עריכת הדף "עמר נקא/במדבר/ה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ב ==

'''צו את בני ישראל ''' ח' פרשיות נאמרו בו ביום וכו' ואילו הן פרשת כהנים פרשת לויים פרשת טמאים פרשת שלוח טמאים פרשת אחרי מות פרשת שתויי יין ופרשת נזירות ופרשת פרה אדומה:

'''וישלחו מן המחנה ''' ג' מחנות היו שם וכו' הצרוע משתלח חוץ מכלם הזב מותר במחנה ישראל ומשולח מהשתים וטמא נפש מותר אף בשל לויה ומשולח משל שכינה וכו' במסכת פסחים דרשו דבר זה מדכתי' בפרשת זו ג' טמאים צרוע וזב וטמא לנפש וג' שלוחין וישלחו מן המחנה מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ג' שלוחים הללו כנגד ג' מחנות הצרוע משולח חוץ מכולן שכן טומאה יוצאה עליו מגופו ומטמא בביאה הזב משולח מהשתים שכן טומאה יוצאה עליו מגופו ואינו מטמא בביאה טמא מת שאין טומאה יוצאה עליו מגופו אינו משולח אלא משל שכינה:

== ט ==

'''וכל תרומה ''' אמ' ר' ישמעאל וכי תרומה וכו' עד אלו הבכורים שנאמ' בהם תביא בית ה' ואיני יודע מה יעשה בהן הא כתיב קרא בהדיא בפר' קודם בכורי כל אשר בארצם וכו' לך יהיה. וי"ל דהכי קאמ' אעפ"י שכתו' שם שיהו לכהן איני יודע אם הן שלו חולין גמורין שיוכל לקדש בהן את האשה דסד"א יהא בהן צד קדושה הואיל וכתי' התם ואשר יביאו לה' לכך כתב מקרא זה אשר יקריבו לכהן שיהו נותנין לו ויוכל לקדש בהן את האשה:

== יב ==

'''איש איש ''' לפי שמטלת קנאה להקב"ה ולבעלה פי' הקב"ה נקרא איש כד"א ה' איש מלחמה וכתב אח"כ מה כתוב למעלה מן הענין דקשה לו סמיכות הפרשיות משום דפרשה דלעיל מיירי כמתנות כהונה והשבת גזל הגר שיש בהן צד קדושה וטהרה ופרשה זו מיירי בדין סוטה שהיא דבר טומאה וחלול ה' לכך פירש דקאי אדלעיל ואיש את קדשיו וכו':

== יג ==

'''ונסתרה ''' כדי שעור שתראה לטומאת ביאה פי' שערו חכמים שהוא כדי צליית ביצה וגמיעה: ועד אין בה בטומאה. קשה מנא לו י"ל מדכתי' אחר והיא נטמאה ולא כתי' אחר ונסתרה. ואע"ג דאמרינן בעלמא כל מקום שנאמ' עד בתורה סתם בשנים הכתו' מדבר הכא צריכין אנו לומ' שעד אחד קאמ' דאי ס"ד בשנים היאך אמר ועד אין בה שותה דמשמע הא יש לה בה שני עדים אינה שותה פשיטא בת חנק היא אלא ודאי האי עד דכתי' הכא אפי' עד אחד אין בטומאתה דהשתא שמעינן מינה הא יש בה עד אחד אינה שותה וכן האמת:

== טו ==

'''לא יצוק עליו שמן וכו' ''' עד שהשמן קרוי אור קשה מנא אמינא ליה וי"ל מדכתי' שמן למאור אי נמי שלפי שגורם לאור שיבא קרוי אור בלשון בני אדם:

== יח ==

'''ופרע ''' סתר את קליעת שערה וכו' לפני ה' בשער ניקנור הוא שער מזרחי דרך כל הנכנסין קשה למה סרס המקרא שפי' ופרע קודם שיפרש לפני ה' הקודם לו בפסוק. וי"ל משום דאזדא לטעמיה שכת' לעיל שכל העניינים הללו כדי ליגעה ולביישה אולי תטרף דעתה ותודה ומשום הכי פי' לפני ה' ר"ל בשער ניקנור דרך כל הנכנסין שיראו אותה כל הנכנסין בניוולה דאי לאו משום האי טעמא הוה אמינא דפי' לפני ה' בעזרה עצמה מקום שאין שם איש אחר:

'''המרים ''' על שם סופן שהם מרים לה אמנם הרמב"ם כת' דנקראו המרים לפי שהיה נותן בהן דבר מר כגון לענה וכיוצא בו:

== כב ==

'''אמן אמן ''' לשון קבלת שבועה אמן אם מאיש זה אמן אם מאיש אחר אמן על האלה אמן על השבועה אמן שלא סטיתי ארוסה אמן שלא סטיתי נשואה בגמ' יליף מכאן לגלגול שבועה מן התורה. ואי קשיא לך כל הענינים הללו מנא לן דבשלמא הרי היינו משום דכתי' תרי אמן אלא האחרים מנא תיתי לן י"ל דבכל כי האי גוונא אמרינן שקולין הם ויביאו שניהם את ארבעתן וכאן אין לחלוק בהן:

== כז ==

'''והשקה את המים ''' לרבות שאם אמרה איני שותה וכו' קשה מנא ליה תאמר דאצטריך לגופיה וי"ל לפי שיש ג' פסוקים בענין זה והשקה את האשה את מי המרים. ואחר ישקה את האשה. והשקה את המים. וכבר פי' לעיל בפסוק ראשון שאין הוא סדר המעשה אלא שבא לבשרך וכו' והשני ואחר ישקה את האשה זהו סדר מעשה ממש. וזה הפסוק השלישי יתר הוא לכך כתב רש"י שבא לרבות שאם אמרה איני שותה וכו' כך משמעו והשקה את המים עכ"פ אפי' על כרחה שמערערין אותה ומשקין אותה:

== לא ==

'''ונקה האיש מעון ''' אם בדקוה המים וכו' ד"א משישקנה תהא אצלו בהיתר קשה מאי ד"א י"ל שלפי פי' הראשון קשה דלמה הוצרך פסוק להבטיחו שינקה מעונש הא מצוה קא עביד ופשיטא לכך פי' ד"א:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}