עריכת הדף "רד"ק/תהילים/צ"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

'''תפלה.''' תפלה זו מצאה דוד כתובה והיתה קבלה אצלם שהיתה למשה רבינו וכתבה בספרו זה ודבר בו מחולשת האדם ומקיצור ימיו ומתפלל שלא יענישוהו הבורא כפי מעשיו:

'''איש האלהים.''' שהיה נביא:

'''מעון.''' פירושו מקם ומחסה, שהוא מקומו של עולם וכן אמר על לשון ישראל בכל הדורות היית לנו מקום ומחסה:

== ב ==

'''בטרם.''' זכר הארץ ולא זכר השמים לפי שרוצה לדבר על בן אדם שיעמוד מעט בעולם לפיכך דבר על הארץ שלא יעמדו אישים אף על פי שיעמדו מינים אבל השמים גם אישיים עומדים: וזכר ''' ההרים.''' שהם עומדים יותר משאר חלקי הארץ:

'''ילדו.''' כי היסודות הולידום במצות האל יתברך:

'''ותחולל ארץ ותבל.''' פירושו ובטרם שחוללת ארץ ותבל. וארץ היא המיושבת ושאינה מיושבת וכשזוכר אותה עם תבל היא שאינה מיושבת גם רמז בזה כי בלידת ההרים נהייתה הארץ:

'''ומעולם.''' פירושו מטרם שהיה העולם: ופירוש ''' אל.''' יכול:

== ג ==

'''תשב.''' עד היותו דכא בימי הזקנה, כלומר לא יועילו חזקו בימי בחורותיו כי אתה תשיבנו דכא:

'''ותאמר שובו בני אדם.''' שישובו בני אדם בתשובה ועל די היסורים אומר להם כי הם השלוחים:

== ד ==

'''כי.''' ואמרת לו גם כן מה הם חייך כי אילו יראה בעיניך ותחשב שתחיה אלף שנים מה שלא חיה האדם הראשון כאין הם כיון שסופו למות לפיכך אל תתגאה בחייך אם תאריך ימים כי כולם יחשבו כיום אתמול שעבר או כמו אשמורה אחת מאשמורות הלילה כולם עמל ויגע ורבותינו זכרונם לברכה פירשו בעיניך כנגד האל יתברך ואמר יומו של הקב"ה הוא אלף שנים רוצה לומר כי אלף שנים אינם נחשבים לו אלא כיום אחד:

== ה ==

'''זרמתם.''' כנגד האל יתברך דבר המשורר ואמר זרמתם שכל בני אדם כזרם ממים שהולך ושוטף במהרה או יהיה כמו השינה ר"ל כמו החלום בשינה כי בהקיץ אין מדברי החלום כלום:

== ו ==

'''בבקר כחציר יחלוף.''' כמו החציר כן יחלוף ויעבור במהרה אפילו בבקר כלומר שימות בימי הנעורים כמו החציר שהוא רטוב לפני שמש ובבקר כצאת השמש עליו ייבש:

'''וחלף.''' זה מן לשון אם יכרת ועוד יחליף יחליפו כח ענין התחדשות אמר אם בבקר יחלף כלומר פעמים יהיה שליו ושקט לערב שהוא הזקנה ימולל ויבש כמו הקציר אם יהיה בו כח רטיבות בבקר שהשמש אין בו כח החמימות כל כך לערב ימולל ויבש שהכתה אותו כל היום השמש:

'''ימולל.''' מבנין פועל מרובע והוא פועל עומד ועניינו יכרת:

== ז ==

'''כי.''' עתה ידבר על לשון הגלות אמר כל אדם הוא הבל אפילו אותם שהם בשלוה כל שכן אנחנו בגלות באפך שאנפת בנו על עונותינו והפסוק כפול בענין במלות שונות:

== ח ==

'''שתה.''' משפטם שתתה והתי"ו למ"ד הפועל נבלעת בדגש תי"ו הנמצא והוא כתוב בלא ה"א וקרי בה"א ואחד הוא בענין כי הנח שאחר הקמ"ץ פעם כתוב פעם אינו כתוב והמלה מלרע שלא כמנהג והטעם כתבנו בספר מכלול בספר הדקדוק ממנו: אמר ''' שתה עונותינו לנגדך.''' כלומר שתראה תמיד ותענישנו עליהם:

'''עלמנו למאור פניך.''' עלומנו חסר יו"ד הרבים או לשון יחיד ופירושו ענין הנעלם הוא למאור פניך כי אין נסתר לך כי הכל הוא מאור פניך ויש מפרשים עלומינו חטא נעורים ולזה הפירוש יהיה חסר יו"ד הרבים כי לא נמצא עלומים נעורים זקונים בלשון יחיד:

== ט ==

'''כי.''' כי לא היו בהם ימי טובה אלא כלם פנו בעברתך:

'''כלינו שנינו כמו הגה.''' אמר כלינו שהוא פועל יוצא לומר כי אנחנו גורמים הכליון בעונינו:

'''והגה.''' הדבור היוצא מן הפה חלף במהרה כן שנינו חלפו במהרה:

== י ==

'''ימי.''' משה רבינו דבר על הרוב אמר על קצור הימים שמתלונן כל דור ודור בגלות כי ימינו קצרים ולא נוחיל לראות הישועה אם לא תקרב הגאולה:

'''ואם בגבורות שמונים שנה.''' נמצא כי הם מעט מן המעט:

'''ורהבם עמל ואון.''' חוזק הימים והוא מקור או שם כלומר אפילו מי שיהיה ימיו בשלוה, עמל ואון הם כי לא יאריכו לו הימים:

'''כי גז חיש ונעופה.''' סר חוזק הימים ההם במקרה:

'''נעופה.''' אל הקבר כלומר נלך שם במהרה כעוף:

'''גז''' ענינו סר ממקומו והוא פועל עומד:

== יא ==

'''מי.''' מי יכול להשמר מאפך וכמה הוא עוז אפך כי אנחנו רואים כי כמו שיראתך באדם כן עברתך בו כלומר כל מה שיראוך יותר עליו תביא עברתך כשיחטא מעט כן אמר על בני אהרן בקרובי אקדש:

== יב ==

'''למנות.''' למנין ימינו כמה הם שנודעים לך כך הודיע אותם לנו ואז נביא לב חכמה כלומר נביא חכמה בלבנו ונשתדל יותר בחכמה כשנדע קצנו ויתן לפרש כי על הגלות אמר כי דברי דניאל סתומים הם וגם המלאך אמר לו שיסתום מה שהיה מבין ממנו. ואמר הודיענו מתי יבא הנביא לישראל כמו שכתוב הנה אנכי שלח לכם את אליהו הנביא כי אז יהיה לנו לבב חכמה כמו שכתוב:

== יג ==

'''שובה.''' טעמו מלרע אמר שובה אלינו עד מתי תזניחנו והנחם על עבדיך הנחם עליהם כי כבר נשאו עונם:

== יד ==

'''שבענו.''' עת הישועה יקרא בקר ואור:

'''בכל ימינו.''' כי לא תהיה עור צרה:

== טו ==

'''שמחנו.''' אינו אומר כחשבון הימים שעיניתנו כמו שאמר הדרש כי ימי הישועה כימי הגלות ואחר כן יחרב העולם אלא אומר כמו שעניתנו אלו הימים והראיתנו בהם רעה כן תשמחנו לעולם:

== טז ==

'''פעלך.''' פועל הישועה:

'''על בניהם.''' שיראו האבות והבנים הישועה בכל דור ודור מתחננים זה האבות שהישועה שעתידה להראות בימי בניהם תקרב ותהיה בימיהם ויבאו האבות והבנים יחדיו:

== יז ==

'''ויהי.''' אז בימי הישועה יהיה מעשה ידינו נכון וכפל הפסוק לחזק:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}