עריכת הדף "עמר נקא/ויקרא/כב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ג ==

'''כל איש אשר יקרב וכו' ''' ואם תאמר ג' כריתות בטומאת קדשים למה כבר דרשו רז"ל במסכ' שבועות אחד לכלל ואחד לפרט וכו' פי' רבינו את אהרן כתי' והנפש אשר תאכל מזבח השלמים ונכרתה הרי פרט וכאן כתיב כל קדשים שכלל את כלם לומ' לך מה פרט מפורש קדשי מזבח אף כל קדשי מזבח לאפוקי קדשי בדק הבית דלא ואין להקשות הרי הפרט הוא קודם לכלל והיה לנו לומ' נעשה הכלל מוסף על הפרט ורבי כל מילי די"ל דהואיל ומרוחקים זה מזה לא מרבינן אלא כעין הפרט והכרת השלישי בא ללמדנו על הטומאה הסתומה הכתובה בפ' ויקרא גבי קרבן עולה ויורד דלא איירי אלא בטומאת מקדש וקדשיו או לרבות דברים שאינם נאכלים אליבא דר' אבהו או לרבות חטאות הפנימיות אליבא דר' שמעון דהוה אמינא הואיל ואין בהם משום פגול אין בהם משום טומאה. מהר"ר:

== ז ==

'''ואחר יאכל מן הקדשים ''' בתרומה הכתו' מדבר שמותר לאכלה בהערב שמש קשה מנא לו י"ל מדכתי' בתריה כי לתמו הוא והיינו תרומה שהיא לחם ומה שאמ' מותר לאכלה בהערב שמש. קשה מנא לו י"ל כדאמרינן בכמה מקומות העריב שמשו אוכל בתרומה דנפקא לן הנך אילי מדכתיב תלת קראי חד לא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים הוי מעשר כשטבל ועלה אוכל במעשר וכתו' אחד אומ' ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים דהיינו תרומה וכתו' אחר אומר וכפר עליה הכהן וטהרה דהוי כפרתו אוכל בקדשים הא כיצד כאן למעשר כאן לתרומה כאן לקדשים דתרומה עדיפא ממעשר שחייב עליה משום מתה וחומש ואין לה פדיון ואסורה לזרים וקדשים עדיפי מן התרומה שכן חייבין עליה משום פגול נותר וקרבן ומעילה ואסורין לאונן הכי איתמ' שם במסכת יבמות:

== י ==

'''תושב כהן ושכיר ''' איזהו תושב זה נרצע ואיזהו שכיר זה קנוי קנין שנים אין להקשות לא לכתוב רק תושב והוה שמעינן קנוי קנין שנים מק"ו דהוה אמינא מה תושב זה קנוי קנין שנים אבל נרצע אוכל קמ"ל. מהר"ר:

== יד ==

'''ואיש כי יאכל קדש ''' תרומה נראה דפרישנא כן כי היכי דלא תיסק אדעתין דדווקא בקדשים חייב עליהם חומש דאית בהו כרת אבל תרומה דלית בה כרת אימא לא קמ"ל. וקרא זה מדבר בקדשים ואע"ג דכתי' קרא אחרינא בפרש' ויקרא ואת אשר חטא מן הקדש ישלם הוה אמינא התם מיירי בהנאה והכא מיירי באכילה ואי קשיא לך אם על ההנאה חייב על האכילה לא כל שכן י"ל דאי לא הוה כתי' רק קרא דויקרא דמשתעי סתמא את אשר חטא מן הקדש ישלם הוה אמינא זו היא אכילה אבל על ההנאה לא לחייב וכדדרשינן לעיל גבי תושב כהן ושכיר לכך כתב הוה אמינא דצריכי תרי קראי חד לחייב לחומש על האכילה בפירוש וחד על ההנאה ותרוייהו בקדשים משום שחייבים עליהם כרת אבל על התרומה שאינה בכרת אלא במיתה בלבד אימא לא לחייב עליה חומש לכך פירשינן כי יאכל קדש תרומה שהרי כל הענין דבר בה:

== כה ==

'''ומיד בן נכר ''' גוי שהביא קרבן עד אבל תמימים תקבלו מהם לכך נאמ' למעלה איש איש לרבות הגוים שנודרים נדרים ונדבות כישראל צריך לישב דהא בלאו הכי שמעינן שמקבלין מהן כדכתי' ומיד בן נכר לא תקריבו מכל אלה משמע הא תמימים תקבלו מהם וי"ל דהוה אמינא דוקא מישראל תקבלם אבל מגוים לא והוי לאו הבא מכלל עשה ואתא לא תקריבו אלא ליתן לאו על בעל מומים להכי כתב איש איש וגו'. מהר"ר:

== כח ==

'''אותו ואת בנו ''' נוהג בנקיבה קשה מנא ליה י"ל מדכתי' בנו ולא כתי' הבן דמשמע מי שבנו כרוך אחריו דהיינו האם. מהר"ר:

== כט ==

'''לרצונכם תזבחו ''' תחלת זביחתכם וכו' ד"א לדעתכם מכאן למתעסק וכו' קשה מאי ד"א י"ל שלפי פי' ראשון קשה מעט שכתב תחלה וכי תזבחו דמשמע אחר שתתחילו לשחוט לרצונכם תזבחו וזה אינו במתכוין לשחוט בשחיטה לאכלן לאחר זמן לכך פי' מכאן למתעסק דמיירי שפיר במתחיל לשחוט וכך משמעו כאשר תתחילו לשחוט הוו זריזים לזבוח לרצונכם כלומ' לדעתכם:

== לא ==

'''ושמרתם ''' זו משנה קשה מנא ליה י"ל מדכתי' כי נעים כי תשמרם בבטנך איזהו דבר השמור בבטנו של אדם הוי אומ' זה לימוד:

== לב ==

'''ונקדשתי בתוך בני ישראל ''' יכול ביחיד ת"ל בתוך בני ישראל פירו' דאתיא תוך תוך מעדה כתי' התם הבדלו מתוך העדה הזאת ועדה היינו עשרה כדכתי' עד מתי לעדה הרעה הזאת דהיינו מרגלים והם היו י"ב צא מהם יהושע וכלב בשארו י' וקרי ליה עדה וכתי' הכא תוך מה תוך האמור להלן עדה אף תוך האמור כאן עדה ולא חשש רש"י להביא החולקים הכתובי' על דין זה לפי שדין זה שוה בכל המצות כולן שביחיד יעבור ואל יהרג אבל ברבים יהרג ואל יעבור משום האי קרא דונקדשתי אבל בג' מצות דהיינו ע"ז גילוי עריות ושפיכות דמים לא שנא ביחיד ולא שנא בצבור שיהרג ואל יעבור.

מצאתי עזר ורוב אונים

בפי' אמור אל הכהנים

ובשם צורי יזהר

ולא אשעה בסדר בהר


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}