עריכת הדף "נחל קדומים/ויקרא/יט"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== ב ==

'''קדושים תהיו.''' פי', מזומנים תהיו למצותי כמו ואל העם תאמר התקדשו למחר. כי קדוש אני כלומר אני מזומן לשמוע בקולכם בכל עת שאתם קוראים אותי שנאמר מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו. רבינו אפרים בפי' כ"י:

== ג ==

'''איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו.''' דרשו רז"ל והביאו רש"י איש למעוטי אשה שרשות אחרים עליה ואפשר שלזה סמך ואת שבתותי תשמורו לומר כשם שפטרתי לאשה מכבוד אב ואם לפי שרשות אחרים עליה כך אתה פטור מלכבד אביך אם יאמר חלל שבת לפי שרשותי עליך וכמ"ש רז"ל וז"ש ואת שבתותי תשמורו אני ה' אלהיכם שאני מושל בכם. ורבינו האר"י זצ"ל פירש כי המחדש חידושי תורה בשבת גורם כבוד גדול לאביו בעוה"ב כמ"ש בזהר הקדוש וז"ש איש אמו ואביו תיראו לכבדם על ידי חידושי תורה בשבת וזהו ואת שבתותי תשמורו:

== יב ==

'''ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני ה'.''' אפשר במ"ש בזהר הקדוש פרשת יתרו דהקב"ה כשברא העולם חקק שמא קדישא על צרורא והניחו ע"פ תהום וכשנשבעין לשקר פורחים אותיות שמא קדישא ואתבדרו גו תהומי ובעיין מייא לשטפא עלמא עד דזמין וארמיז לחד ממנא יעזריאל די ממנא על ע' מפתחן וחקיק בצרורא אתוון כמלקדמין וכו' ע"ש (דף צ"א). וז"ש ולא תשבעו בשמי לשקר שאז שמא קדישא אשר חקוק בצרור על פני תהום פרחי אתוון וכו' וז"ש וחללת את שם אלהיך דהיינו השם החקוק בצרור והמים רוצים לאבד ולשטוף העולם. וכי תימא הרי שבועות לשקר והעולם כמנהגו נוהג לז"א אני ה' מדת רחמים שרומז לחקוק השם כבראשונה. והרב החסיד מהר"א מקראקא ז"ל כתב דה"ט שאמרו בירוש' דאם אמר שם לבטלה יאמר בשכמל"ו והביאו מרן סימן ר"ו ועיין שו"ת פנים מאירות ח"ג (סי' ט') והטעם כי בשכמל"ו גימטריא שם יעזרי"אל ועוד ע' דממנא על ע' מפתחן כי הוא השם החוקק שמא קדישא פעם אחרת בציווי ה' ודוק. וכשבא לידי פי' הקדוש רבינו שלמה אסתרוק ז"ל ראיתי שכתב שלא חייב מיתה לנשבע על שקר לרעתו כדי שלא תהא מיתתו כפרה עליו וקשה לי הדל שהרי חייב מלקות שהוא במקום מיתה ומתכפר:

== טז ==

'''לא תלך רכיל בעמך לא תעמוד על דם רעך אני ה'.''' פי' כי רעך כביכול בדמותי וצלמי ונמצא כי שופך דם רעהו ח"ו מעלה עליו כאלו ממעט כבודו ח"ו וזהו אני ה' והוא על דרך מ"ש בזהר לא תענה ברעך עד שקר דהוי ח"ו כאלו משקר בהקב"ה דכתיב ביה רעך ורע אביך אל תעזוב. רבינו האר"י ז"ל:

== יז ==

'''הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא.''' אפשר במשז"ל דמי שיש בידו למחות ואינו מוחה נתפס בעד החוטא וז"ש הוכח תוכיח ולא תשא אתה עליו בשבילו חטא דאם לא תוכיח נענש בשבילו. א"נ אפשר דזמנין דאמרו מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין ולזה נענש אהרן ע"ה שהיה נוטל העגל ופוחסו לפניהם ועי"ז היו מזידין. אך אם מוכיח לת"ח שכבר הוא יודע חומר העון מצוה להוכיחו ולא שייך מוטב שיהיו שוגגין וכו' שיעשו במזיד. וז"ש הוכח תוכיח אפילו ק' פעמים והיינו את עמיתך שהוא ת"ח כמו שדרז"ל בצדק תשפוט את עמיתך עם שאתך בתורה ובמצות. ואז כשהוא ת"ח ולא תשא אליו חטא דשויתיה מזיד. ואחר זמן רב בא לידי פירוש התורה כ"י להקדוש רבינו שלמה אסתרוק ז"ל ושם ראיתי שכיונתי לדעתו דעת עליון בדרך הראשון שכתבתי בעניותי במ"ש מי שיש בידו למחות וכו' ועוד פירש ולא תשא עליו חטא שלא יגביה לו החטא ויאמר לו כמה גדול חטאתך כמה כבד עונך כי יכבדו עליו דבריך ויטעון נגדך אבל יאמר לו דרך אהבה אחי כמדומני ששגית בזה וכיוצא דברים רכים ולשון חיבה וכבוד כדי שיתקבל. או יאמר כאשר תוכיחנו יהיה בסתר ולא תלבין פניו וז"ש עמיתך שתוכיחנו נעמית מאהבה וכמ"ש מלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב ואעפ"י שיש עבירות קשות מזו ואין ענשם חמור כ"כ עכ"ז זו המדה להלבין פני חבירו ברבים תכונה רעה ומי שתכונותיו רעות כזה אין תקוה לאחריתו ונחלה אין לו בקרב אחיו כי רוע התכונה בנפש חולי רע ומלפפתו עד יום המיתה לז"א ולא תשא עליו חטא זה ת"ד הרב הקדוש הנז' ז"ל:

== יח ==

'''לא תקום ולא תטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך וגו'. שדך לא תזרע כלאים וגו'.''' אפשר להבין סמיכות מצות אלו במ"ש בקצור הסמ"ג (שקצרו הרב ז"ל עצמו) לאוין רע"ט וז"ל לשון כלאים לשון מניעה וכו' מניעת הכחות ממה שנבראו ובזאת ה' רצה להורות שלא יהיה בין בני ישראל ערבוב אלא אחדות שלימה ואהבה ולא לשון הרע ונטירה ושנאה עכ"ל. ועל פי זה יבא על נכון קשר הכתובים לא תקום ולא תטור ואהבת לרעך וגו' וסמיך ליה את חקותי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים שלא יהיה ערבוב. ומכ"ש שצריך שלא יהיה ערוב ושנאה בין ישראל זה לזה ויהיו כלם באחדות גמורה ודוק:

== כג ==

'''שלש שנים יהיה לכם ערלים.''' נ"ל לפי שלא נבראו האילנות אלא ביום הג' לבריאת העולם לכך ציוה הקב"ה שלש שנים יהיה לכם ערלים יום לשנה. רבינו אפרים ז"ל:

== כו ==

'''לא תאכלו על הדם.''' על הדם גימטריא זה בלא נטילה. ולא תאכלו על הד"ם מ"ט ברכות מברך אדם שחרית קודם אכילה. נט"י לתפלה ומ"ו ברכות בתפלת השחר ונט"י לאכילה וברכת המוציא הרי מ"ט ומי שאוכל בלא א' מהם דמו בנפשו. ד"א לא תאכלו על הדם לא תאכלו בלא תלמוד תורה שנדרשת במ"ט פנים לכך תקנו בתפלת השחר תורה ומשנה וגמרא. רבינו אפרים ז"ל בפרישותו כתיבת יד:

== כז ==

'''פאת ראשכם ולא תשחית.''' ר"ת פרות שמשחית זקנו יבואו מלאכי חבלה הדומים לפרות ונותנין נפשו בזפת. ס' הגן. ואפשר לרמוז תשחית את פאת זקנך ר"ת זפת עם הכולל:

== לב ==

'''מפני שיבה תקום והדרת פני זקן.''' כלומר כשתראה אדם זקן מאד עומד והוא מיצר מאד בעמידתו ואתה יושב תקום ותושיבהו במקומך. והדרת פני זקן שאם אינו זקן כל כך תהדר אותו ותאמר לו אם תרצה לשבת במקומי. רבינו אפרים ז"ל. ורז"ל אמרו הביאו הרב עיר וקדיש בספר חרדים דהרגיל לקום מפני שיבה זוכה לירא את ה' דכתיב מפני שיבה תקום ויראת מאלהיך:

== לג ==

'''וכי יגור וגו' לא תונו אותו.''' פרש"י הונאת דברים לא תאמר לו אמש היית עע"ז וכו' אין כונתו שיאמר לו דרך בזיון כי אין זה בכלל הונאה רק ביזוי והקנטה אבל הכונה שלא תאמר בשפת חלקות כמה נאים מעשיך ואשריך שאמש היית עע"ז ועתה באת לחסות תחת כנפי השכינה והוא חושב שכוונתך רצויה לכבדו ולהגדילו אבל כונתך להזכירו מעשיו הראשונים הרעים ואין הונאה גדולה מזו. רבינו שלמה אסתרוק ז"ל בפירושו כ"י:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}