פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
דבר אברהם/א/כז
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==א== [א] '''נסתפקתי''' בבן יחידי והוא בכור שנוטל את כל נכסי אביו אם יש בו דין בכורת נחלה או לאו ר"ל אם נוטל הוא את כל הנכסים רק בתורת פשוט או דחלק בכורה נמי מעורב בזה. מי אמרינן דלא גרע מיש לו אחין שנוטל פי שנים בתורת בכורה, או דילמא כיון דחזינן דלענין מילי טובא דרשינן לפרשת בכורה דוקא כדכתיבא כמו שיוצא דופן אינו נוטל פי שנים דלא קרינן ביה וילדו {{ממ|[[בבלי/בכורות/מז/ב|בכורות דף מ"ז ע"ב]]}} וטומטום שנקרע אינו נוטל פ"ש דבעינן שיהא בן משעת הוי' {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קכו/ב|ב"ב דף קכ"ו ע"ב]]}} ובכור שנולד אחר מיתת האב אינו נוטל פ"ש מ"ט יכיר אמר רחמנא {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קמב/ב|ב"ב דף קמ"ב ע"ב]]}}, ה"נ אפשר שאין דין בכורה אלא דוקא באופן דכתיב בקרא דהיינו שיש אחין חוץ מן הבכור וחולקין את הירושה ביניהם אבל אם אין כאן אלא בן אחד והוא בכור בטלה תורת בכורה ואע"פ שסוף סוף הוא נוטל כל נכסי אביו אין זה אלא מדין פשוט אבל לא פתיך ביה חלק בכורה כלל ונ"מ לדינא כמו שיבואר להלן: '''ונ"ל''' להביא ראיה מדאמרינן בב"ב {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קכב/ב|דף קכ"ב ע"ב]]}} ת"ר לתת לו פי שנים פי שנים כאחד או אינו אלא פי שנים בכל הנכסים ודין הוא כו' ת"ל והיה ביום הנחילו את בניו התורה ריבתה נחלה אצל אחין כו'. וקשה לי טובא האיך הוה ס"ד למימר פי שנים בכל הנכסים והרי אמרינן לקמן {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קכז/א|דף קכ"ז ע"א]]}} גבי טומטום שנקרע ונמצא זכר אמימר אמר אף אינו ממעט בחלק בכורה שנאמר וילדו לו בנים עד שיהיה בן משעת לידה ופרשב"ם טומטום שנקרע ונמצא זכר אם הוא פשוט ואינו בכור וכל נכסי האב ט' מנים והן ג' בנים בכור ופשוט וטומטום חולקין הנכסים תחלה לג' חלקים כאלו אין כאן כ"א בכור ופשוט והטומטום כמאן דליתיה כו' אבל אי הוה ממעט לא היה נוטל הבכור אלא ד' וחצי מנים פי שנים כנגד כל אחד עכ"ל, והשתא אי אמרת פי שנים בכל הנכסים קרא דוילדו לו בנים מאי עביד ליה דאי אפשר לומר לשאינו ממעט בחלק בכורה שהרי אין נ"מ כלל בזה אם חשוב הטומטום כבן או לא דבין שיהיו האחים מרובין בין שיהיו מועטין חלק בכורה במקומו עומד ולעולם הוא שני שלישי הנכסים. (אח"ז מצאתי שכבר הובאה קושיא זו בס' קול יהודה משם הגאון מוהר"א ברודא ז"ל). ואין לומר והאי קרא דוילדו לו לאו יתורא הוא {{עוגן|קיב:}}{{עוגן|קיב־ג}}אלא ממשמעותיה ילפינן דמומטום אינו בכלל בן מלידה, ולכן לפי המסקנת דפי שנים כאחד דאפשר לטומטום שימעט בחלק בכורה דרשינן מיניה שאינו ממעט אבל לההו"א דלא נ"מ מידי דלא שייך מיעוט בכורה כלל באמת לא הוה דרשינן ליה כלל ולאו יתורא הוא דאצטריך לכדדרשינן בבכורות ליוצא דופן שאינו נוטל חלק בכורה. ז"א דהתוס' בכורות שם (דף מ"ז ע"ב ד"ה וילדו) כתבו וז"ל תימא כיון דדרשינן קרא בבכור א"כ בפ' יש נוחלין דדרשינן טומטום שנקרע ונמצא זכר דאינו ממעט בחלק בכורה דא"ק וילדו לו בנים כו' והאי דאינו נוטל פי שנים דריש מוהי' הבכור כו' ואמאי כולהו מילתא תיפוק ליה מוילדו לו כיון דמוקמינא ליה בבכור וי"ל דאי לאו דכתיבי תרי קראי הוה מוקמינן ליה דוקא בבכור דאינו נוטל פ"ש דהיה מסתבר לאוקמי בבכור שלא יטול חלק בבכורה מלהעמידו בפשוט שלא ימעט בחלק בכורה עכ"ל, והשתא אי אמרת דליכא קרא יתירא למעוטי טומטום א"כ לדבריהם באמת מנלן דטומטום אינו ממעט בחלק בכורה דילמא איצטריך קרא רק ליוצא דופן שאינו נוטל פ"ש, וכ"ת דממשמעותא דוילדו נתמעט נמי טומטום דילמא הוא רק לענין שלא יטול פ"ש דמסתבר וכדגלי כבר קרא דוהיה הבן הבכור אבל שלא ימעט מנלן, אע"כ דהוי כקרא יתירא למידרש מיניה למעוטי טומטום וכיון דמקרא דוהי' ידעינן כבר שאינו נוטל פ"ש בע"כ לומר דאתי למעוטי שאינו ממעט בחלק בכורה, וא"כ קמה קושייתנו וגם נצבה דלההו"א דפי שנים בכל הנכסים האיך הוה דרשינן להאי קרא: '''אבל''' אם נאמר דבמקום שאין אחין אין דין בכורה נוהג אשה"ט, דגם לפי ההו"א דפ"ש בכל הנכסים הוה דרשינן וילדו לו עד שיהיה בן משעת לידה למעוטי טומטום פשוט שנקרע ונמצא זכר, [דעל בכור ידעינן כבר מקרא דוהיה כו'] אלא שהיתה הדרשה והנ"מ להיפוך מהמסקנא דהיינו שאין שטומטום גורם ועושה דין בכורה לאחיו הבכור, כגון שאין כאן אלא בכור וטומטום שנקרע שאם היה הטומטום נידון כבן לעניני בכורה הרי יש כאן שני אחין והיה הבכור נוטל פ"ש אבל עכשיו שאין הטומטום נידון כבן לכל הדברים הכתובים בפרשה זו הרי הוא כמי שאין כאן אלא בכור בלבד בלא אחין ובטלה בכורה, ומכיון שנקרע הטומטום ונמצא זכר ויורש את אביו כפשוט הרי הוא נוטל חלק כחלק עם אחיו הבכור שלא ירדה כאן תורת בכורה מעולם. וא"כ מוכח מכאן שאין דין בכורה אלא במקום אחין ולא בבכור יחידי וממילא יוצא לו דין מחודש זה להלכה גם אליבא דידו דבכור יחיד וטומטום שנקרע ונמצה זכר עמו חולקין שוה בשוה מטעם הנ"ל:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית