עריכת הדף "מראי מקומות/דברים/כח" (פסקה)

== פסוק לח ==
=== זֶ֥רַע רַ֖ב תּוֹצִ֣יא הַשָּׂדֶ֑ה ===
;תיבת 'תוציא' אם קאי אאדם או אשדה
אונקלוס תרגם: בר זרע סגי תפק לחקלא, ופירושו: זרע רב תוציא [אתה] לשדה. וכמו שפירש רבי יוסף בכור שור: זרע רב תוציא. מביתך אל השדה לזרוע, ותחרוש ותזרע ותטרח. ע"כ.

מאידך גירסת התרגום שבתאג' התימני: בר זרע סגי תפק חקלא. שפירושו: זרע רב תוציא השדה, וא"כ כוונת הפסוק לתנובת השדה שתהיה רבה ואעפ"כ מעט תכנוס.

והש"ך {{ממ|[[ש"ך/חושן משפט/שטז#ה|חו"מ סימן שטז סק"ה]]}} מביא מדברי התוספות ששדה שייך בה לשון נקבה, והביא הש"ך מקור לדבריהם מקרא דידן, 'זרע רב תוציא השדה' הרי שנקטו לשון 'תוציא' אשדה, ומוכח שלשון נקבה נופל על שדה.

והרש"ש {{ממ|ב[[רש"ש/בבא קמא/נח/ב|ב"ק נח:]] וב[[רש"ש/ערכין/כה/ב|ערכין כה:]]}} ובתורה תמימה {{ממ|[[תורה תמימה/ויקרא/כז#כא|ויקרא כז כא הערה קכב]]}} העירו שפירוש הכתוב יתכן בדרך אחרת, שאתה תוציא זרע מביתך לשדה. ובשו"ת יד אלעזר {{ממ|[[יד אלעזר/מד#סוף|סוף סי' מד]]}} (תשובה לר"י רייפמאן) תלה הדבר בגירסאות האונקלוס וכנ"ל [וכתב שעיין בדבר בד' גירסאות שבתרגום אונקלוס שהיו לפניו, ובג' נוסחאות הגירסא 'תפיק חקלא' ואך בדפוס אוסטרהא הגירסא 'לחקלא' כהערת הרש"ש]. וע"ש שהוכיח מסברא ומגמרא גם מריהטת המקראות דמסתברא כגירסת 'תפיק חקלא' וכביאור הש"ך.

אמנם מאידך מהמשך הקללות 'כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגור', יש במשמע כגירסת 'תפיק לחקלא', שהכתוב עוסק בטרחת האדם ולא בתנובת השדה. וכך גם בחגי {{ממ|[[תנ"ך/חגי/א#ו|א ו]]}} כתיב: זרעתם הרבה והבא מעט. הרי שהקללה היא שזריעה תהיה רבה ולא שהתנובה תהיה רבה {{ממ|הרב אליהו דיסקין, כי תבא, תשפ"א ד'}}.