עריכת הדף "יצחק ירנן/שבת/כט"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== ד ==

'''ואם לא הבדיל וכו'.'''  וכתב הרב המגיד וז"ל ונחלקו וכו' עד וכן נראה מן ההלכות פירוש דבהלכות איתא בדברי רבא סתם מבדיל והולך כל היום כולו ודאי דגריס כן בש"ס באחרונה וק"ל.

== ו ==

'''מדברי סופרים לקדש על היין וכו'.'''  וראיתי להרב פר"ח במים חיים בליקוטי או"ח סי' רצ"ח הביא ראיה לדברי רבינו דהיין הוא דרבנן מהא דאמרינן פ' במה מדליקין נר חנוכה וקידוש היום נר חנוכה קודם ולא הו"ל לדחויי דאורייתא מחמת מצוה דרבנן ועוד ראיה מהא דאמר רב זימנין חביבא ליה ריפתא ומקדש אריפתא וכו' עכ"ל. ולענ"ד אין מכאן סתירה למאן דסברי דהוא דאורייתא דמאן דס"ל דהוא מדאורייתא לאו דוקא יין אלא הוא הדין פת וכמ"ש הר"ן הביאו בב"י ואם כן אף דנר חנוכה קודם לא מבטלה מצוה דאורייתא דמקדש על הפת אלא דלכתחילה הוא על היין ולפ"ז מתיישבה הא דרב דזימנין דחביבא ליה רפתא ומקדש עליו וק"ל.

''' ואע"פ''' 

''' שהבדיל וכו'.'''  ויש לדקדק אמאי לא כתב כן רבינו בקידוש דאף דקידש בתפילה ויצא ידי חובתו וכמ"ש הפר"ח במים חיים בליקוטי או"ח סי' רצ"ח יעו"ש ונראה דשאני הכא דמעיקרא הכי תקינו רבנן דאף דהתפלל צריך לקדש בכוס ואסרו לטעום כלום קודם אבל בהבדלה דמתחילה תקנת חכמים אחת היא אלא שפעם תקנוה על הכוס ופעם בתפלה ואח"כ בשניהם וכשהבדיל בתפילה מותר לו לאדם לעשות מלאכה שייך שפיר אע"פ וכו'.

== ז ==

'''כיצד וכו' ומדיחו וכו'.'''  וכתב הרב המגיד גמ' פ' שלשה שאכלו וכו' וקשה דא"כ הו"ל למנות רבינו י' דברים שנאמרו שם יעו"ש.

== ח ==

'''אין קידוש וכו'.'''  וכתב הרב המגיד וז"ל ואמרו שם סבור מינה ה"מ מבית לבית אבל מפינה לפינה לא אמר להו רב ענן בר תחליפא זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דמר שמואל ואפילו מאגרא לארעא הוה מקדש ע"כ בש"ס ובהלכות וכו' עד סוף הל' ולא פי' הרה"מ דברי רבינו ע"פ גירסת ספרינו דגרסינן הכי דף ק"א סבור מינה ה"מ מבית לבית אבל ממקום למקום בחד ביתא לא אמר להו רב ענן וכו' ונחית מאיגרא לארעא והדר מקדש ואם כן אף ממקום למקום צריך לקדש פעם ב' אבל מפינה לפינה א"צ וזה הוא דפסק רבינו דמזוית לזוית א"צ משום דא"כ קשה דיוקא אדיוקא דרישא קאמר דמבית לבית צריך לקדש הא ממקום למקום לא והדר כתב מזוית לזוית לא הא ממקום למקום צריך לקדש ומשו"ה מפרש לה על פי גירסת הרי"ף ואפשר לפרש דברי רבינו עפ"י ספרינו ומבית לבית דכתב רבינו היינו ממקום למקום וכמ"ש התוס' ד"ה אבל ממקום למקום וז"ל ומיהו ב' מקומות בחד בית קרי ליה מבית לבית וכו' יעו"ש וכ"כ בדף ק' ד"ה ידי קידוש בדברי הירושלמי יעו"ש.<br>'''  וכתבו'''  התוס' ד"ה ידי קידוש וז"ל ואין לומר וכו' מדפריך ולשמואל למה לי לקדושי בבי כנישתא ע"כ. וכתב החידושי הלכות וז"ל ועוד יש להביא ראיה מדאמר רבה לתלמידיו טעימו מידי וכו' כ"כ המרדכי עכ"ל ועיין מ"ש עליו הלשון למודים חלק או"ח סי' קמ"ז ולא הרגיש בלשון הש"ס דקאמר הכי טעימו מידי וכו' מתעקרא לכו שרגא ולא מקדש לכו בבית אכילה ובקידושא דהכא לא נפקיתו דאין קידוש אלא במקום סעודה ומדקאמר ולא מקדש לכו בבית אכילה ר"ל דאי הוה שרגא היו מקדשין שם אלא כיון דליכא שרגא לא מקדשי ולפי דבריו א"צ לקידוש שם והו"ל למימר מתעקרא לכו שרגא ולא תאכלו ובקידושא דהכא לא נפקיתו וק"ל ובנפול יסודו זה יפול מ"ש בסי' קמ"ח דף ע' פיסקא המתחלת ומ"מ לפי מ"ש ניחא יעו"ש.

''' ולמה''' 

''' מקדשין בבית הכנסת מפני האורחים וכו'.'''  מלשון זה נראה לענ"ד דאוכלין ממש שם ומה שקשה לזה ישב הר"ן וז"ל דזה חשיב כסעודת מצוה יעו"ש ועיין בתוס' שם בדף ק"א ע"א ד"ה דאכלו.

== יב ==

'''מי שהיה אוכל וכו'.'''  ריש פרק ערבי פסחים ודרך אגב ראיתי מ"ש התוס' שם ד"ה אין מפסיקין וז"ל ומורי רבינו יחיאל אומר מדפסיק כר' יוסי בהפסקה בההוא עובדא מכלל דלכתחילה לא קי"ל כוותיה עכ"ל ולא יכולתי הבינם דמאי ראיה מההיא עובדא ללכתחילה מעשה שהיה כך היה שהתחילו בשעת התר לר' יהודה משום שהיה שם ר' יהודה או אפי' שלא יהיה שם הכי הוה עובדא ועיין בדברי הרמב"ן בהשגותיו ומה שהקשה עליו הרב לשון למודים חלק או"ח סי' קמ"ב והצריך עיון ואינם מובנים דבריו דאיך נוקים לברייתא בשקידש היום דבפי' תני ושוין שאין מתחילין גם מ"ש עוד על המרדכי והצריך עיון לא קשה מידי דגם בזה יש לחלק בין ערב פסח לע"ש דבע"פ דוקא כגון ההיא דאגריפס הוא דמחמרינן כל שגומר סעודתו בתוך זמן איסורו אבל בע"ש אפי' סמוך מעט לט' מתחילים וכעין מה שמחלקין מע"פ לע"ש באותה ברייתא דתני ושוין שאין מתחילין דמוקי לה בע"פ.

== טו ==

'''יין שטעמו וכו'.'''  וכן הוא בהלכות ועיין מ"ש הר"ן דלענין תרומה ומעשר לכו"ע חומץ ויין ב' מיני נינהו ולכאורה תמוהים דבריו מברייתא דב"ב דף פ"ד ע"ב יעו"ש ויש לפרש דכו"ע דכתב הר"ן קאי לאמוראי שם דפרק המוכר פירות דף צ"ו יעו"ש הדק היטב.

== כו ==

'''היה מהלך וכו'.'''  וכתב הרב המגיד ושם בש"ס העלו עד שאינו מצוי הוא וכו' והקשה הרב ראשון לציון דאם כן דמחצה על מחצה אינו מצוי ואינו כותבו רבינו למה לעיל פ"ו בדין מרחץ כתב רבינו דין דמחצה על מחצה וי"ל דהתם דין דמחצה על מחצה לא קאי לעיר דהוה בה מחצה גוים ומחצה ישראל אלא דמחצה גוים ומחצה ישראל נכנסין למרחץ וזה אינו דבר שאינו מצוי ואמטו להכי כתבו רבינו ז"ל ועוד י"ל דבשלמא התם דהוי לחומרא אף דאינו מצוי כתבו רבינו ז"ל אבל כאן שהוא לקולא כיון שאינו מצוי לא חשש לכותבו.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}