עריכת הדף "ערך/צרכי רבים במלאכת חול המועד"

{{ניווט כללי עליון}}
== היתר צרכי רבים ==
צרכי רבים מותר לעשותם בחול המועד אפילו על ידי מעשה אומן ובפרהסיא, ואפילו יש בהם טרחא יתירה, כל שיש בהם צורך המועד, כגון לתקן הדרכים והכבישים ולהסיר מהם המכשולות. וכן מותר לבנות מקוואות לצורך המועד, ואפילו כיוונו מלאכתם והשאירום בכוונה תחלה לעשותם בחול המועד מותר. ויש אומרים שאם יש מנהיג ומפרנס שיכול לתקן ולעשות על דעת עצמו אסור לעשותם במועד. ויש מי שמתיר בכל ענין. 
והטעם שהתירו בכיון מלאכתו דכל צרכי רבים אינם נגמרים אלא בשעה שהם בטלים כולם ומתחברים יחד ואם לא יעשו עכשיו יתבטל הדבר. 
ולכן יש הסוברים דאם יש להם מנהיג שהרשות בידו לעשות לבדו אסור לו לכוין מלאכתו במועד, [מג"א שם]. 
וההיתר לצרכי רבים הוא גם בפרהסיא [מ"ב תקמ"ד א' בשם פוסקים].

== צרכי רבים שלא לצורך המועד ==
צרכי רבים שאין בהם צורך המועד אסור לעשותם על ידי מעשה אומן. אבל מעשה הדיוט מותר לצרכי רבים אפי' לצורך אחר המועד, [וכ"פ המ"ב שם].

== אלו מלאכות הן צורך הרבים ==
דוגמאות לצרכי רבים שהובאו בגמרא ובפוסקים [עי' שו"ע או"ח סי' תקמ"ד א'] כגון לתקן הדרכים ולהסיר מהם המכשולות, ולציין הקברות כדי שיזהרו מהם הכהנים, ולתקן המקואות.

== היתר צרכי רבים - צורך הגוף ==
היתר זה של צרכי רבים הוא דוקא צרכי רבים כאלו, שהם צריכים לגוף האדם, אבל שאר צרכי רבים כגון בנין בית הכנסת (ב"י בשם תשובת הרשב"א, הו' ברמ"א שם), אסור לעשות במועד.

== תיקון מקואות ==
לתקן המקואות שנחשב צרכי רבים, ה"ה דלכתחלה ג"כ מותר לעשות מקוה בחוה"מ ודומיא דחפירת בור, ודוקא כשתהיה נגמרת בחוה"מ ותהיה צורך המועד דאל"ה אסור דהוא מעשה אומן [מ"ב שם].

== בנין ביהכ"נ ==
הפוסקים שנקטו דוגמא לצרכי רבים שלא התירו בחוה"מ בנין ביהכ"נ כיון שאי"ז נצרך לגוף האדם, לרבותא נקטו כן, דאפילו בנין ביהכ"נ שהוא מצוה כדי להתפלל בו במועד בעשרה ואפילו אין להם מקום אחר להתפלל בעשרה ג"כ אסור שזה אין צורך לגוף האדם, וכתב הלבוש{{הערה|הו' במ"ב שם סק"ו.}} ואפילו התחילו מכבר לבנותו וא"צ במועד אלא להשלימו אסור, מפני שהוא צריך מעשה אומן לזה. 

אולם בזה"ז כתבו הפוסקים{{הערה|הו' במ"ב שם.}} דבזה"ז הוי בנין ביהכ"נ דבר האבד דחיישינן שאם ימתין עד אחר המועד יעכבו העכו"מ מלבנותו. ובספר מאמר מרדכי כתב דהכל לפי המקום והזמן ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
ובשעה"צ שם סק"י כ' דעל ידי עכו"מ שרי בכל ענין{{הערה|וכדלעיל במגן אברהם ריש סימן תקמ"ג, [פרי מגדים].}}, והיתר זה היינו כשיגמר בחול המועד ויוכלו להתפלל בו.

== מינוי גבאים ופרנסים וכיו"ב ==
כתב בשערי תשובה נהגו לסדר צרכי רבים בחוה"מ למנות גבאים ופרנסים, וכתב המשנ"ב שם סק"ז דאם צריך לכתוב בענין זה לא יכתוב כתב אשורית, אלא רק כתב משיט"א או כתב שלנו דבכתב אשורי שהוא מעשה אומן הלא לא הותר צרכי רבים כ"א כשהוא לצורך הגוף.

== חפירת ותיקון בורות מים ומעיינות ==
בורות ומעיינות של רבים שנפל בהם עפר ואבנים ונתקלקלו, מותר לתקנם ואפילו אין רבים צריכים להם עתה, כיון שאינו מעשה אומן, אבל לחפור להם בורות מחדש, שהוא מעשה אומן, אם הרבים צריכים להם עתה מותר אפילו אם כוונו מלאכתן במועד, ואפילו בפרהסיא ובטירחא יתירתה, ואם אין צריכים להם עתה, לא יעשו [שו"ע שם ס"ב]. אבל בורות שיחין ומערות של יחיד אסור לחפור אותם מחדש, ואפילו צריך להם עתה, ואם היו עשויים כבר, ונתקלקלו, אם צריך להם עתה מותר לתקנם, ואם אין צריך להם עתה, אסור לתקנם [שו"ע שם ס"ב], אבל מותר להמשיך מים לתוכן אפילו אין צריך להם עתה [שו"ע שם ס"ב].
{{ניווט כללי תחתון}}