עריכת הדף "רבנו מנוח/חמץ ומצה/ב" (פסקה)

== יח ==

'''כתב ''' הרב ''' המשכיר בית לחבירו אם עד שלא מסר לו המפתח חל ארבעה עשר על המשכיר לבדוק כו'.''' אמר המפרש כיון ששכרה קודם י"ד לדור בה ביום ארבעה עשר ואם משמסר לו המפתח חל ארבעה עשר על השוכר לבדוק ולאו למימרא דמסירת מפתח קני' דהא אמרינן התם פרק שור שנגח את הפרה המוכר בית לחבירו כיון שמסר לו מפתח קנה וקא בעי היכי דמי אי בכספא ליקני בכספא אי בחזקה ליקני בחזקה ומשני לעולם בחזקה וצריך למימר ליה לך חזק וקני וכיון שמסר לו המפתח לא צריך למימר ליה לך חזק וקני אלמא דמסירת מפתח לחודא לא קני' ואמרינן נמי דשכירות כמכירה לענין הקנאה דבעי' ביה חזקה או כסף או שטר אלמא טעמא דמלתא דכיון שקבל המפתח עליו מוטלת הבדיקה שהרי כניסת הבית ויציאתו תלויין במפתח ואיך יבדק אותו שאינו יכול ליכנס בבית והלכך או יחזור מן השכירות או יבדוק ונראה דשוכר אם לא נשתמש בבית זה חמץ אינו צריך לבטל ועל המשכיר לבטל דחמירא דידיה הוא אבל שוכר איך יבטל דבר שאינו שלו וא"כ לאידך גיסא דשוכר נמי צריך שיבטל גזרינן ביה דלמא אתי למיכל מיניה ותו שכל המשכיר בית בסתמא מקנה כל החמץ הנמצא שם לשוכר וחשבינן ליה כדידי' והשתא דאתית להכי משכיר אע"ג דלא מבטל ליה לא עבר עליה בבל יראה ובל ימצא שהרי הוציאו מרשותו קודם זמן איסורו והקנהו לשוכר אגב ביתא:

'''כתב ''' הרב ''' המשכיר בית בחזקת שהוא בדוק ונמצא שאינו בדוק על השוכר לבדוק.''' אמר המפרש ואע"פ שהתנה עמו שהבית בדוק אינו יכול לחזור בזה משכירותו שהרי מצוה הוא עושה ואמרינן בגמרא לא מבעיא באתרא דלא יהבי אגרא ובדקי דלא הוי מקח טעות אלא אפילו באתרא דיהבי אגרא ובדקו לא הוי מקח טעות דניחא ליה לאינש לקיומי מצוה בין בגופי' בין בממוניה ואע"ג דחזינן ליה דקפיד בהכי עד דמזמין ליה לדינא אפ"ה לא שמעינן ליה דבטלה דעתו אצל כל אדם ולא מן הדין הוא זה אלא שרצו חכמים לקנסו כדי שלא ירגילו לפרוק מעליהם עול המצות שהרי זה שרוצה לחזור משכירותו בשביל טורח מצוה זו הולך בשרירות לבו ומפני זה להכניע לבו הערל הטילו חכמים עליו לבדוק ואפילו במקום שבודקין בשכר. ואי קשיא לך הא דאמרינן לעיל ככר בפי נחש אינו צריך חבר להוציאו דמשמע דבגופיה אטרחוה רבנן בממוניה לא אטרחוה רבנן לא תיקשי לך דההיא דחבר הוצאה מרובה היא וכל כי האי לא אטרחוה רבנן בממוניה אבל הכא הוצאה מעוטה היא וניחא ליה לאינוש לקיומי מצוה בין בגופיה בין בממוניה א"נ דההיא דחבר משתעיא בבית בדוק ואח"כ נכנס בו נחש וככר בפיו ומשום הכי אמרינן דלא אטרחוה בממוניה מאחר שבדק כמצות חכמים אבל הכא מיירי בבית שאינו בדוק כלל ולא קיים בו מצות חכמים. ועוד יש לתרץ דההיא דככר בפי נחש הואיל ואי אפשר למעבד בגופיה לא אטרחוה רבנן אבל הכא הא אפשר למעבד בגופיה ומש"ה אטרחוה בממוניה: