עריכת הדף "מיני תרגומא/ויקרא/כ"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
== ב ==
'''עַם הָאָרֶץ''' תרגום אונקלוס '''עַמָּא בֵית יִשְׂרָאֵל''' כתב הרמב״ן למען טמא את מקדשי לשון רש״י את כנסת ישראל שהיא מקדושת לשמי וכבר רמזתי זה איך תטמא כנסת ישראל שהיא מקודשת לשמו הגדול באיש אחד אשר יחטא וכבר אמרו זה במדרשים שאמרו [ברכות דף ל״ה: סנהדרין דף ק״ב.] כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה וכו׳ כי החפץ ביצירה שיברכו עלי׳ לשמו הגדול משם יהי׳ קיום העולם ואם לאו יתעלה בשמו הגדול ותסתלק השכינה מישראל וכ״ש כשיקריב הפרי למולך שהוא מתעב את גאון יעקב ומשכנו וזה טעם עם הארץ ירגמוהו באבן כי לא אמר מות יומת באבן ירגמו אותו כאשר אמר בכולן אלא הזכיר עם הארץ לומר שכל אנשי הארץ כל ישראל חייבין להקדי׳ ולסקלו כי לכולם יזיק כי גורם לשכינה שתסתלק מישראל ולכך תרגום אונקלוס עמא בית ישראל כי הארץ ירמוז לכל ארץ ישראל וכו׳ ע״ש:

== יז ==
'''חֶסֶד הוּא''' תרגום אונקלוס '''קְלָנָא הוּא''' הרמב״ן כתב בזה״ל וטעם חסד הוא על דעת המפרשים חרפה כי האנשים כלם בטבעם יהיה להם בושת וכלימה בחטא המכוער הזה והוא כלשון ארמית שתרגם אונקלוס כי חרפה היא לנו (וישלח ל״ד) '''אֲרֵי חִסּוּדָא''' [וכ״כ רש״י חסד הוא לשון ארמי חרפה חסודא ומדרשו וכו׳ וקצת טעמא בעי שלא תרגם אונקלוס על מלת חסד דהכא חסודא] וכו׳ והנכון בעיני במלת חסד שהוא כמשמעו וכו׳ כי רחוק הוא אצלי להיות מלת חסד בלשון הקודש משמש בהפוכי׳ האלה הכתובים משבחים ומתפללים במלת חסד אבל חיסודא בלשון ארמית לשון אחרת וגם אותו הלשון מבדיל ביניהם זה מתורגם חסדא וזה מתורגם חיסודא וכתב רבינו חננאל כי חסד לאומים חטאת [משלי י״ד ל״ד] לשון חרפה ולפי דעתי וכו׳ כי צדקה וחסד נזכרים בפסוק ההוא והם האחים התאומים הנזכרים בכל מקום כמו רודף צדקה וחסד וכו׳ אבל פשט הכתוב על דעתי צדקה תרומם גוי כאשר יעשו וחסד לאומים חטאת כאשר לא יעשוהו או יאמר וכו׳ עכ״ל: ואני תמה באין מבין על שני גדולי הדור ר״ת והרמב״ן שלא הזכירו הפירושים הטובים שפירשו ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ורבן גמליאל ור׳ אליעזר המודעי ור׳ נחוניא בן הקנה ורבן יוחנן בן זכאי הודה לפירוש ר׳ נחוניא בן הקנה דנראין דבריו מדברי כלם אפילו מדבריו של ר״י בן זכאי בעצמו כמבואר הכל בסוגיא דבבא בתרא דף יו״ד: ולכל פירושי התנאים הנזכרים ישאר מלת חסד כמשמעו בכל מקום מלשון צדקה וחסד וגם על פירוש רש״י במשלי שכתב בזה״ל צדקה תרומם גוי ישראל וחסד לאמים חטאת הם עובדי כוכבים ומזלות שגוזלים מזה ונותנים לזה עכ״ל הנה הניח מלת חסד על לשונו כמשמעו על דרך צדקה וחסד בכל מקום אבל מה שלא פי׳ רש״י הפירוש הנבחר מפי ר׳ נחוניא בן הקנה בהסכמת רבן יוחנן בן זכאי וגם הפירוש שכתב דלא כחד מכולהו תנאי צ״ע:{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}