עריכת הדף "תוספות רבי עקיבא איגר/ביצה/א" (פסקה)

== ה ==

[אות ד] '''אין נותנין את העור. ''' בסוגי' {{ממ|דף יו"ד ע"א}} אלא אי קשיא הא קשיא בש"א אין נותנין וכו' ורמינהו השוחט חי' ועוף וכו' א"נ ע"כ לא קאמרי ב"ה הכא אלא דחזי למזגא עלויה. נלענ"ד דפירכת הש"ס רק מעור לפני הדורסן דעל יגביהנה ליכא קושיא אף דמיירי היכי דהעור לא חזי למזגא כגון בלח או בבהמה דקה כמ"ש תוספת שבת {{ממ|ד' מ"ט ע"א}} ד"ה טומנין מ"מ הא אף דאסור לב"ה לשחוט היכא דאין לו עפר מוכן. אבל אם יש לו רק אפר שהוסק בי"ט אסור לשחוט כמ"ש תוס' {{ממ|דף ח'}} בשם הירושלמי. מ"מ הא המג"א סס"י ק"ט הקשה באמת הא תוס' כ' דמותר לסלק אפר מהכירה כדי לאפות פשטיד"א דטלטול מוקצה שרי משום שי"ט וא"כ אמאי אסרי' לשחוט {{ממ|וכן הקשה המהרש"א ותירוצו מוקשה}} [וע"כ צ"ל] היינו דרק טלטול מוקצה שרי משום שי"ט אבל לא שמוש מוקצה לכסות עיי"ש. וא"כ ממילא ליכא קושיא מהא דב"ה מתירים דיגביהנה דאנו דנין סופן משום תחלתן ויהיה מניעת שי"ט בזה מתירים טלטול מוקצה אלא דפירכת הש"ס רק מהא דב"ה מתירים ליתן לפני הדורסן דמחזי כעיבוד דלא הוה ראוי להתיר משום שי"ט כמו דאין מתירים לשחוט בשביל איסור גומא או איסור שמוש מוקצה ועלה משנינן דחזי למזגא ולא מחזי כ"כ כעיבוד. ובזה מיושב היטב פסקא דהמרדכי וכן פסק להלכה {{ממ|הרמ"א}} בש"ע {{ממ|סי' תצ"ט}} דמותר לטלטל אחר שחיטה נוצות העופות שלא יאבדו. ותמה הפר"ח הא בזה ל"ש חזי למזגא. ומזה דחה לדברי המרדכי והרמ"א. ולענ"ד לק"מ דנוצות דהוי רק טלטול מוקצה שריא משום שי"ט. והתירו משום תחלתן היינו דחיישינן למנועי שי"ט וטעמא דחזי למזגא צריכים רק לענין ההיתר דלפני הדורסן. והוא ברור בעזה"י: ''' ובדברי ''' תוס' שבת מ"ט הנ"ל יש לי מקום עיון במ"ש הא דאמר {{ממ|בפ"ק דביצה}} נותנין העור לפני הדורסן דהתירו סופן משום תחלתן אבל בשחט מעי"ט משמע התם דאסור לטלטל {{ממ|וקשה ממתני' דשבת שם טומנין בשלחין}} עיי"ש. ובפשוטו תמוה דלפני הדורסן האיסור משום מחזי כעיבוד. ובהכרח צ"ל דלשונם לאו דוקא וקושייתם מההיא דלא יגביהנה. וב"ה מתירים דמשמע ג"כ דרק מטעם סופן משו"ת כיון דקתני בחד בבא עם עור דורסן מזה מוכח דיש בו איסור מוקצה. ועדיין יש לעיין דטומנין בשלחין דמיירי בהופשט מע"ש דנעשה כלי מבע"י אבל הכא בנשחט בי"ט דמעי"ט היה מאכל ועתה נעשה כלי אסור דילמא באמת בנשחט מעי"ט מותר אלא דבנשחט בי"ט היה ראוי לאסור משום מוקצה בזה צריך לטעמא דסמשו"ת עי' מג"א {{ממ|סימן תצ"ט}}. וגם בעי"ט באמת אסור בשחטו ולא הפשיטו עד י"ט ונ"ל דקושיית תוספות לב"ה דמתיר להגביה מעל השלחן עצמות וקליפים ולאינך אמוראי ריש מסכתן אין חילוק בין י"ט לשבת וא"כ מדאית מוקצה בעור שהופשט בי"ט ע"כ משום דלא חזי למידי ולאו שם כלי עלה ושפיר הקשו מטומנין בשלחים. כנלע"ד בעזה"י: