עריכת הדף "חזקוני/שמות/כז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ג ==

'''[לדשנו''' מתיבות שיש להם שתי פנים לפירושם זה הפך מזה]. [לכל כליו תעשה נחשת למ״‎ד יתרה].

== ה ==

כרכב המזבח פרש״‎י וכן שנינו בזבחים אי זהו כרכוב בין קרן לקרן ולפנים מהן אמה של הלוך רגלי הכהנים שתי אמות הללו קרויין כרכב. לכל אחד מזויותיו של מזבח שהיה מרובע היה מהלכו אמה על אמה ברום אמה והם הנקראות קרנות המזבח. ואותה אמה שהיתה על גבו של המזבח בין קרן לקרן על פני כל אחד מד׳‎ רוחותיו. ואמה אחרת שלפנים הימנה שתי אמות הללו קרויות כרכוב כמו שפרש״‎י.

== ח ==

'''נבוב לחת''' שיהא חלול מבפנים וקל לשאת ונתון הוא לתוך המכבר ושפת המכבר מגעת עד חצי המזבח וכשישראל חונים הם ממלאים חלל הלוחות אלו עפר ומקריבין על אותו עפר קרבנות וכשהם נוסעים מגביהים המזבח בבדים הקבועים בשפת המכבר והעפר נופל בין הנקבים שבשולי המכבר שהיה כמעשה רשת וכשהם נחים חוזרים וממלאים אותו.

== י ==

'''ועמודיו עשרים''' חז״‎ק אמאי לא פרש״‎י ממה היו עמודי החצר וכן לפאת צפון.

== יא ==

'''ועמדו''' חסר יו״‎ד. נ״‎מ.

== טז ==

'''עמדיהם ארבעה''' אין בחלל שער החצר רק שלש עמודים אך על פני כל החמשים אמה שבמזרח יש י״‎א עמודים צא אחד מהם לרוח דרומי מזרחי או לרוח צפוני מזרחי לאיזה מהם שתרצה נשארו שם עשרה אוירים ועשרה עמודים בהחמשים אמה אויר ועמוד לחמש אמות תן מהם ג׳‎ אוירים וג׳‎ עמודים לכתף צפוני וכן בכתף דרומי וישארו לך ארבע אוירים וד׳‎ עמודים לכ׳‎ אמה של שער החצר ובענין זה צריך אתה להעמיד כל עמודי קלעי החצר וכן לפאת צפון ודוק ותשכח.

'''[ועמדו''' חסר יו״‎ד].

== יז ==

'''כל עמודי החצר סביב מחשקים כסף''' ע״‎י שלא היו מצופים כשאר עמודים אחרים הוזקקו להיות מחושקים כדי שלא יתבקעו מפני השרב.

== יח ==

'''ורחב חמשים בחמשים''' לאו חמשים דוקא אלא חמשים מן הצפון לדרום ומ״‎ט מן המזרח למשכן, כיצד קים לן אורך החצר מאה אמה ורחבו חמשים וארכו של משכן עם עובי קרשי המערב ועובי אדנים שבמזרח שלשים ושתים אמה ורחבו י״‎ב אמה עם עובי הקרשים, העמידו המשכן ארכו לאורך החצר ובאמצעיתו במ׳‎ ותשע אמות למסך שער החצר נמצא שער חצר שבמזרח חמשים על ארבעים ותשע ושבמערב חמשים אמה על י״‎ט ושבצפון ושבדרום מאה על י״‎ט.

'''וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת.''' לפי הפשט ה״‎ק, ''' וקמה''' של מחיצות החצר ''' ה׳‎ אמות''' מהקלעים שהיו מ שש משזר לבד האדנים של נחשת נמצא גובה המחיצות ו׳‎ אמות שהרי סתם אדנים גבהן אמה ובמסכת זבחים מפרש לה רוחב הקלעים שהוא קומתן היו ט״‎ו ומה אני מקיים וקומה חמש אמות מן המזבח ולמעלה אתיא כרבי יוסי דאמר גבהו פי שנים כרחבו.

== יט ==

'''וכל יתדתיו''' בשעת הקמת המשכן היו קושרים במיתרים יתדות אלו בשולי היריעות סביב מדרום ממערב ומצפון ומושכין בכח המיתרים ונועצין היתדות בארץ והיריעות נמתחות יפה כדי שלא תהיינה שחות ונופלות בתוך המשכן מתוך כבדן וממעטת חללו, ואע״‎פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר אהל בל יצען ובל יסע יתדותיו לנצח. חסלת פרשת תרומה

== כ ==

'''ואתה תצוה''' לאחר שגמר לומר כל צווי מלאכת המשכן פירש לו היאך יתקנו לו אורה. וכן מצינו במעשה בראשית לאחר שנבראו כל עניני הארץ תקן להם אורה ואין כאן עיקר המצוה עד פרשת בהעלותך. וה״‎ק ''' ואתה תצוה''' לעתיד כשיבנה המשכן ''' ויקחו אליך שמן. תצוה את בני ישראל''' שנה לשון מצוה זו מלשון שאר המצוות לפי שהיא לזמן ארוך. הוא שאמרו רבותינו כל מקום שנאמר צווי אינו אלא זרוז מיד ולדורות.

'''ויקחו אליך''' לצרכך כדי שתראה להיכן אתה נכנס ויוצא, ולא בשבילי שלאורה איני צריך, וראיה לדבר מחוץ לפרכת אשר על העדות יערוך אותו, אבל למעלה כתיב ויקחו לי תרומה לשמי בשביל שתהיה לשמי.

'''שמן זית זך כתית''' לפי שסתם הכתוב דבריו בפרשת תרומה פירש לך כאן איזה שמן.''' זך''' פרש״‎י בלא שמרים כמו ששנינו במנחות מגרגרו בראש הזית וכו'. להלן פרש״‎י נוטל ומלקט גרגיר - כאן אחד וכאן אחד לפי שעדיין אינו מבושל - בראש הזית שהן מתבשלין שם תחלה לפי שהחמה מזרחת עליהן ומבשלתן.

== כא ==

'''אשר על העדת''' על בסמוך כמו על המערכת, וסכות על הארון, והוא עומד על הגמלים.

'''[יערך אתו''' לכך נקראו נרות המנורה, נרות המערכה]. ''' אהרן ובניו''' או בניו.

'''מערב עד בקר''' שיערו חכמים מדתם חצי לוג, ולא היה בהם מותר שהרי כנגד קטנותם של לילות היו עושים פתילות גסות.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}