עריכת הדף "תולדות יצחק/בראשית/לד"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== ז ==

'''וכן לא יעשה ''' פרש"י לענות הבתולות שהאומות גדרו עצמן מהעריות מפני המבול והרמב"ן הקשה ולא ידעתי זה שהכנעניים שטופים בעריות ובבהמה ובזכור דכתיב כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ולא התחילו בהן באותו הדור ובימי אברהם ויצחק יראים פן יהרגום לקחת נשיהם אבל וכן לא יעשה נמשך עם בישראל כי נבלה עשה בישראל וכן לא יעשה בהם ע"כ. ונראה לי להשיב על קושיית הרמב"ן שרש"י אמר אמת שהיו גדורים בעריות בדור יעקב מפני המבול שטבע לכל העולם בשביל השחתת דרכם שנאמר כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ ואע"פ שלא נחתם גזר דינם אלא על הגזל שתים רעות עשה בן חמור חטא בעריות ובגזל ועונשי המלך כשמתישנים דבר המלך ודתו נשכח ובימי יעקב לא היה הדבר ישן שאברהם בן נ"ח כשמת נח ובזמן מתן תורה נתיישן הדבר שהמלך כשגוזר גזירה כל העם יראים וכשעבר זמן רב והיה כלא היה ומה שהיו אברהם ויצחק יראי' פן יהרגו אותם לקחת נשיהם אינו לפי שלא היו גדורים בעריות אלא לפי ששרה ורבקה היו יפות תאר ויפות מראה מאד ובתואר אשה יפה רבים נשחתו שהרי המלכים היו לוקחים אותם לנשים כאסתר המלכה מתוך היופי הגדול שהיה בהן והראיה שאבימלך ועמו לא היו רשעים ועם כל זה אברהם ויצחק היו יראים מההריגה על נשיהם וכמו שאמר אבימלך הגוי גם צדיק תהרוג ומושל מקשיב על שפת שקר כל משרתיו רשעים מכלל דמושל מקשיב על שפת אמת כל משרתיו צדיקים. ועוד שהרמב"ן עצמו אמר בפרשת לך לך זה לשונו אמרי נא אחותי את לא ידעתי למה פחד ממנה עתה יותר מקודם לכן וא"ת שהיו המצריים שחורים ומכוערים כדברי רש"י הנה גם לאבימלך מלך פלשתים אמר כן גם הוא גם יצחק ואולי היו בדור ההוא הכנעניים שטופים בעבודה זרה וגדורים מהעריות יותר מאנשי מצרים והפלשתים ואע"פ שאמר בסוף ואינו נכון הרי עלה בדעתו לפרש בכנעניים גדורים בעריות בדור ההוא:

== יג ==

'''ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמ' ''' מפשט הפסוק נראה שכל בני יעקב דברו במרמה ויעקב הסכים כי לפניו היו ולמה ארר אפם של שמעון ולוי. וכתב הרמב"ן שהמרמה היתה באמרם להמול לכם כל זכר שחשבו שלא יעשו כן בני העיר ואם ימולו יבואו ביום הג' ויקחו את דינה וזאת עצת כל האחים וברשות אביהם. וכתב עוד ורבים ישאלו איך בני יעקב שפכו דם נקי. והרב השיב בספר שופטים שבני נח מצווין על הדינים והוא להושיב דיינים בכל פלך לדון בשש מצות ובן נח שעבר על אחד מהם נהרג בסייף ולזה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה ששכם גזל והם ידעו ולא דנוהו ואינו נכון שאם כן היה יעקב חייב להיות קודם וזוכה במיתתם ואם פחד מהם למה כעס על בניו וארר אפם אחת כמה זמנים וחלקם והפיצם והלא הם זכו ועשו מצוה ובטחו באלהים והצילם ולדעתי הדיינים שמנו לבני נח בשבעה מצות אינו להושיב דיינים לבד אלא צוה אותם בדיני גנבה ועושק ושומרים ואונס ומפתה ואבות נזיקין וחובל וכיוצא בהן ונהרג אם עבר על אחד מהם ומכלל המצוה הזו שיושיבו דיינים בכל עיר ועיר ואם לא עשו דין אין נהרגין שזו מצות עשה בהן ולא אמרו אלא אזהרה שלהן זו היא מיתתן ולא תקרא אזהרה אלא המניעה בלאו ובירושלמי שרשאי העכו"ם לאמר לבעלי הדין איני נזקק לכם כי תוספת הוא בישראל לא תגורו מפני איש אל תכניס דבריך מפני איש וכל שכן שלא יהרג כשלא יעשה עצמו קצין שוטר ומושל לשפוט לאדוניו ומה יבקש הרב חיוב בהן וכי אנשי שכם וכל ז' עממין לא עובדי עבודה זרה ומגלי עריות ועושים כל תועבות השם היו והכתוב צווח עליהם על ההרים הרמים וגו' לא תלמד לעשות ככל התועבות ההם ובגלוי עריות כי את כל התועבות האלה וגו' אלא שאין הדבר מסור לבני יעקב לעשות בהם הדין ובעבור שהיו אנשי שכם רשעים ודמם חשוב להם כמים רצו להנקם מהם והרגו המלך וכל אנשי עירו כי עבדיו הם וסרים אל משמעתו ואין הברית שעשו נחשב לעיניהם למאומה שהיה להחניף לאדוניהם ויעקב אמר שהביאוהו בסכנה וארר אפם שעשו חמס לעיר שאמרו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד ובטחו בדיבורם ואולי ישובו אל ה' והרגום חנם:



{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}