עריכת הדף "מנחת שי/שמואל ב/טז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ב ==

'''ולהלחם.''' והלחם קרי והוא חד מן ד' מלין יתיר למ"ד באמצעות תיבותא והשאר בדניאל אחד בסימן ד' ושנים בסימן ה' כמו שנמסר שם במסורת:

== ג ==

'''הנה יושב.''' מלא וא"ו והוא חד מן ט' מלאים על פי המסורת וסימנו נמסר במסרה רבתא והוא האמור שם ובא המלך דוד קדמאה דפסוק:

== ז ==

'''בקללו.''' הלמ"ד רפה:

'''הבליעל.''' הבי"ת דגושה:

== ח ==

'''תחתו.''' תחתיו קרי כמו שכתבתי לעיל בסימן ב':

== י ==

'''מה לי ולכם בני צריה.''' בספרים כתבי יד מדוייקים וגם בקצת דפוסים קדמונים חסר וא"ו וזה יהיה אחד מן החסרים על פי המסורת וסימנו נמסר לעיל במסורה גדולה סימן י"ד והיו"ד בלא דגש ועיין לקמן בסימן י"ט:

'''כי יקלל.''' כה קרי:

''' וכי.''' כי קרי:

== יב ==

'''בעוני.''' בעיני קרי ובמדרש ילמדנו פרשת בשלח ובמסורת נמנה אולי יראה ה' בעיני עם י"ח תיקון סופרים כמ"ש בזכריה ב' והיה לו לומר בעינו אלא שכינה הכתוב:

'''תחת קללתו.''' במקצת ספרים כתוב קללתי ביו"ד וקרי קללתו בוא"ו וכן כתב רד"ק. אכן ברובן כתוב קללתו בוא"ו ואין כאן חילוף בין כתיב לקרי וכן נראה מהמסרה שלא נמנה זה עם הכתובים יו"ד בסוף תיבותא וקרינן וא"ו:

== טז ==

'''רעה דוד.''' הרי"ש בצירי העי"ן בסגול בספרים מדוייקים והם שלשה במסורת והאחרים הם ויבא חושי רעה דוד דלעיל סוף סימן ט"ו. וזבוד בן נתן כהן רעה המלך (מלכים א ד׳:ה׳). ובמכלול דף רמ"א כתוב במשקל פֵעֶה פ"א הפועל בצירי ועי"ן הפעל בסגול אבל רֵעֶה דוד היה ראוי העי"ן בצירי מפני הסמיכות אלא שנמסר בספרים כן לכן רֵעֶה המלך:

== יח ==

'''לא אהיה.''' לו קרי:

== כג ==

'''כאשר ישאל בדבר.''' איש קרי ולא כתיב נדרים פרק אין בין המודר ומסורת ריש סדר אלה הדברים ובירושלמי פרק חלק איש קרי ולא כתיב לא יכלו הכתובים לקרותו איש וכן באגדת תלים מזמור ג' איש קרי ולא כתיב שלא היה איש אלא מלאך. ועיין כלי יקר וחסר הכתוב איש בפנים כי בן אדם מחוסר מאלהים כענין שנאמר ותחסרהו מעט אלהים ולא יקום דברו כדבר אלהים ולא תקום עצתו כעצת אלהים לכן חסר הכתוב מבפנים איש ותלה לו מבחוץ שאם ייטיב מעשיו ותהיה עצתו לשם שמים תקום עצתו כדבר אלהים כך מצאתי בספרים קרי ולא כתיב ופירושו ועלתו:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}