עריכת הדף "שולחן ערוך/יורה דעה/שצט"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{מרכז|'''סימן שצט'''}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דיני אבלות ברגל בראש השנה וי"ט שני של גליות.''' ובו י"ד סעיפים:}}}}

{{אות סעיף|א}} {{ביהגרא|א}} {{באר הגולה|א}} הקובר מתו קודם הרגל בענין שחל עליו אבילות ונהג בו {{טז|א}} {{שך|א}} אפילו {{באר היטב|א}} שעה אחת קודם הרגל הרגל מפסיק האבלות ומבטל ממנו גזרת שבעה {{שך|ב}} {{באר הגולה|ב}} וימי הרגל עולים לו למנין שלשים הרי שבעה לפני הרגל וימי הרגל ומשלים עליהם השלשים {{באר הגולה|ג}} ודוקא שנהג אבלות באותה שעה {{ביהגרא|ב}} אפילו לא נהג אלא דברים שבצינעא כגון ששמע שמועה קרובה ביום שבת שחל להיות בערב הרגל שאע"פ שאינו נוהג אלא דברים שבצינעא הרגל מפסיק אבל אם שגג <small>(או) </small>הזיד ולא נהג אבלות או שהיה קרוב לחשכה ולא היה יכול לנהוג אין הרגל מבטל האבלות וכ"ש אם לא ידע במיתת המת קודם הרגל שאין הרגל מבטלו {{שך|ג}} {{ביהגרא|ג}} {{באר הגולה|ד}} אלא נוהג ברגל {{פתש|א}} דברים שבצינעא {{באר הגולה|ה}} ומונה שבעה אחר הרגל ובאותם השבעה מלאכתו נעשית ע"י אחרים ועבדיו ושפחותיו עושים בצינעה בתוך ביתו דכיון דכבר נתבטל בשבעת ימי הרגל ממלאכה אע"פ שלא נתבטל מחמת האבל אלא מחמת הרגל סוף סוף נהג בדין אבילות בענין מלאכה הילכך אין להחמיר בו כמו בשאר אבילות ומלאכתו נעשית ע"י אחרים וכל ימי הרגל רבים מתעסקים בו לנחמו {{שך|ד}} הילכך אין מתעסקין בו לנחמו אחר הרגל ורגל עולה למנין שלשים שהרי דין שלשים דהיינו גיהוץ ותספורת נוהגים ברגל {{טז|ב}} {{ביהגרא|ד}} {{באר הגולה|ו}} ולא מתורת רגל בלבד אסור בהם אלא אף מתורת אבל שהרי מתורת הרגל מותר {{באר היטב|ב}} ללבוש כלים מגוהצים חדשים ולבנים {{שך|ה}} {{באר הגולה|(°)}} ונוטל {{באר היטב|ג}} צפרניו במספרים ושמח שמחת מריעות והבא ממדינת הים ומבית השביה והשאר שמנו חכמים מותרין לספר ולכבס. ומדין אבילות אסור בכלם כמו בחול:

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ז}} הקובר מתו {{טז|ג}} ברגל {{שך|ו}} בחול {{באר היטב|ד}} המועד {{באר הגולה|ח}} נוהג דין אנינות כ"ז שלא נקבר ולאחר שנקבר {{באר הגולה|ט}} נוהג דברים {{פתש|ב}} שבצינעא <small>(ומ"מ מותר לייחד עם אשתו (ב"י בשם הראב"ד והרא"ש) וע"ל סימן שפ"ג ובא"ח סימן תקמ"ח) </small>{{באר הגולה|י}} והרגל עולה למנין שלשים שמשלים עליו שלשים {{ביהגרא|ה}} אפילו קברו בחג הסכות {{טז|ד}} {{שך|ז}} {{באר הגולה|יא}} לא אמרינן דשמיני {{באר היטב|ה}} עצרת מבטל {{באר הגולה|יב}} ומתעסקים ברגל לנחמו: <small>הגה וכל מלאכה המותרת לעשות לו במועד בדבר האבד מותר לעשות בעצמו ואם אין דבר האבד נעשית ע"י אחרים בבתיהם ועבדיו ושפחותיו עושין בצינעה תוך ביתו (ב"י בשם רבינו ירוחם) </small>: {{פתש|ג}} ולאחר הרגל {{פתש|ד}} מתחיל למנות שבעה ולכשיכלו שבעה למיתת המת אע"פ שעדיין לא כלו שבעת ימי האבלות {{ביהגרא|ו}} מלאכתו נעשית על ידי אחרים {{ביהגרא|ז}} בבתיהם ועבדיו עושין לו בצינעא בתוך ביתו ואין רבים מתעסקים בו לנחמו אחר הרגל מנין הימים שנחמוהו ברגל {{ביהגרא|ח}} {{באר הגולה|(°)}} אבל מראים לו פנים כגון אם קברו בשלשה ימים האחרונים של רגל מלאכתו נעשית ע"י אחרים בשלשה ימים אחרונים של אבל {{שך|ח}} {{באר הגולה|יג}} ובמקומות שעושים שני ימים מונה השבעה {{פתש|ה}} מיום טוב {{באר היטב|ו}} שני האחרון הואיל ומדבריהם הוא עולה מהמנין ומונה מאחריו ששה ימים בלבד:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|יד}} אם קבר את מתו שבעה ימים קודם הרגל ונהג בהם גזירת שבעה הרגל מבטל ממנו גזירת שלשים {{באר הגולה|טו}} אפי' חל יום שביעי בערב הרגל דמקצת היום ככולו ועולה לכאן ולכאן ומותר לכבס ולרחוץ {{שך|ט}} ולספר בערב הרגל: <small>הגה {{שך|י}} סמוך לחשיכה (טור) {{שך|יא}} {{ביהגרא|ט}} ובערב {{באר היטב|ז}} פסח מותר בכל אחר חצות דהיינו מזמן שחיטת הפסח ואילך ועדיף שיגלח קודם חצות {{שך|יב}} הואיל ואחרים אסורים לגלח אחר חצות (תשובת ר"י מינץ ס"ד) </small>: {{פתש|ו}} {{באר הגולה|טז}} וכן אם חל שמיני בשבת שבערב הרגל מותר לכבס ולרחוץ ולספר בערב שבת ואם לא גילח בערב יום טוב או בערב שבת מותר לגלח אחר הרגל שכבר נתבטל ממנו גזירת שלשים אבל בחול המועד לא יגלח כיון שהיה אפשר לו לגלח קודם הרגל ואם חל שביעי שלו בשבת ערב הרגל אסור לגלח בערב שבת ומותר לגלח אחר הרגל {{באר הגולה|יז}} וכן בחול המועד כיון שלא היה יכול לגלח קודם הרגל:

{{אות סעיף|ד}} {{ביהגרא|י}} {{באר הגולה|יח}} הא דרגל מבטל גזירת שלשים בשאר מתים אבל באביו ואמו שאסור <small>(לספר) </small>{{שך|יג}} עד שיגערו בו חביריו אפילו פגע בו הרגל לאחר ל' יום אינו מבטל:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|יט}} אם חל א' מימי האבלות חוץ מהשביעי בערב הרגל {{שך|יד}} מותר {{באר היטב|ח}} לכבס ולא ילבשנו עד הלילה וטוב ליזהר מלכבס עד אחר חצות כדי שיהא ניכר שמפני הרגל הוא מכבס אבל לרחוץ {{שך|טו}} אסור עד הלילה {{ביהגרא|יא}} ויש מתירין לרחוץ אחר תפלת המנחה סמוך לחשיכה {{טז|ה}} {{שך|טז}} {{פתש|ז}} <small>(וכן {{באר היטב|ט}} {{באר הגולה|(°)}} נוהגין)</small>:

{{אות סעיף|ו}} {{באר הגולה|כ}} ראש השנה ויום כפורים חשובים כרגלים לבטל האבלות:

{{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|כא}} נהג שעה אחת לפני הפסח אותה שעה חשובה כז' וח' ימי הפסח הרי ט"ו ומשלים עליהם ט"ו אחרים:

{{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|כב}} שעה אחת לפני עצרת חשובה כשבעה ועצרת כיון שאם לא הקריב קרבנות עצרת בעצרת יש לו תשלומין כל שבעה חשוב כשבעה הרי י"ד ומשלים עליהם ט"ז אחרים {{שך|יז}} {{באר הגולה|כג}} ויום שני של עצרת עולה למנין הט"ז:

{{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|כד}} שעה אחת לפני ר"ה בטלה ממנו גזירת שבעה מפני ר"ה {{באר הגולה|כה}} וגזירת ל' מבטל ממנו יום כפורים ומגלח ערב יום כפורים וה"ה לקובר מתו בשלשה בתשרי שמגלח בערב יוה"כ:

{{אות סעיף|י}} {{באר הגולה|כו}} שעה אחת לפני יום הכפורים בטלה ממנו גזירת ז' מפני יום כפורים וגזירת ל' מבטל ממנו החג ומגלח בערב החג:

{{אות סעיף|יא}} {{באר הגולה|כז}} שעה אחת {{פתש|ח}} לפני החג והחג הרי י"ד ושמיני עצרת שבעה הרי כ"א {{באר הגולה|כח}} ויום שני של שמיני עצרת {{טז|ו}} {{פתש|ט}} הרי {{באר היטב|י}} כ"ב ומשלים עליהם ח' אחרים:

{{אות סעיף|יב}} {{ביהגרא|יב}} {{באר הגולה|כט}} הקובר את מתו שעה אחת לפני הרגל אותה שעה והרגל חשובים כי"ד ומיד אחר הרגל יש לו דין שבוע שלישי {{שך|יח}} לענין שיושב במקומו ואינו מדבר:

{{אות סעיף|יג}} {{ביהגרא|יג}} {{באר הגולה|ל}} במקומות שעושין שני י"ט מי שמת לו מת ביום טוב שני שהוא י"ט האחרון של פסח או של חג או ביום טוב שני של עצרת {{טז|ז}} וקברו בו ביום נוהג בו אבילות הואיל ויום טוב שני מדבריהם ואבילות יום ראשון שהוא יום מיתה וקבורה של תורה ידחה עשה של דבריהם מפני עשה של תורה {{ביהגרא|יד}} {{באר הגולה|לא}} אבל אם מת בי"ט שני של ר"ה וקברו בו ביום אינו נוהג בו אבלות שב' הימים כיום ארוך הם {{ביהגרא|טו}} {{באר הגולה|לב}} במה דברים אמורים בשבעה מתים המפורשים בתורה שכהן מטמא להם אבל אותם שהוסיפו עליהם כדאיתא בסימן שע"ד אין אבלותם אלא מדרבנן לפיכך אינו נוהג עליהם אבלות בשום יום טוב {{ביהגרא|טז}} ואפי' באותם שאמרנו שנוהג אבילות ביום טוב שני אינו קורע {{באר הגולה|לג}} והעולם נוהגין שלא להתאבל בי"ט שני של גליות על שום מת אפי' הוא יום מיתה וקבורה: <small>הגה דסוברין כדעת האומרים {{פתש|י}} שאין שום אבלות דאורייתא וכן המנהג פשוט ואין לשנות (ר"ת ור"י ורא"ש)</small>:

{{אות סעיף|יד}} {{באר הגולה|לד}} מת לו מת בערב יו"ט ונתיירא שמא לא יספיק לקברו מבעוד יום {{באר היטב|יא}} ומסרו לעובדי כוכבים שיוליכוהו לקברו כיון שהוציאוהו מהעיר ונתכסה מעיני הקרובים {{שך|יט}} חלה עליו אבלות ואם הוא שעה אחת קודם הרגל ונהג בה אבלות בטלה לה גזירת שבעה אע"פ שנקבר ביום טוב:
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>