עריכת הדף "צרור המור/דברים/טז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== יח ==

'''שופטים ושוטרים. ''' לפי שכתב למעלה בחג הסכות ושמחת בחגך. וכן כתיב והיית אך שמח. וידוע כי ריבוי השמחה מביא עצב ואנחה. עד שלזה תקנו הטוב והמטיב בשנוי היין. לפי ששנוי היין אינו נמצא אלא במקום סעודה ושמחה. ולכן כדי להעציב האנשים תקנו הטוב והמטיב. שניתקן על הרוגי ביתר כמאמרם ז"ל. ונאמר באיוב ויהי כי הקיפו ימי המשתה וגו' אולי חטאו בני וגו'. עד שלזאת הסבה נאמר כאן והיית אך שמח. אך. למעט השמחה. ולכן ארז"ל כי במועדים יש רבוי שמחה ומתחברים האנשים והנשים. ומתוך השמחה אולי יבואו לטעות ולהתפתות לעצת נחש הנחשת. שצריך ב"ד להעמיד שוטרים. בשווקים וברחובות ובגנים ובפרדסים לשמור שלא יבואו לחטוא. וכן לפי זה הערך סמך לכאן פרשת שופטים ושוטרים לפרשת חג הסוכות. לפי שבסוכות יש בו רוב שמחה. צריך שופטים ושוטרים להעמיד העם על משמרתם. בענין שלא יטעו ברוב השמחה:

'''ואמר שופטים ושוטרים תתן לך. ''' לרמוז שצריך אדם שישפוט את עצמו בתחלה. ואח"כ יוכל לשפוט האחרים. אבל מי שלא ישפוט את עצמו איך ישפוט לאחרים. וזהו התקוששו וקושו. קשט את עצמך ואח"כ קשט את אחרים. כההיא עובדא דרבי פלוני שהיה לו אילן אצל ביתו מזיק לרבים ובאו לפניו לדין על כיוצא בזה. ואמר להם שיבאו למחר לשמוע הדין והלך הוא וקצץ אילנו וכו'. ועל זה אמר כל דיינא דמפקין מיניה ממונא בדינא לאו דיינא הוא. ולכן אמר בכאן שופטים ושוטרים תתן לך. רוצה לומר לעצמך. ומיד תוכל לשפוט האחרים. וזהו ושפטו את העם משפט צדק. וכן רמז שופטים ושוטרים תתן לך לשבטיך. שכמו שהשופט צריך שישפוט עצמו בתחלה. כן צריך לשפוט קרוביו ובני שבטו. ואז יוכל לשפוט האחרים. אבל אם לא ישפוט קרוביו בתחלה. לא יוכל לשפוט האחרים. ולכן נאמר בשבט לוי שהם שופטים ומורי התורה. האומר לאביו לא ראיתיו וגו'. ואז יורו משפטיך ליעקב. אבל אם הם מחניפים לקרוביהם ומכירים אותם. איך ישפטו האחרים. כי יאמרו לו כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות. כי אין קרוב רואה את הנגעים. ועל זה אמר לא עשה לרעהו רעה. כלומר לא תקן הרע שעושה רעהו. כמו ובן הבקר אשר עשה אשר תקן. ואז וחרפה לא נשא על קרובו. אחר שהוא מוכיח לרעהו ולקרובו ואינו מחניף להם. ולכן אמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וכו'. לשבטיך ולקרוביך. ואז ושפטו את העם משפט צדק. ובזה יכנס גם כן שישפוט בני עמו ועירו ולא יחניף להם. ואז יוכל לשפוט לנכרים אשר באו שעריך. אבל אם הוא מחניף לבני עירו. לא יוכל לשפוט האחרים. וזהו שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. ואז ושפטו את העם משפט צדק:

== יט ==

'''ואמר לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שוחד. ''' לפי שהמטה הדין הוא לשלשה סבות. האחד כי הוא אדם רע ובליעל וטבעו רע מצד עצמו לעוות אדם בריבו. והשני שמעוות הדין מצד שקבל שוחד ממנו הן בממון הן מאכילה והלעטה. ולאלו (השנים) [השלשה] רמז משפטי ה' אמת. מצד עצמם ומצד הצדק. כנגד שוחד הממון אמר הנחמדים מזהב ומפז רב. וכנגד שוחד האכילה אמר ומתוקים מדבש וגו'. גם עבדך נזהר בהם. שאע"פ שהייתי מלך לא הייתי רוצה לקבל מנחה משום אדם. כי אולי יש לו דין עם אחר. ומזה היו נזהרים החכמים ג"כ כמוזכר בדבריהם. לפי שהשוחד הוא חד וקל ומעוור עיני *) אמר המו"ל בכאן נראה לעינים שנפל טעות גדול וחסר ומבולבל וכך צ"ל [שמעוות הדין מצד התנופה. והשלישי] כו' ובלי ספק זאת כאשר יראה המעיין: עיני חכמים וגו'. וכנגד אלו השלשה דברים שהם סבת עוות הדין. הזכיר שלשה דברים. כנגד הראשון אמר לא תטה משפט. והשני לא תכיר פנים. והשלישי לא תקח שוחד. וכנגד הראשונה אמר צדק צדק תרדוף. לתכלית הצדק בעצמו ולא לתכלית אחר. וכנגד השני שהיא לא תכירו פנים שהיא החנופה אמר למען תחיה. והרמז בזה לפי שכבר העלו בגמרא שכל המחניף לחבירו נופל בגהינם שנאמר לכן כאכול קש לשון אש וגו'. ואם כן אחר שאתה לא תחניף תנצל מן המות ומן הגהינם ותחיה חיים ארוכים. וזהו למען תחיה. וכנגד השלישי שהוא השוחד אמר וירשת את הארץ. כלומר אם לא תקבל השוחד אני אתן לך מתנה אחרת טובה ממנה והיא ירושת הארץ שיש בה זהב ורוב פנינים. והיא ארץ זבת חלב ודבש כנגד המאכל וההלעטה:

== כא ==

'''ואמר לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך. ''' לרמוז על הדיינים והסנהדרין שיהיו הגונים וכשרים. ולא יהיה כדמות אשרה ומצבה שאין בה פירות. וכדי שתהא בהם מורא מהשם וממקדשו. צוה שישים הסנהדרין אצל המזבח. בענין שבזה לא יעוותו משפט. ולפי שהזכיר מזבח ה'. אמר לא תזבח לה' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום. לרמוז כי כמו שלפעמים ממנים דיין שאינו הגון משום חנופה. כן יקרה שיקריבו זבח שיש בו מום משום חנופה. כמוזכר בגיטין בפרק הניזקין כההיא עובדא דקמצא ובר קמצא החריבו לירושלים. לזה אמר בכאן לא תזבח לה' אלהיך שור או שה אשר יהיה בו מום. לפי שהחנופה היא תועבה. ולזה אמר כל דבר רע. לפי שהחנופה היא מצד הדבור. וסמך לכאן כי ימצא בקרבך איש או אשה אשר יעשה את הרע וגו'. לפי שהדיין השופט צדק צריך שיעשה דרישה וחקירה בכל הדברים. כאמרם ז"ל הוי זהיר לחקור את העדים. ובפרט בענין עבודה זרה. לכן אמר בכאן וילך ויעבוד אלהים אחרים ודרשת היטב בדרישה וחקירה. ולפי שהדרישה האמיתית היא על פי העדים. לכן אמר על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת. ואמר שלשה עדים אם יצטרכו לברר הדבר. ואמר ויד כל העם באחרונה. שלא יאמרו העם אחר שהדבר תלוי בצואר העדים אין לנו להתעסק בדבר זה. לזה אמר אינו כן אלא יד העדים תהיה בו בראשונה ויד כל העם באחרונה. לחזק יד העדים ולבער הרע:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}