פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
העמק שאלה/מד
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ג == {{העמקש|ג}} '''בהא הלכה כר"מ כו'.''' כל זה הלשון כ' ג"כ בה"ג ה' בכורות. וכן הביא הרא"ש מס' בכורות פ"ד סי' ג' בשמו של בה"ג. והא שכ' התו' זבחים ד' ק"ד א' שדקדק בה"ג מהסוגי' דשם אבל לא התירו מומח' לא משמע דוקא משום טרפות. הא לא הוי טריפה שרי ודלא כר"מ בהא. כבר כתבתי בסי' א' אות כ"ה דכמה ספרי הלכות יש ושני מחברים המה. והא שכ' הרא"ש שם בזה"ל אע"ג דהש"ס קאמר גזרינן מומין שבגוף אטו דוקין שבעין מדקרי לה הכא קנסא אלמא קנסא היא ולא גזירה ופסק בשאלתות דר"א דהלכה כר"מ בגזירותיו ולא בקנסותיו כו' וכ"כ התו' ד' כ"ח א' לא כוון הרא"ש שבזה הענין פסק השאלתות דלא כר"מ. אלא שפסק במ"א זה הכלל. והוא בס' י"ג לענין מניקת. אבל דברי רבינו שבכאן אשתמיטתיהו להתו' ורא"ש. וכבר כתבתי בכ"מ שבקיאים היו בבה"ג יותר מבספרו של רבינו. ובעיקר הדין הקשה הרא"ש דמדקרי לי' קנסא אלמא דלאו גזירה הוא. ויישב הרמב"ן ז"ל דקנסא ל"ד והביא ראי' לזה ע"ש. ואוסיף ע"ד ז"ל. דה"ק דמשום קנסא גזר ר"מ ומכ"מ בכלל גזירה היא. והעיקר דמחלקינן בין גזירות לקנסות. מקורו מסוגי' דיבמות פ' החולץ נקטינן לה כמש"כ בסי' י"ג. והבו דלא לוסיף עלה והתם לא נזכר אלא קנסא. משא"כ הכא משום קנסא גזר ר"מ בכ"מ ומיקרי שפיר גזירה. וכ"ת הא בע"ג ריש פ' כל הצלמים מפרש הש"ס טעמא דר"מ דאסר כל הצלמים משום דר"מ חייש למיעוטא וגזר שאר צלמים שאינן נעבדים אטו מיעוט הנעבדים. וסוגית הפוסקים שם שאין הלכה כר"מ. ואע"ג שלא הוציאו הגמרא בפי' מהכלל. וע"כ משום דגזירה זו ר"מ לטעמי' דחייש למיעוטא ולא קיי"ל הכי. וה"נ גזירה הבאה מכח קנסא שלא קיי"ל כר"מ בקנסותיו. הא ל"ק דהתם מוכח מסוגית הש"ס שלא לפסוק כר"מ מדאיצטריך הגמרא לפרש טעמא דר"מ דגזר משום דלטעמי' אזיל דחייש למיעוטא. ולא קאמר דר"מ גזר סתם וכדאי' בעירובין ר"פ הדר ר"מ סבר זמנין דמיקרי ודייר גזרינן שמא ילמד ממעשיו ולא נתפרש דר"מ לטעמי' דחייש למיעוטא. אלא משום דהתם אי' בהא דכלל גזירותיו ומש"ה הוצרך שמואל לפסוק כראב"י ולא סמך על הכלל הלכה כראב"י. וכקושית התו' בכורות ד' כ"ג ב'. אלא משום דאפשר למיזל בתר איפכא דהלכה כר"מ בגזירותיו אבל בפ' כה"צ דפי' הש"ס ר"מ לטעמי' ש"מ דפשיטא שאין לחוש כאן לגזירותיו. וה"נ בנ"ד דקאמר סתם ר"מ גזר אטו דוקין שבעין ולא מפרש משום קנסא גזר. מש"ה מיקרי גזירה אע"ג דמשום קנסא גזר. ועפ"י מש"כ צדקו דברי הרמב"ן במלחמת ה' סוכה פ"א על הא דמסככין בנסרים. דיש לפסוק כר"מ דגזר אטו תקרה משום דהלכה כר"מ בגזרותיו. ואע"ג די"ל דר"מ לטעמי' וכמש"כ הבעה"מ בסוגי' דחבילי קש. מכ"מ מדלא פי' הש"ס גזירה היא. אבל התוס' לטעמייהו שפסקו בנ"ד ובסוכה שם ד' י"ד ב' דלא כר"מ. ולא ס"ל כל מה שפירשתי. מש"ה שפיר הקשו בבכורות על הא שפסק בעירובין הלכה כראב"י:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית