עריכת הדף "כף החיים/יורה דעה/קז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}


== א ==

א) '''[סעיף א'] המבשל ביצים הרבה בקליפתן.''' נקט בקליפתן להיות שר"ל חשש ביצה שיש בה אפרוח דאפי' בקליפה יש בה טעם איסור דאל"כ הו"ל מיא דביעי. פר"ת או' א' ור"ל אבל אם אין בה אפרוח כגון ביצה מעוף טמא ובישלן בקליפתן אין נאסרין דמיא דביעי בעלמא הוא וכמ"ש לעיל סי' פ"ו סעי' ה' וסעי' ו' יעו"ש.

== ב ==

ב) '''שם. לא יוציאם מהמים שנתבשלו בהם וכו'''' ודוקא לכתחלה אבל בדיעבד מותר. תו"ח כלל נ"א דין א' מש"ז או' א' ברכ"י בשיו"ב או' א' וית' לקמן או' ה'.

== ג ==

ג) '''שם. לפי שלא נשאר שם ס'.''' לבטלו. צ"ל דלאו דוקא ס' שהרי ס"א בעינן כמ"ש סי' פ"ו וסי' צ"ח סעי' ז' יד אברהם בגליון הש"ע.

== ד ==

ד) '''ונראה''' דאם נתן אפר עליהם בקדרה מותר לכ"ע אפי' לכתחלה. הגה כ"י מרבני המערב. ברכ"י שם. ער"ה או' א' קה"י סעי' א' זבחי צדק או' א' וכבר הארכנו בזה לעיל סי' צ"ה או' נ"ו יעו"ש.

== ה ==

ה) '''שם הגה. ואם לא עשה כן אלא עירה אותן לקערה ונמצא א' מהן טרפה יש אוסרין הכל וכו'''' וכן בדגים קטנים שנמצא דג טמא בקערה ולא עירה כולם בפעם א' וכו' ויש מתירין בכל ענין וכו' וכן עיקר וכו' הנה בתו"ח שם הביא פלוגתא בזה ריב"א ורבינו ברוך ור' שמשון דריב"א אוסר הכל בין בדגים בין בביצים ור' ברוך מחמיר רק בביצים לפי שאין רגילים לבשל כ"כ ביחד שיתבטלו המעט שנאסרים ברוב היתר ור' שמשון מתיר בין בדגים בין בביצים וכתב התו"ח שם דבדיעבד יש להקל כדברי ר' שמשון דכתב טעם להיתר דתלינן דאיסורא ברובא ויש להתיר אף בבצים דלא מחזקינן איסורא דלמא נשאר לבסוף בלא ס' וכתב וכ"מ מדברי הב"י בש"ע דלא כתב דאסור יעו"ש וזהו שכתב כאן בהגה על דברי המתירין וכן עיקר. ומ"ש הט"ז והש"ך להשיג על דברי מור"ם הנז' כבר ישבו המנ"י שם על התו"ח והחו"ד בביאור' או' א' יעו"ש. וכ"ה דעת המש"ז והברכ"י כמ"ש לעיל או' ב' וכ"כ זבחי צדק או' ב' דלענין הלכה אין לנו אלא דברי מרן ז"ל שקבלנו הוראותיו וכיון שמרן ז"ל ס"ל הכי העיקר הוא כדברי מור"ם ז"ל דבין בדגים בין בביצים אם עירה הרוטב עם הדגים או הביצים מעט מעט מן המחבת לקערה מותר הכל כס' ר' שמשון אלא שסיים דבבצים יש להחמיר היכא דליכא הפ"מ יעו"ש.

== ו ==

ו) '''ומיהו''' אם יודע בבירור שבישל בצים הרבה כמו בדגים וכשיערה אותן לקערה יהיו רוב בצים כשרים והמיעוט יהיו במחבת אז יהיה דין הבצים כדין הדגים דכשחוזר ומערה המיעוט לקערה הגם דחיישינן דנאסרים מ"מ חוזרים ובטלים ברוב הכשרים ואז גם בהפסד מועט מותרים הביצים גם לס' ר' ברוך. זבחי צדק או' ג'.

== ז ==

ז) '''וכ"ז''' לא מיירי אלא כשעירן מעט מעט מן המחבת אבל אם עירה הכל בפעם א' מותר בכל ענין וליכא למיחש למידי והכי נהוג. תו"ח שם סוף דין א' כנה"ג בהגב"י סוף או' ד' חכ"א כלל ס"א או' ד' זבחי צדק או' ד'.

== ח ==

ח) '''ואם''' בישל ביצים הרבה בקדרה והיה ביניהם א' שהיא אסורה והוציא כל א' בכף א' {{ממ|ר"ל שהוציא כל אחד ואחד לבדה בכף}} כתב הט"ז סק"ה דיש לחוש שמר. הוציא האסורה בראשונה ונאסר הכף וממילא נאסרו האחרים אח"כ. אמנם המש"ז בסוף הסי' הקשה ע"ז דלדעת ר' שמשוו נימא איסורא ברובא איתא תוך הקדרה וכל דפריש מרובא דהתירא קפריש והניח בצ"ע. וכן החכ"א כלל ס"א או' ה' הקשה ע"ז יעו"ש.

== ט ==

ט) '''שם בהגה. ואפי' לדעת האוסרים אין לאסור הכלים וכו'''' ואין להתיר הכלים אלא אחר מעל"ע משום דהוה ספיקא דרבנן דנותן טעם לפגם. ש"ך סק"ב בשם תשו' מהרי"ל סי' קס"ב. כנה"ג בהגב"י או' י"ד. פר"ח או' ב' לה"פ או' ו' בל"י או' ה' כריתי או' ב' חו"ד או' ג' חכ"א כלל ס"א או ג' ופשוט הוא דבדיעבד אם בישל אפי' בבני יומן מותר כרמ"א ז"ל. זבחי צדק או' ו' ור"ל כמשמעות סתמיות דברי רמ"א דמשמע אפי' בני יומן מותרין.

== י ==

י) '''ומיהו''' בספק טריפה שבישל בכלי אין להתיר אחר מעל"ע מטעם ספק דרבנן לקולא כיון דמתחלה היה ספק איסור תורה אלא דכאן שהתירו משום דיש כמה צדדים בלא"ה להתיר. שפ"ד או' ב'.

== יא ==

יא) '''[סעיף ב'] זבוב וכיוצא בו מדברים המאוסים וכו'''' וכ"פ לעיל סי' ק"ד סעי' ג' עי"ש ובדברינו לשם.

== יב ==

יב) '''שם בהגה. ואם לקח עם הכף דג טמא וכו' אסור להחזיר הכף לקדרה.''' ואעפ"י דיש בכף ס' נגד האיסור אסור להחזיר הכף לקדרה. ש"ך סק"ד. פר"ח או' ד' לה"פ או' ט' בל"י או' ח' כריתי או' ג' חו"ד או' ה' והיינו משום דמספקא לן דאיסור מתפשט בכל הכלי ונתבטל או אינו מתפשט בכל הכלי ונאסר הכף משום דלא נתבטל האיסור וכמ"ש לעיל סי' צ"ב או' מ' יעו"ש הלכך הכף אסורה מספק.

== יג ==

יג) '''שם בהגה. ואם החזירו צריך ס' מן הקדרה נגד האיסור ולא נגד כל הכף דלא אמרינן גבי כלי חנ"נ.''' וה"ד בכלי של עץ ומתכות חדש אבל בישן או של חרס אפי' חדש דעת הרב בהגה לעיל סי' צ"ח סעי' ה' דיש להחמיר דנ"נ וצריך ס' נגד כל הכף. ש"ך סק"ה. ועיין בדברינו לשם או' ס"ג ואו' ס"ז ואו' ס"ח יעו"ש.

== יד ==

יד) '''שם בהגה. אבל אם היה מעט מן התבשיל עם האיסור בכף והוחזר לקדרה צריך ס' גם נגד מעט התבשיל וכו'''' משמע דאפי' הוחזר לקדרה עם הכף א"צ אלא ס' נגד מעט התבשיל אם הוא יותר מן האיסור דנ"נ אבל א"צ ס' גם נגד כל הכף מיהו הש"ך סק"ו הקשה ע"ז ודעתו דצריך ס' גם כנגד כל הכף. וכ"ה דעת הפר"ח או' ו' לה"פ או' י"ב. בל"י או' יו"ד. כריתי או' ד' וע"כ היכא דליכא הפ"מ יש להחמיר.

== טו ==

טו) '''שם בהגה. דהרי נעשה נבילה בכף.''' דאנו מחזיקין הכף ההיא שעתא כמו הקדרה עצמה מאחר שהוציאה עתה מהקדרה רותחת וחשיב כלי ראשון לחומרא. כ"כ באו"ה כלל כ"ז דין ב' ש"ך סק"ז. פר"ח או' ז' לה"פ או' י"ג. כריתי או' ו' חו"ד או' ז' שפ"ד או' ז' ביאור הגר"א או' ח'.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:כף החיים: יורה דעה]]