עריכת הדף "רד"ק/תהילים/קיב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''הללויה.''' גם זה המזמור באל"ף בי"ת שתי אותיות בפסוק ובשני פסוקים האחרונים שלש, גם הוא מספר על מדות האדם הישר אשר גמולו מאת ה' שלם בזה ובבא: ואמר ''' הללויה.''' ואר ''' אשרי איש ירא את ה'.''' שירא האל יתברך וישמור מה שצוהו ומנעהו מעשות והנה נשמר מהם בסתר כמו בגלוי:

'''במצותיו חפץ מאד.''' מצות עשה עושה אותם בחפץ לבבו לא להתגדל בפני בני אדם אלא בחפץ לבבו באהבת האל יתברך שצוהו לעשותם, לפיכך אמר מאד כלומר שרודף אחר המצוה ומתאמץ לעשותם בכל כחו בגופו וממונו:

'''במצותיו חפץ מאד.''' מצות עשה עושה אותם בחפץ לבבו לא להתגדל בפני בני אדם אלא בחפץ לבבו באהבת האל יתברך שצוהו לעשותם, לפיכך אמר מאד כלומר שרודף אחר המצוה ומתאמץ לעשותם בכל כחו בגופו וממונו:

== ב ==

'''גבור.''' ובעבור מעשיו הטובים ישלם האל יתברך גם לבניו אחריו וזרעו יהיה גבור בארץ שבני אדם יראוהו ויכבדוהו כמו שיראו בני אדם האדם הגבור:

== ג ==

'''הון ועושר בביתו.''' לו ולבניו בעולם הזה:

'''וצדקתו עומדת לעד.''' לעולם הבא ויש מפרשים בעולם הזה, ופי' לעד לבניו ולבני בניו עד עולם:

== ד ==

'''זרח.''' בעת שיש חשך בעולם והוא הצרה לישרים זרח אור, והאור הוא הרוחה:

'''חנון ורחום וצדיק.''' כי הוא בדרכיו חנון ורחום לטובים ומרחם עליהם ומוציא אותם מן הצרה בעת הצרה:

'''וצדיק.''' כי צדיק וישר הוא. ונותן לטובים כפי דרכיהם ולרעים כפי מעשיה לפיכך זרח אור לישרים:

'''וזרח.''' פעל יוצא ואפשר שהוא פעל עומד ויהיה פירוש חנון ורחום על האדם הישר שלמד ממדת בוראו:

== ה ==

'''טוב, ''' ספר ממדת האדם הישר מדת הצדקה ואמר טוב איש כמו אשרי איש, ואמר שהוא חונן כלומר נותן לעניים ומלוה לעניים הצנועים שלא יקבלו מתנה:

'''יכלכל דבריו במשפט.''' שכל מתנותו ויציאותיו יעשה אדם במדה שוה בצדק ובמשפט שלא יהיה פרוש מהנאות העולם מכל וכל ולא ירבה בהם אלא במדה שוה, וכן בנתנו לעניים לא יפזר כל כך ממונו כדי שיצטרך הוא אחר כן לבריות: ויתפרש ''' יכלכל''' דבריו במשפט. על שאר מידות האדם גם כן שמתנהג בהם על דרך האמצעי והמדות הן כמו האהבה והשנאה והשמחה והדאגה והנדיבות והגבורה והמורך והדומים להם:

== ו ==

'''כי לעולם.''' יעמוד ממונו בידו ויהיה בריא בגופו:

'''לזכר עולם יהיה צדיק.''' כי לעולם אפילו לאחר מותו יזכר לטובה:

== ז ==

'''משמועה.''' הפך הרשע שנאמר בו קול פחדים באזניו אבל הצדיק לא יירא שישמע שמועה רעה מבניו או מקרוביו שהם במדינה אחרת, או אם ישמע שיבואו עליו אויבים לא יירא: כי ''' לבו נכון ובטוח בה'.''' ולא יבטח בעשרו וברוב חילו וברוב אוהבים וקרובים אלא בה' לבדו ישים בטחונו לפיכך לא יירא:

== ח ==

'''סמוך.''' נעשן לפיכך לא ירא מאדם והולך ובטוח בכל עת:

'''עד אשר יראה בצריו.''' הרע שירצה לראות בהם:

== ט ==

'''פזר.''' ממונו נתן לאביונים, וטעם פיזר שנותן לה ולזה ולכל האביונים שיהיו לפניו, אבל אינו אומר שמפזר במתנות גדולות עד אשר ישאר הוא עני כי אין זה מדרך הצדיק, אלא פזר שנותן לזה ולזה המתנות כפי כוחו שיוכל לסבול:

'''צדקתו עומדת לעד.''' עומדת לו ולבניו אחריו, או פירוש לעד. שתעמוד לו צדקתו לעולם הבא:

'''קרנו תרום בכבוד.''' חזקו ותקפו. וברשעים להפך וכל קרני רשעים אגדע:

== י ==

'''רשע.''' כשיראה בכבד הצדיק יכעוס מרוב הקנאה וכן יחרק שיניו עליו אילו היה בו כח להאבידו היה עושה:

'''ונמס.''' ימוט לבבו, כן דרך הקנאה:

'''תאות רשעים תאבד.''' מה שמתאוים לראות ברע הצדיק תאבד אותה התאוה כי לא יראו לעולם ברעתם, או פירוש תאות רשעים הטוב שמתאוים לעצמם, אבל בצדיקים נאמר ותאות צדיקים יתן:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}