתשבורת כמה אמה על אמה יש בכלל בין השדות שעליהן בכלל הוציא כל ההוצאות ד"מ שהן עשר על עשר הן ק' חתיכות של אמה אמה ואח"כ רואין כמה אמה על אמה יש בשדה הפנימי והוא ד"מ עולה ל"ג ושליש שהוא שליש מכל השדה ואז צריך הפנימי ליתן להחיצון חצי מחלק השליש דהיינו חלק שתות וע"ב הטעם: | {{עוגןמ|טז}} ''' היקף יתירה ''' והיינו שרואין בתשבורת כמה אמה על אמה יש בכלל בין השדות שעליהן בכלל הוציא כל ההוצאות ד"מ שהן עשר על עשר הן ק' חתיכות של אמה אמה ואח"כ רואין כמה אמה על אמה יש בשדה הפנימי והוא ד"מ עולה ל"ג ושליש שהוא שליש מכל השדה ואז צריך הפנימי ליתן להחיצון חצי מחלק השליש דהיינו חלק שתות וע"ב הטעם: | ||
{{עוגןמ|יז}} ''' שברשות הוציא פי' אף שלא נטל ממנו רשות מ"מ כיון שנהנה חבירו נקרא ברשות וה"ה בסמך לו כותל דסימן קל"ז סעיף י' אם אינו יכול לברר ישבע כמה הוציא ויטול: (סמ"ע)''' | {{עוגןמ|יז}} ''' שברשות הוציא פי' אף שלא נטל ממנו רשות מ"מ כיון שנהנה חבירו נקרא ברשות וה"ה בסמך לו כותל דסימן קל"ז סעיף י' אם אינו יכול לברר ישבע כמה הוציא ויטול: (סמ"ע)''' | ||
{{עוגןמ|יח}} ''' א"נ לומר פרעתי ''' מפני שאין חיובו ברור כמו לעיל בסי' קנ"ז: | {{עוגןמ|יח}} ''' א"נ לומר פרעתי ''' מפני שאין חיובו ברור כמו לעיל בסי' קנ"ז: | ||