עריכת הדף "תולדות יצחק/בראשית/ה"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''זה ספר תולדות אדם ''' היה ראוי שיאמר אלה תולדות אדם כמו שאמר אלה תולדות יצחק אלה תולדות ישמעאל אלא בא לומר שכל התורה כולה תולדות אדם. והנכון שלפי שעקרי הדת שלשה מציאות האל תורה מן השמים שכר ועונש ואלו הם הקדמות לכל התורה ומי שלא יאמין בהם אינו בעל דת משה ולכן אמר אלו השלשה עיקרים בראשונה קודם שיאמר התורה מציאות האל מבראשית עד ויכולו שמורה מציאות אל בורא עולם שאי איפשר נברא בזולת בורא. תורה מן השמים ויצו ה' אלהים על האדם לאמר. שכר ועונש הרבה ארבה עצבונך ארורה האדמה בעבורך. ואלו הג' הם הקדמת הספר לזה אמר אחר אלו הג' זה ספר תולדות אדם לומר מכאן ואילך הוא הספר שכל מה שאמר קודם זה הם הקדמת הספר. (והוא דעת החכם רבי יוסף אלבו במאמר ראשון בפרק י"א וע"ש). ודע שבכלל חידוש העולם שהוא בראשית מציאות האל שחידשו והמציאו שלא ידענו מציאות האל אלא מצד שחידש העולם ובזה לא יסתור זה למה שכתבתי למעלה. וגם מי שאמר קדמות העולם כפר בתורה מן השמים ובשכר ועונש שאלו ג"כ דרך נס שהנבואה אינה בטבע וכ"ש נבואת משה ומתן תורה לכל ישראל ששמעו כל ישראל מפי הקב"ה אנכי ולא יהיה לך וגם שכר ועונש אינו טבעי שבעבור אם בחקותי תלכו אינו בטבע ונתתי גשמיכם בעתם:

'''ביום ברוא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אותו ''' זהו על דרך מה שאמרו בקומתן נבראו בצביונם נבראו שביום ברוא אלהים אותו בעצם היום ההוא עשאו שלם ביצירתו ושכלו לא כתינוק שמעט מעט הולך וגדל בשכלו וגידול גופו. וזהו שרמזו במדרש שאמרו זה ספר תולדות אדם ביום ברוא אלהים אדם למדך שביום שנברא אדם הוליד תולדות. ואמר זכר ונקבה בראם לומר שלא נחשוב שברא בתחלה אדם ואחר כך מצלע אחד נקבה כנראה מפשט הפסוק אלא דו פרצופין נבראו ואחר שאמר שני דברים אחד שנבראו בקומתן ושנית דו פרצופין נבראו חזר לשניהם כנגד הראשונה שבראן בקומתן ושכלן אמ' ויברך אותם פירוש שדבר להם וברכם כמו שאמר למעלה ויברך אותם אלהים ויאמר להם אלהים ואין הדבור והברכה לבהמות אלא לאותם שהיו בשכלם. וכנגד השנית שאמר זכר ונקבה בראם חזר ואמר ויקרא את שמם אדם ביום הבראם שלא נחשוב שמה שאמר זכר ונקבה בראם שבראשונה ברא הזכר ואח"כ ברא הנקבה אלא ויקרא את שמם אדם ביום הבראם שלא קרא אדם לו לבדו אלא לשניהם כי כשברא איש ברא נקבה עמו ובזה יובן היטב פירוש אלו הפסוקים וקישורם שהיו קשי ההבנה:

== ג ==

'''ויולד בדמותו כצלמו ''' ידוע שכל המולידים באדם ובבהמה ובחיה מולידים בדמותם בצלמם אבל לפי שיעלה על הדעת שבעבור שאדם הראשון נברא בצלם אלהים שאי איפשר להעשות דבר כל כך נעלה על ידי אדם אלא ע"י הקב"ה בעצמו לז"א ויולד בדמותו כצלמו ולפי שקין והבל נכרתו לא הזכיר כן בהם אלא בשת שממנו הושתת העולם:

== כג ==

'''ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה ''' הם שס"ה כמנין ימות החמה שהשיג מהלך השמש וכחותיו העצומים והכיר שיש אלוה על הכל ונדבק בו ולז"א בו לשון ויהי ובדורות הראשונים לא הזכיר אלא ויהיו לרמוז שנתעלה באור העליון שכתוב בו יהי אור ויהי אור וגם במרע"ה נאמר ויהי משה בהר ומזה זכה לתורה ולקירון פנים ולזה אמר ויתהלך חנוך את האלהים ולא נזכר לשון הליכה אלא בצדיקים. בנח את האלהים התהלך נח ובאברהם התהלך לפני וכלם השיגו מהלך השמש וכחותיו הגדולים המורים על שלטנות אדון הכל ורוממותו ית' וחנוך דבק באור עליון שממנו נבראו ונמשכו המאורות ביום הד':

== כד ==

'''ויתהלך חנוך את האלהים ''' שהיה עובד את השי"ת כמו את האלהים התהלך נח ולכן לקח אותו אלהים כמו שלקח לאליהו כמו שאמר בו אם תראה אותי לוקח מאתך.

'''ואיננו ''' הוא מלשון אין הכי נמי וכן תרגום אונקלוס והליך חנוך בדחלתא דיי ואיתוהי ארי לא אמית יתיה ה':

== כט ==

'''זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו וגו'. ''' פרש"י שעד שלא בא נח לא היה להם כלי מחרישה והוא הכין להם וגם היתה מוציאה קוצים כשזורעים אותה מקללת אדם הראשון ובימי נח נחה ע"כ. וי"מ שנכלל בזה גם כן שידעו מאדם כי נביא היה שעל ידו יהיה שארית בארץ אחר המבול:



{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}