עריכת הדף "יד אליהו (לובלין)/מא"

{{ניווט כללי עליון}}
{{חלקי}}
'''שאלה''' ב' תינוקות שנזדמנו ביום אחד למול אשר לאחד היה בזמנו ולאחד היה מילה שנדחה מזמנו על שלא היה בריא והיה שלא בזמנו מי קודם אם מי שנולד ראשון כנהוג בב' תינוקות שזמנם שוים שהולכים אחר מי שנולד קודם וכן הנהוג בנישואין אם נזדמנו בשבת אחת שהולכים בזה [אחר] מי שהשידוכים שלו קודם או נאמר איפכא מי שזמנו קבוע בו ביום הוא קודם וכן הנהוג בנישואין שדוחה מי שזמנו קבוע אף שהוא אחרון למי שנדחה זמנו.

עוד שאלה בזה אף אם תמצי לומר שמי שזמנו קבוע דוחה להראשון אם נזדמן שהביאו לבית הכנסת את מי שזמנו אינו קבוע ולא את מי שזמנו קבוע אם מחויבים להמתין עד מילת מי שזמנו קודם או למול את זה שבפנינו בבית הכנסת.

'''תשובה'''
בדין הראשון לכאורה נראה דלא נ"מ בזה שזמנו קבוע לדחות הנולד קודם ויש קצת ראיה לזה ממ"ש בברכות דף כ"ח ובזבחים דף י"ב דאר"י הלכה מתפלל אדם מנחה ואחר כך מוספין משום דתדירה תיפוק ליה דמנחה זמנו קבוע ומוספין נדחה זמנו ולמה אמר טעמא דתדירה אלא על כרחך דמשום האי טעמא היה מוספין קודם אם ירצה ואפילו איפכא י"ל ראיה דאדרבה מי שזמנו ראשון הוא קודם אף שהשני זמן קבוע מדאמר התם בזבחים י"ב למ"ד דפסח זמנו כל היום כו' מי איכא מידי דאלו שחיט ליה מצפרא אמרת זמניה הוא וכי מטי בין הערביים אמרת יאוחר דבר ומשני אין דהא אמר ר"י הלכה מתפלל של מנחה ואחר כך של מוספין משמע דמסברא יש לומר דזה שזמנו ראשון הוא קודם אף דהשני קבוע כמו קטורת.

עוד י"ל דהא מסיק התם בברכות טעמא משום דמנחה תדיר על כן קודם למוספין אם כן מאי ראיה מייתי לפסח וקטורת ועל כרחך צ"ל דגם בפסח וקטורת איכא הטי טעמא דתיר ושאינו תדיר לפי זה קשה למה לי גבי פסח וקטורת קרא כו' תיפוק ליה דתדיר קודם אלא על כרחך צ"ל גם כן מהאי טעמא גופא משום דפסח זמנו קודם עדיף מתדיר אי לאו קרא דיאוחר דבר כו'.

ועל כל זה מתמיה הש"ס על האי דרשה דיאוחר כו' מי איכא מידי כו' דנימא הכי ומתרץ אין דמצינו כן גבי תפילות. ואפשר דגבי תפילות יש לו דרש על זה או דיליף תפלות מפסח באמת ואף על פי כן מייתי שפיר ראיה להאי מאן דאמר בזבחים גבי פסח מתפילות משום דמצינו שם מפורש, או דסבירא ליה דהוא אמינא דגבי פסח לא שייך תדיר כו' משום דפסח מקודש מקטורת כו' ודוחה סברא דתדיר כמ"ש במנחות נ"ט ובזבחים צ' ולא איפשט' ליה או י"ל דפסח מיני דמים עדיף כמ"ש שם או שום סברא אחרת.
 
וא"ל לפי זה דמצד הסברא מי שזמנו תחלה קודם לזמנו קבוע אם כן למה א"ר יהודה שם בברכות טעם דסבירא ליה דתפילת מוספין קודמת למנחה ופליג אר"י משום דזמנה עוברת תיפוק ליה דזמנו היה תחילה לתפילת המנחה ועל כן קודמת דיש לומר גם כן סברא הנ"ל דמשום סברא זו אין לדחות סברא דתדיר כי ילפינן לה מקרא ע"כ צריך לסברא דזו זמנה עוברת ועיין בירושלמי פ"ד דברכות ז"ב.
 
וא"ל לפי זה על מ"ש ראיה מדברי רבנן דר"י דאמרי טעמא משום דתדיר כו' ת"ל כו' כמש"ל דהא י"ל דא' טעמא דתדיר כדי לדחות טעמא דרבי יהודה בזה דתדיר אבל משום האי סברא דמי שזמנו קודם כו', י"ל דא"ל טעמא דזמנה עוברת אלא דוקא בטעמא דתדיר זה אינו (די"ל כי סברא דתדיר אינו אלא למצוה כמ"ש ה[[תוספות/מנחות/מט/א|תוס' במנחות מ"ט]] ד"ה תדיר ומקודש) דאי סבירא להו לרבנן האי סברא דזמנה עוברת או אפילו טעמא דתדיר ליכא למידחי האי טעמא דזמנה עוברת אלא דסבירא להו לרבנן דמוספין אינה זמנה עוברת אלא דנקרא פושע (ובז"מ רש"י שם בברכות) ור"י לטעמיה כמ"ש רש"י שם דסבירא ליה תפילת המוספין עד ז' שעות.
 
כל זה י"ל קצת אבל אין ראיה כל כך די"ל הא דנקט טעמא דתדיר שהוא פשוט בכל התורה אבל האי סברא דמי שזמנו קבוע אינו פשוט כל כך ולעולם עדיף מי שזמנו קבוע או י"ל דבאמת הוה מצי למימר האי טעמא אך דנקט חדא מתרתי טעמא ולעולם עדיף מי שזמנו קבוע וכן הא דזבחים י"ב י"ל לפי המסקנא ותירוצא דמתרץ אין דאר"י כו' סותר באמת סברא זו דמי איכא מידי כו' נמצא די"ל דבאמת מי שזמנו קבוע עדיף וקודם לראשון כך י"ל.
 
אבל נראה לעניות דעתי להביא ראיה על זה דמי שזמנו קבוע הוא קודם מהא דאמר בזבחים פרק כל התדיר [[בבלי/זבחים/פט/ב|דף פ"ט ע"ב]] כל המקודש מחבירו קודם את חבירו ו[[רש"י/זבחים/פט/ב|פרש"י]] שיש בו צד קדושה ריבה קדושה ממנו וקחשיב שם כל מיני צד ריבוי.
 
נמצא דיש לומר דתינוק שזמנו קבוע יש בו צד ריבוי קדושה שמילתו דוחה שבת מה שאין כן תינוק שמילתו שלא בזמנו אינה דוחה את השבת.
 
עוד יש לומר דתינוק שזמנו קבוע קודם משום דקיימא ללן חביבה מצוה בשעתה כמ"ש ב[[בבלי/פסחים/סח/ב|פסחים דף ס"ח ב']] ובמנחות ע"ב דמשום הכי אמרינן אף על גב דהקטר חלבים ואיברים כשרים כל הלילה אף על פי כן מותרים להקטר בשבת מבעוד יום משום דחביבה מצוה בשעתה ועיין ב[[תוספות יום טוב/פסחים/ו/א|תי"ט מ"א פ"ו דפסחים]] ועיין בילקוט פרשת ויקרא על פסוק ואם לא תשיג ידו [[ילקוט שמעוני/תעד|רמז תע"ד]] אף שי"ל קצת עיין בפרק ע"פ:.

אך קשה לי דב[[בבלי/קידושין/לג/א|קידושין ל"ג א']] משמע דמדחה ליה הא דמצוה חביבא בשעתיה כו' דלמא שאני התם גבי ביכורים דאם כן ר"ל דדא{{הערה|לכאורה צ"ל דלא.}} יבטלו כו' אתה מכשילין לעתיד לבא וכן בפ"ג דחולין [[בבלי/חולין/נד/ב|נד"ב]] אך בפ"ג דביכורים משני וז"ל שניא היא הכא שהיה אחד לקיצין משמע לשון הירושלמי דר"ל דחביבה מצוה שהיא לקיצין אבל אינו מוכרח די"ל דכוונתו כמ"ש בקידושין ב[[רש"י/קידושין/לג/א|רש"י]] ואלו בני אדם הניכרים בעיר כו' וזה נראה לי יותר עיין שם וצ"ע ועיין בהרמב"ם בפ"ד מהל' קרבנות וב"ח וט' מהל' תמידין ומוספין ומוכח הכל כדבתי{{הערה|צ"ל כדכתבתי.}} עיין שם וצ"ע ועיין בס' הר"י ר"נ בפרק קמא דקידושין דף קע"א א' דפדיון בנו בזמנו קודם לפדיונו אף דפדיונו חמיר ומצוה דבגופו קודם כו' עם כל זה חביבה מצוה בשעתה.

{{שולי הגליון}}

[[קטגוריה:יד אליהו]]