פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
ביאור ההלכה/שמיטה/א
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==הלכה ה== '''* {{עוגן1|ולא}} יאבק את צמרתו בעפר ולא יעשן תחתיו כדי שימות התולעת ולא יסוך את הנטיעות בדבר שיש לו זוהמא כדי שלא יאכל אותו העוף כשהוא רך.''' ב[[בבלי/מועד קטן/ג/א|מו"ק ג' א']] ואין מאבקין ואין מעשנין באילן וכתב ב[[תוספות הרא"ש/מועד קטן/ג/א|תוס' הרא"ש]] שם מפרש להו בירו' מאבקין עושין לה אבק מעשנין מתכנין פי' עושין לה אבק כעין אותה שהזכירו בפ' מקום שנהגו מייתי אסא דרא ושכרא דדפנא וקימחא דשערי ומרתחו להו ושדו להו אליבי' פעמים שמעשנין אותו בכך כדי לפטמו ופעמים שמשליכין את האבק של סממנין בלבו כדי לפטמו או למתק פירותיו ואין מרתיחין אותו וזהו לשון אבק ובערוך פי' מאבקין מסירין האבק מעליו ומעשנין עושין עשן תחת האילן כדי שימותו התולעים והלשון אינו נופל על זה הפי' דמאי עושין לה אבק איכא הכא ועוד באלו המלאכות אין בהם פיטום האילן אלא שמירת האילן ושמירת האילן שרי כדאמרי' בגמ' אוקמי אילנא שרי ובירו' ר' אבינא בעי מה בין המזהם לעושה לה בית העושה לה בית עושה לה צל וגדלה מחמתו והמזהם אינו אלא כמושיב שומר, והירו' הוא ב[[ירושלמי/שביעית/ב/ג|פ"ב דשביעית ה"ג]] דפריך אדרבנן דרבי דאמרי מתליעין ומזהמין בשביעית ולמה אין עושין להן בתים ומשני כנ"ל וב[[בבלי/עבודה זרה/נ/ב|ע"ז נ' ב']] פריך אברייתא דתניא מתליעין ומזהמין בשביעית (והוא רבנן דרבי בירו') ורמינהו מזהמין את הנטיעות עד ר"ה בשביעית לא ומשני ודילמא כדרב עוקבא בר חמא דארעב"ח (ב[[בבלי/מועד קטן/ג/ב|מו"ק ג' ב']] וב[[בבלי/סוכה/מד/ב|סוכה מ"ד ב']] דפריך אדתניא יכול לא יקשקש תחת הזיתים כו' והכתיב והשביעית תשמטנה מלקשקש וע"ז משני) תרי קשקושי הוו חד לאברויי אילנא ואסור וחד לסתומי פילי ושרי (ורבנו הביאו בסמוך ה"ז והמקשקש בזיתים אם להברות את האילן אסור ואם לסתום את הפצימין מותר) ה"נ תרי זיהמומי הוי חד לאוקומי אילני ושרי וחד לאברויי אילני ואסור אלא סיכה אסיכה קשיא דקתני סכין שמן לגיזום בין במועד בין בשביעית ורמינהי סכין את הפגין כו' עד ר"ה בשביעית לא מי דמי הכא אוקומי אילנא ושרי התם פטומי פירא ואסור ומבואר דבין קשקושי ובין זיהומי ובין סיכה לגיזום אם הוא רק אוקומי אילנא מותר ורבנו פסק כסתם משנה ב[[משנה/שביעית/ב|פ"ב בשביעית]] דאתי כרבי דכל זיהומי אסור ולא חילק בין אוקומי לאברויי כמו שחילק בקשקוש ודין סיכה לגיזום לא הביא כלל כאן רק גבי חוה"מ וגם שם סתם ביותר עי' לח"מ שם [[לחם משנה/יום טוב/ח#י|פ"ח מיו"ט ה"י]] וצ"ב מה ביניהן וע"ק דרבנו פי' כאן מעשנין כדי שימות התולעת וכהפי' שדחה הרא"ש וכן כ' מזהמין כדי שלא יאכלנו העוף כשהוא רך וא"כ קשה קושיית הרא"ש דהא אוקמי אילנא שרי וכמו שפסק בעצמו גבי קשקוש וכן פי' רוב הראשונים במעשנין עי' רש"י [[רש"י/מועד קטן/ג/א|מו"ק ג' א']] והר"ש בשביעית [[ר"ש/שביעית/ב#ב|פ"ב מ"ב]] (והרא"ש עצמו פי' [[פירוש הרא"ש/שביעית/ב#ב|שם]] כן בפירושו) והר"י בן מ"צ [[ריבמ"צ/שביעית/ב#ב|שם]] וה[[מאירי/מועד קטן/ג/א|מאירי]] ו[[תלמיד ר"י מפריש/מועד קטן/ג/א|תלמיד ר"י מפריש]] ושאר הראשונים במו"ק כולן פי' כן וקשה כנ"ל, ותי' מרן בחזו"א {{ממ|שביעית סי' י"ז סקי"ט}} דמעשנין מחזי טפי כעבודה ואסרו חכמים ועל זיהום כתב דאפשר דגזרי' משום זיהום דאברויי (ול"י למה לא סגי לי' בטעם הקודם דרבי ס"ל דמחזי טפי כעבודה וב[[חזון איש/שביעית/כ#ה|סי' כ' סק"ה]] משמע דגם בזה הטעם שלא הכל התירו וצ"ע וי"ל) ולפ"ז נפל בבירא כל ההיתר של אוקמי אילנא דאיך אפשר לדעת מה מחזי טפי כעבודה ומה לא חוץ מהדברים שאמרו חז"ל בהדיא [ואולי כונת מרן לחלק בין עושה בגוף האילן ובין עושה מבחוץ דגבי קשקושי לסתומי פילי עושה הפעולה בהקרקע ולא בגוף האילן ולכן התירו משא"כ במעשנין ומזהמין שעושה בגוף האילן מחזי טפי כעבודה ואסרו וסברא זו נזכר בחזו"א [[חזון איש/שביעית/כ#ה|סי' כ' סק"ה]] וצ"ע, שוב הראוני בס' זיו הים {{ממ|פ"ב ה"ב סק"ה}} שהביא בשם מרן שלא התיר אוקמי אילנא אלא בעבודה שבאה ע"י מקרה אבל בעבודה מעבודות התמידיות באילן בכל שנה לא התירו אפי' אוקמי כגון מעשנין ע"ש], ולכאו' יל"ע בההיתר של אוקמי אילנא אם הוא היתר שהתירו משום פסידא כמו שהתירו בחוה"מ דבר האבד או שאין כאן שום היתר כלל אלא שלאוקמי אילנא אין זה עבודה שאסרה תורה ונ"מ בדבר שיש בו גם אוקמי וגם אברויי דאי הוא היתר שהתירו משום פסידא א"כ אף אם יש גם אברויי מותר משום פסידא אבל אם אין כאן שום היתר רק שהתורה לא אסרה רק אברויי א"כ כשיש שניהן אסור והנה רש"י ב[[רש"י/עבודה זרה/נ/ב|ע"ז נ' ב']] כתב מלאכה שהיא עבודת קרקע אסר רחמנא והני לאו מלאכת קרקע נינהו דאוקומי אילנא בעלמא הוא ואין משביחו לאילן אלא מעמידו בכמות שהוא עכ"ל וכעין זה כ' תלמיד ר"י מפריש ב[[תלמיד ר"י מפריש/מועד קטן/ג/א|מו"ק ג' א']] ומבואר דאין זה שום היתר של אוקמי אילנא רק דהתורה לא אסרה זה שאין זה עבודת קרקע אבל אם יהי' גם אברויי בודאי אסור וכלשון רש"י ואין משביחו לאילן אבל אם גם משביחו אסור וכן מוכח בתלמיד ר"י מפריש שם דאברויי אילנא היינו כשנתגלו השרשים והביא צרורות דקים ומיני עפר שמנה לכסותם ובזה האילן משביח וקרוי עבודת קרקע אבל סתומי פילי שסותם גומות הקרקע שתחת האילן וממלאן והאילן אין משביח בזה אלא עומד במעלתו שלא יכחיש כחו מותר עכ"ל ומבואר דאוקמי וגם אברויי אסור, והנה בדבר שאין בו אלא אוקמי אילנא בלבד בודאי מודה רבנו דמותר וזהו קשקוש לסתומי פילי ולכן פסק רבנו דמותר וכן מש"כ רבנו [[רמב"ם/שמיטה/א#יט|לק' הי"ט]] אבל מכסה באבנים או בקש דא' בירו' [[ירושלמי/שמיטה/ב/ג|פ"ב ה"ג]] שאינו אלא כמושיב שומר משום שהוא רק אוקמי לבד ובדבר שיש בו גם אוקמי וגם אברויי בודאי אסור אבל בדבר שעיקרו הוא רק לאוקמי אלא שממילא יש בו תועלת ג"כ לאברויי בזה י"ל דפליגי רבי ורבנן במזהמין דעיקר הזיהום הוא רק שלא יאכלנו העוף כשהוא רך כמש"כ רבנו אבל מ"מ זה משביח ג"כ קצת ומפטם את הפרי ובזה פסק רבנו כרבי דאסור משום דסתם משנה כוותי' וכן י"ל במעשנין דאע"ג דעיקרו כדי שימות התולעת מ"מ מפטם ג"כ קצת את האילן או את הפרי ולכן אסור בשביעית כרבי דאסר בכה"ג וסוגיית הגמ' בע"ז כרבנן דשרו בכה"ג ולכן מתיר באוקמי אילנא וכן מ"ש בירו' שביעית [[ירושלמי/שביעית/ב/ב|פ"ב ה"ב]] רש"א אף נוטל הוא את העלה מן האשכול בשביעית מפני שהוא כמציל מן הדליקה ובזה לא קי"ל כר"ש נראה דג"כ פליגי בזה דעיקרו לאוקומי אבל יש בו גם אברויי וקי"ל כרבנן דאסרי ובענין סיכה לגיזום אין ברור דעת רבנו די"ל דמדכתב אין סכין את הפגין משמע דלסוך לגיזום שרי ומ"מ לא הביא בהדיא הדין דסכין לגיזום ואפשר דגם רבנו לא הי' ברור לו בזה אם בסיכה לגיזום הוא רק אוקמי או גם אברויי וסוגיית הגמ' בע"ז דמתיר הוא משום דאתי שם כרבנן דרבי לכן סתם בזה אבל גבי קשקוש דסוגיית הגמ' ב[[בבלי/מועד קטן/ג/א|מו"ק ג' א']] וב[[בבלי/סוכה/מד/ב|סוכה מ"ד ב']] להיתר וסוגיות הנ"ל לא אתו כרבנן דרבי אלמא שאין בזה רק אוקמי לכן סתם להיתר (ובמאירי ב[[מאירי/עבודה זרה/נ/ב|ע"ז נ' ב']] וב[[מאירי/מועד קטן/ג/א|מו"ק]] ראיתי שכ' דקי"ל דגם אוקמי אילנא אסור ואולי כונתו אוקמי כה"ג שביארנו וצ"ע). וכ"ז לדעת רבנו אבל לדעת הרא"ש ושאר הראשונים שכתבו דכל אוקמי מותר יש להסתפק אם חולקין על רבנו וס"ל דכיון דעיקרו אוקמי אף שיש בו גם קצת אברויי מותר או דמודו ג"כ דג"ז אסור אלא דס"ל דבהני ליכא כלל אברויי רק אוקמי ולכן מותר אך לפ"ז צ"ל דרבי לית לי' כלל התירא דאוקמי אילנא וקי"ל כרבנן דרבי בהא וצ"ע, אמנם זה נכון לכ"ע שיש דברים שחז"ל התירו משום פסידא במלאכות דרבנן כמש"כ רבנו בסמוך [[רמב"ם/{{כאן}}#ח|ה"ח ט' י']] אבל אין זה שייך לאוקמי אילנא [ונראה מרש"י דהיתר דאוקמי אילנא הוא דאורייתא ואפי' בד' מלאכות דאורייתא אם הי' אופן שאינו אלא אוקמי הי' מותר שאין זו עבודה וכן מוכח ב[[בבלי/מועד קטן/ג/א|מו"ק ג' א']] דהא לאביי דס"ל דתולדות דאורייתא כל הברייתא דשדך לא תזרע הוא דאורייתא וא"כ קשיא מברייתא דתשמטנה מלקשקש וע"כ כתירוצא דרעב"ח דתרי קשקושי הוו אלמא דהיתר דאוקמי הוא מדאורייתא] ובזה מדויק ל' רבנו שכ' ב[[רמב"ם/{{כאן}}#ז|ה"ז]] אם לסתום את הפצימין מותר ואח"כ ב[[רמב"ם/{{כאן}}#ח|ה"ח]] כ' משקין בית השלחין כו' ועושין עוגיות לגפנים ועושין את אמת המים כו' ומפני מה התירו כל אלה שאם לא ישקה תעשה הארץ מלחה וימות כל עץ שבה והואיל ואיסור הדברים האלו וכיו"ב מדבריהם לא גזרו על אלו שאין אסור מה"ת אלא אותן ב' אבות וב' תולדות שלהם כמו שביארנו והיינו דבהיתר דאוקמי לא צריך שיהא פסידא מרובה אבל בהיתר של פסידא שהקילו חכמים משום דמלאכות דרבנן בזה צריך שיהא פסידא גדולה שימות כל עץ שבה הוא כמו שהאריך לבאר ולפ"ז יל"ע במש"כ מרן בחוברת ה' שביעית שהדפיס ר"ז שפירא ז"ל אות י"ג בעבודת שדה גן פרדס צריכין להבדיל בין העבודות הנחוצות לקיום האילנות או הפירות ובין עבודות הבאות להשביח את העץ או את הפירות הכלל בזה הוא שעבודות הבאות להשביח את העץ או פריו אסורות ועבודות שהן נחוצות לקיומו ושבלעדם ימות העץ או יפסדו רוב הפירות הרי הן מותרות וחרישה וזריעה וזמירת הגפנים אסורות בשביעית אף אם הם לקיום האילן ופירותיו עכ"ל ולפמש"כ מותר גם מלאכות דאורייתא אם הם רק לאוקמי ואם הם גם לאברויי גם במלאכות דרבנן אסור וי"ל דמרן לשיטתו דא"א לנו להשתמש בהיתר של אוקמי כלל כי אין אנו יודעים מה מחזי כעבודה טפי וכנ"ל וא"א לנו להשתמש אלא בההיתר של פסידא מרובה שהתירו במלאכות דרבנן וכנ"ל וזה מה שקורא כיון שבלעדם ימות העץ או רוב הפירות דזה נקרא הפסד מרובה וזה בודאי אין להתיר במלאכות דאורייתא אלא דרבנן כנ"ל מיהו בחזו"א {{ממ|סי' כ' סק"ה}} ל"נ כן וצ"ע וע"ע מש"כ בזה ב[[#הלכה כא|הכ"א]]:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)