עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/רנ"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] ישכים בבקר ביום הששי וכו' ו ''' זה סוד והיה ביום הששי והכינו וכו' רמז בזה כי ביום הששי מכין לשבת לפי שיום ו' הוא כנגד היסוד המכין לצורך המלכות שהוא שבת אספקלריה דלית לה מגרמה אלא מה דיהיב לה יסוד לכן צריך שתכוין להכין הכנה זו מע"ש כדי שיבא יום השבת וימצאהו מוכן ואותה קב"ש תהיה על נכון וכראוי. שער הכוו' דף ס"א ע"ד:

== ב ==

ב) '''צריך''' האדם ליזהר לקנות כל צרכי שבת ביום ו' ולא ביום ה' וכל מה שיקנה יאמר לכבוד שבת והרי זה ענין הכנה במעשה. שער הכוו' שם פע"ח שער י"ח פ"א ופ"ב. מ"א סק"א ברכ"י או' ב' והטעם שע"י הדיבור יחול קדושת שבת על אותו דבר כי הדיבור לא דבר רק הוא. מחה"ש. ונ"ל די"ל גם בהליכתו הרני הולך לקנות לכבוד שבת כדי לקיים מצות והיה ביום הששי והכינו וכו' לתקן את שורש מצוה זו במקום עליון ויהי נועם וכו' ואם הוא ביום ה' יאמר רק הנני הולך לקנות לכבוד שבת לתקן את שורש מצוה זו במקום עליון ויהי נועם וכו':

== ג ==

ג) '''ואם''' הוא דבר שאולי לא ימצא ביום הששי והדבר לצורך עונג שבת יותר טוב לקנותו ביום ה' מלבטל המצוה כמו הבשר בעה"ק ירושת"ו וכיוצא. ברכ"י שם. שע"ת או' א' וה"ה דבר שצריך הכנה מרובה או דבר שאינו נמצא בטוב ביום ה' כמו ביום ו' יש ללוקחו ביום ה'. וכ"כ לעיל סי' רמ"ב או' כ"ט יעו"ש. ועוד עיין בדברינו לעיל סי' פ"ט או' ב"ה בענין אם מותר לקנות צרכי שבת ויו"ט קודם תפלת שחרית בדבר שאינו נמצא בטוב אחר תפלה יעו"ש:

== ד ==

ד) '''שם. ישכים בבקר ביום ששי וכו'.''' ואעפ"י שהכין בהשכמה מצוה הוא שיוסיף גם בה"ש שנאמר והיה משנה וכו' ב"י בשם שה"ל. מ"א שם:

== ה ==

ה) '''הזיעה''' שאדם מזיע בצרכי שבת בה מוחק הקב"ה כל העונות כמו הדמעות ולכן צריך לטרוח הרבה בשביל כבוד שבת. ס' כוו' האר"י זצ"ל הישן. מחב"ר או' א' שע"ת או' ב':

== ו ==

ו) '''שם. להכין בעצמו וכו'.''' וה"ה בכל מצות דמצוה בו יותר מבשלוחו. מ"א סק"ב. והוא מש"ס קידושין מ"א ע"א ופרש"י שם דכי עסיק גופו במצות מקבל שכר טפי עכ"ל. וכן אמרו בכריתות ט"ו ע"א שהלכו רבן גמליאל ורבי יהושע ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל יעו"ש. ועיין לקמן או' ט' וסי' רנ"א סעי' ב' בהגה ובדברינו לשם בס"ד:

== ז ==

ז) '''שם. ולא יאמר לא אפגום כבודי וכו'.''' ולפחות אם הוא גדול בתורה ואינו בא מידו יכין הקערות של שבת וגם לקיחת הדסים יהיה על ידו ואם יצא לשוק לפחות יבדקם להדסים אחת לאחת משום שלא יהיו יתירות ופסולות וכן אני נוהג ואגב להביא בידי בסודרי איזה פרי לכבוד שבת ובפרט בזמן התפוחים דטוב לאכול תפוח בליל שבת כמ"ש המקובלים ז"ל. רו"ח או' ג'. ואם לא נסה גם בזה לקנות או להכין הקערות לפחות יש לו לתקן הנרות של שבת כמ"ש לקמן או' ט' וגם בזה כשמכין בתוך הבית יאמר הרני בא לקיים מצות והיה ביום הששי והכינו וכו' כמ"ש לעיל או' ב' יעו"ש. ובענין לקיחת התפוחים יש להשתדל הרבה כדי להיות מוכן על שלחנו תפוחים ובפרט בסעודת הלילה שרומזת לבחי' המלכות הנקראת חלק תפוחים קדישין כידוע:

== ח ==

ח) '''נהגו''' אנשי מעשה לטעום התבשילין בע"ש כדי לתקנם כהוגן ויהיו נאכלים לתאוה וכן מצאתי בשם הירושלמי טועמיה חיים זכו מצוה לטעום קודם השבת תבשילין של שבת לכבוד השבת. מט"מ סי' ש"ח. שכנה"ג או' ב' וכ"כ בשער הכוו' דס"ב ע"א. פע"ח שער י"ח פ"ג. מ"א סק"א:

== ט ==

ט) '''גם''' תזהר בתיקון הנרות של שבת אמנם הדלקת הנר היא מצוה על האשה בעלת הבית כנודע וגם זה הוא ענין מעשה. ובענין הדיבור והלימוד בתורה כבר בארנו בסדר המקרא שנוהג בכל יום ויום שצריך לקרות בכל ליל ששי כ"ו פסוקים מפ' השבוע וביום ששי עצמו צריך לקרות כל הפ' כולה במקרא ותרגום. שער הכוו' דס"א ע"ד. פע"ח שם. ועיין בדברינו לעיל ס' קל"ב או' ו' וגם עי"ש שכתבנו דמנהג האר"י ז"ל לקרות השמו"ת תיכף בסיומו תפלת שחרית והיה אומר כי זהו סוד והיה ביום הששי וכו' יעו"ש. וא"כ מי שלא ניסה לקנות כדי להכין לצרכי שבת' או שהוא חכם מופלג ותורתו אומנותו שתמיד עוסק בתורה ואינו מתעסק כלל בדברים אחרים יש לכוין לקיים מנות הכנת שבת בבקר ע"י הדיבור שיקרא שמו"ת והכנת המעשה בערב ע"י תיקון הנרות. וכן היכא דלא אפשר לקנות צרכי שבת כ"א ביום ה' יכוין בזה ביום ו' כדי לקיים מצות והיה ביום הששי וכו' ויתבאר עוד מזה לקמן סי' רג"א סעי' ב' בהגה יעו"ש:

== י ==

י) '''כתב''' בעל ר"ח בס' תוצאות חיים וז"ל מורי נ"ע כתב שיפנה קורי עכביש מהבית לסוד הרמז. והביאו השל"ה דף ק"ל ע"ב וכתב דהסוד הוא כי מלכות נקראת בית ועליה נאמר כשושנה בין החוחים שסביב רשעים יתהלכון והוא סוד הקליפות שרצונם למנוע שלום בית והם המה העכביש שצריך לפנותם מהבית שהוא סוד להעביר גלולים מן הארץ שהיא הארץ העליונה ובפרט ביום שבת קודש שהוא סוד מדת המלכות ע"כ נקרא שבת מלכתא יעו"ש. ויש ליזהר לפנותו קודם שעה ה' משום דמשעה ה' ואילך נכנסת הארת שבת כמ"ש בשער הכוו' דס"ב ע"א וכדי לכשתכנס הארת שבת הוא כבר מופנה מן העכביש הרומז לבחי' הקליפות כנז':

== יא ==

יא) '''שם הגה. ויש להשחיז הסכין בע"ש וכו'.''' כתבו ספרי מוסר יהרהר בתשובה ויפשפש במעשיו בכל ע"ש. א"ר או' ו' ונ"ל הטעם משום דהשבת מכפר אם משמרין אותו כהלכתו כמ"ש רז"ל אפי' עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו והוא ע"י התשובה כמ"ש הט"ז רס"י רמ"ב וע"כ צריך לפשפש במעשיו ולחזור בתשו' בכל ע"ש כדי שיתכפר ע"י שמירת השבת. ועוד י"ל הטעם כדי שיוכל לקבל בחי' נשמה יתירה ממקום גבוה:

== יב ==

יב) '''אסור''' להזכיר שבת במקום שאסור לדבר ד"ת וידעתי שהמדקדקים במעשיהם שנזהרו להזכיר שם שבת ללא צורך והוא נכון. בני יששכר מאמר השבתות מאמר א' או' א' וכ"מ בזוה"ק פ' יתרו דפ"ח ע"ב שאמר מהו שבת שמא דקב"ה שמא דאיהו שלים מכל סטרוי יעו"ש ולפיכך כיון דאיהו שמא דקוב"ה אסור להזכירו במקום שאין מזכירין בו ד"ת:

== יג ==

יג) '''ס"ב. ירבה בבשר וכו'.''' כבר כתבנו בזה לעיל סי' רמ"ב קחנו משם:

== יד ==

יד) '''שם. ירבה בבשר וכו'.''' ראוי לענג השבת בכל מיני בשמים כפי מסת ידו. מעבר יבק שפת אמת מאמר ב' פ' ח"י. ה"ע. כת"ע או' ג'. ולפי דברי האר"י ז"ל צריך להכין שתי אגודות של הדס משולש וכל אגודה יהיה בת ג' הדסין כדי להריח ולהקיף בהן השלחן וכאשר יבואר במקומו בס"ד:

== טו ==

טו) '''שם. ויין ומגדנות וכו'.''' וטוב שיקח פירות שנרמזה בהן כנסת ישראל כגון תמרים קומתך דמתה לתמר וכו' רמונים כפלח הרמון רקתך. אל גנז אגוז ירדתי. כתפוח בעצי היער וכו':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: אורח חיים]]