עריכת הדף "העמק דבר/בראשית/י"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== א ==

''' אחר המבול.''' לפי הנראה מדעת חז״ל שהיו להם בנים גם קודם המבול כמש״כ לעיל ט׳ י״ח. יש לפרש שהיו להם עוד בנים. כמו ויולד בנים ובנות דבכל הפרשה: 

== ה ==

''' מאלה נפרדו וגו׳.''' לא כתיב אלה. אלא מאלה. דלא כל זרע הבנים נפרדו איי הגוים שודאי היו כמה אנשים שנבלעו במשפחות אחרות. והיינו שכתבנו לעיל ט׳ י״ח בפי׳ הכתוב נפצה כל הארץ אבל מ״מ מאלה הבנים נפרדו למשפחות שלימות. איש ללשונו. יש מהם שנפרדו כ״כ עד שהיה לכל אחד לשון בפני עצמו ומדינה בפני עצמו: 

'''למשפחותם בגויהם.''' ויש מהם שלא נפרדו כ״כ אלא היה גוי אחד והמה נפרדו למשפחות בפ״ע: 

== ח ==

''' להיות גבור בארץ.''' ממנו החל ענין מלוכה להתגבר ולשור על אנשים. ובאמת היה כך רצון ה׳ {כמש"כ לעיל בפי' שרצו בארץ ורבו בה.{{צבע גופן|אפור|מכת"י}}} וזהו קיום העולם. שאלמלא מוראה ש״מ איש את רעהו חיים בלעו והיה נמרוד המתחיל לעשות כזה והיינו דכתיב. 

== ט ==

''' גבור ציד לפני ה׳.''' שבזה השלים בגבורתו רצון ה׳ ומיקרי עבד ה׳ כמו נ״נ הרשע שנקרא עבדי. ואע״ג שהרשיע לעשות בכ״ז משום שהיה שבט אפו של הקב״ה ובו השלים הקב״ה רצונו מש״ה נקרא עבד ה׳. וכך היה נמרוד הרשע: 

'''על כן יאמר.''' על איש שהוא רשע ומ״מ מעשיו רצוים לפניו ית׳. וזהו דבר פלא וחידוש ונאמר על איש כזה. כנמרוד גבור ציד לפני ה׳: 

== יא ==

''' יצא אשור.''' עוד לא נפרדו כל הגוים והיה כולם שפה אחת. ונמרוד מלך. והיו בני שם וחם ויפת מעורבים ומ״מ ודאי כמה עיירות היו כמש״כ להלן י״א ד׳ ויצא אשור ובנה ערים הללו סמוכים לבבל ותחת רשות המלך נמרוד. וברבה אי׳ שאשור נשתבח בזה שנפרד מנמרוד. וגם זה אמת. שבלבו היה נפרד ולא הסכים לדברים אחדים שהיו ביניהם אבל לא היה בידו להפרד לגמרי באשר גזרת נמרוד חזקה עליו. וזהו ענין המגדל כאשר יבואר ע״כ יצא ברשותו ובנה איזה ערים בארצו סמוך לעיר בבל. ומש״ה אפי׳ אחר שנפרדו בעונש. הוא אשור נשאר במקומו בעריו וממשלה בפני עצמו. 

== יב ==

''' הוא העיר הגדולה.''' לפי הפשט אחר שבנה רסן בין שתי ערים הללו נתחברו שלשת ערים הללו ונעשית עיר גדולה לאלקים. ואח״כ הוסב שלשת הערים ע״ש נינוה לבד. (אח״כ מצאתי בס׳ הכתב והקבלה): 

== יד ==

''' ואת כפתורים.''' ת״א קפוטקאי. וביחזקאל כ״ז י״א קורא אותם גמדים ות״י ג״כ קפודקאי. למדנו שאומה זו היא קטנים בטבע כאמה. ועמש״כ בס׳ דברים ב׳ כ״ג: 

== טז ==

''' ואת היבוסי.''' אם היו כולם בנים ממש היה ראוי לכתוב ואת יבוס וכן כולם אלא מאיזה בנים יצאו משפחות אלו. ומש״ה כתיב להלן נפוצו משפחת הכנעני ולא כתיב בני הכנעני: 

== כ ==

''' למשפחתם ללשונתם בארצתם בגויהם.''' יש מהם שישבה כל משפחה בארץ בפ״ע. אבל לא היו לגוי בפ״ע. אלא גוי א׳ ולשון א׳. ויש מהם מחולקים בלשונותם בגויהם כל לשון גוי בפ״ע. נמצא בארצותם קאי על למשפחותם. ובגויהם קאי על ללשונתם. ומסתמא לא לחנם נשתנה הלשון בין בני יפת בין בני חם. אלא היה שינוי בפרידתם. ואנחנו לא ידענו: 

== כא ==

''' אבי כל בני עבר. אחי יפת הגדול.''' יחס זה אומר פרשני. ומהו הגדול. והענין שבא הכתוב להודיע דזרע שם היו לשני מינים. האחד האומה הנבחרת שנתיחדה בשמה בני עבר כדכתיב אברם העברי. ועם ישראל נקראו עברים. וזה המין היה מופלג ונעלה מבני יפת. והב׳ היו ככל אוה״ע בערך בני יפת. אבל בזה היו בני יפת מצוינים מבני שם. ומש״ה כתיב אחי יפת הגדול. {וכן מי מבני עבר היינו ב"י שיוצא מתורת בני עבר. וכלל בתנ"ך הגרועים מבני יפת ועוד לחרפה הוא לו שהוציא עצמו ממעלתו וע"י משכב"ס שמות י"ג מקרא י"ג בבאור המקרא ואם לא תפדה וערפתו. {{צבע גופן|אפור|מכת"י}}} וכיב״ז היה בבני יוסף מנשה ואפרים. דאפרים היה גדול ממנשה בעניני אלקות ומנשה היה גדול בהויות העולם כאשר יבואר במקומו בפ׳ ויחי: 

== לב ==

''' ומאלה נפרדו הגוים.''' גם אותם שלא היו לעם בפ״ע מ״מ נפרדו מהם לכמה מקומות עד שנתמלאה הארץ והישוב:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}