עריכת הדף "רד"ק/תהילים/קכז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''שיר.''' זה המזמור נאמר על שלמה ולמ"ד לשלמה ענינה בעבור ונאמר על בנין הבית שחשב דוד לבנותו ואסף כסף וזהב ונחושת למלאכה ולא עלתה בידו אלא ביד בנו, וגם יש בו רמז למלך המשיח כי גם הוא נקרא שלמה בשיר השירים ונפרשנו על שלמה תחילה, אמר על בית המקדש כי עמל דוד לבנותו וכיון שלא רצה האל יתברך שיבנה אל בנה אותו, ופירוש בוניו המתעסקים בבנין וכן אמר על ירושלים לפי שהיא ראש הממלכה ובה נבנה הבית אמר מי שיבנה הבית ברצון האל יתברך, והוא שלמה בני אותו הבנין לא יהיה לשוא אלא באמת יהיה נכון הבית כן עיר ירושלים, ה' ישמרנה שצוה להיות בני מלך בה וכיון שברצונו הוא ישמור הבית והעיר:

'''ושקד.''' הוא ענין העסקות והשתדלות על הדבר:

== ב ==

'''שוא לכם.''' זה על אבשלום שהקדים למרוד באביו ולקחת המלוכה ואומר עליו והשכים אבשלום ועמד על יד השער וגו', ואמר כנגדו וכנגד העוזרים אותו שוא לכם משכימי קום:

'''מאחרי שבת.''' אמר כנגד אדוניה שאחר לעשות המרד ולשבת בכסא המלוכה עד שזקן דוד ושוכב על המטה ושניהם אוכלי לם העצבים כי עמלו לקנות המלוכה ולא עלתה בידם:

'''עצבים.''' מן בעצבון תאכלנה, ואמר אוכלי לחם כי כמו שעמל אדם על הלחם כך עמלו על המלוכה ולא הועילו ואמר כן יתן לידידו שנא, שלמה הוא ידידי, ידיד האל יתברך כמו שכתוב ויקרא שמו ידידיה ופי' כן כמו שהם חושבים לקחת המלוכה בעמלם כן נתן האל יתברך המלוכה בלא עמל לשלמה כאדם ההישן, או בעודנו ישן ולא היה ידוע בדבר המלוכה כבר האל היה מתקן לו המלוכה, ושנא הכתוב באל"ף והוא כמו בה"א:

== ג ==

'''הנה.''' אמר דוד אני רואה כי נחלת ה' בנים, כלומר הטוב שיתן האל לידיו בעולם הזה הם הבנים והם נחלתו כי נחלה טובה יש לי בשלמה בני:

'''שכר פרי הבטן.''' כפל הענין במלות שונות, ר"ל השכר שיתן האל ית' לידידו בעולם הזה הם הבנים והם נחלתו הטובים והוא פרי הבטן:

== ד ==

'''כחצים.''' אמר הבנים שיהיה לו לאדם בימי נעוריו הם לאדם עזר גדול כמו החיצים ביד הגבור, ודוד היו לו בנים בני הנעורים טובים וחכמים וגבורים כמו שאמר ובני דוד כהנים היו, ואמר ובני דוד הראשונים ליד המלך שהיו ראשונים לעזרתו, וכלם היו טובים לבד אבשלום ואדוניה שנתגאו ביופים יצאו לתרבות רעה, והיה מתפאר בטובים ואר כי כל אדם יש לו להתפאר על בנים טובים ולחשבם לעצמו לחלק טוב ולנחלה טובה שנתן לו האל יתברך:

== ה ==

'''אשרי.''' לפי שהמשיל אותם לחיצים המשיל ביתו לאשפה:

'''לא יבושו.''' האב והבנים כשידברו בשער לפני הזקנים כי הם רבים וטובים ויוכלו לדבר בשער לפני אויביהם ולא יבושו ולא יחתו מהם:

ועל מלך המשיח יתפרש כך, '''בית.''' על בית המקדש:

'''ועיר.''' על ירושלים. והנה מיום שחרב בית המק' וגלו ישראל וחרבה ירושלים, היתה ירושלים פעם בנויה פעם חריבה כי היתה ביד הרבה אומות וכל השנים יתגרו מלחמות אלה יבנוה ואלה יחריבוה, לפי שאין רצון ה' יתברך בבנינם ובשמירתם:

'''שוא עמלו הבונים.''' ושוא שקדו השומרים:

'''משכימי קום.''' הם שכבשו תחלה את ירושלים:

'''מאחרי שבת.''' אלו שבאו באחרונה והתגברו בראשונים ולקחו אותה מידם והם מידם וכן כל הימים:

'''ולדידו.''' הוא מלך המשיח ויתן לו האל יתברך את ירושלים בלא עמל, ואלה שעמלו עליה לא ישארו בה. והפסוקים האחרים הם דברי דוד כמו שפירשנוהו, ומה שנפרשהו על בני העולם כך הוא, זכר תחלה בנין הבית והוא קיום המלכות לאיזה מלך שיהיה לו ולבניו אחריו, כמו ובית יבנה לך, שפירושו הלכות, ואמר כי אין ביכולת המלך להקים המלוכה לו ולבניו אחריו אם לא ברצון ה' ית', ואחר כך זכר שמירת העיר מפחד האויבים, כי לא יועילו שומרי החוות שלא יכבשוה האויבים אם ה' לא ישמרנה, ואחר כך דבר על העוסקים בעסק העולם הרודפים אחר הממון, והם משכימים למלאכה או לסחורה גם מאחרים עד בא השמש במלאכתם או בשבתם בחניות למכור סחורתם, וכל השתדלות הזה שוא הוא להם אם לא יעזרם האל יתברך למי שירצה בו האל יתברך ויאהבנו יתן לו הממון בלא יגיעה ובלא עמל כאילו הוא ישן, ואחר כך זכר ענין הבנים שהוא גם כן מתנה טובה מאת האל יתברך כשהיו טובים:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}