עריכת הדף "הטור הארוך/ויקרא/יז"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ב ==

'''דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל. ''' כתב הרמב"ן בשביל שמזהיר על הקרבנות להקריבם באהל מועד הזכיר הכהנים שהם מקריבין הקרבן שלא יקריבום בחוץ ומזהיר ישראל שיביאום להם שם ולא יקריבו אותם בחוץ על ידי עצמם: 

== ג ==

'''אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה. ''' פי' הרמב"ן פשט הפרשה איירי בב' עניינים לאסור בשר תאוה וחייב כרת אפי' על השוחט חולין בחוץ אם לא שיביאם אל פתח אהל מועד להקריבם שלמים להיות החלב והדם לגבוה והבשר לבעלים ואחר כך אמר איש איש מבני ישראל אשר יעלה עולה או זבח וגו' הזהיר שלא יעשה מזבח לה' בחוץ ויקריבו עליו השלמים הנזכרים או עולה כעין הנעש' במוקדשין בשעת היתר הבמות רק בפתח אהל מועד יעל' אותם לשם ולכך אמר או אשר ישחט מחוץ למחנ' כי אע"פ שבביאתכ' לארץ אתיר לכם בשר תאוה לפי שתהיו רחוקים כדכתיב כי ירחיב אבל במדבר אע"פ שהוא מחוץ למחנה מכל מקום קרובים אתם לאהל מועד וראוי להביאו אל פתח אהל מועד וזהו כר' ישמעאל דאמר שנאסר להם בשר תאוה. ומ"מ תימה מה שכתב שיש כרת אשחוטי חוץ דלא נפקא ליה לר' ישמעאל אלא מכי ירחיב מכלל דנאסר במדבר אבל כרת מנא ליה. ומה שפירש"י במוקדשין הכתוב מדבר וכו' למ"ד בשר תאוה לא נאסר כלל: 

== ד ==

'''דם שפך. ''' בשביל שנאמר כירק עשב נתתי לכם את כל והתיר לנח להמית בעלי החיים זולת האדם אמר אבל אם לא תעשה בהם כמו שציויתיך כאלו לא הותרו ונשארו באיסור הראשון שאסרתי לאדם כל בעלי החיים להמיתם והרי אתה כאלו שופך דמים: 

== ז ==

'''לשעירים. ''' לשדים וכן הוא אומר ושעירים ירקדו שם. וכתב ר' אברהם שנקראים שעירים בשביל שישתער גוף האדם הרואה אותם. והקרוב בעבור שיראום המשוגעים כדמות שעירים וכו' כמו שכתב בפי' הרמב"ן על כי נפש כל בשר: 

== יא ==

'''כי נפש הבשר בדם הוא. ''' משמע שאסר לנו הדם מפני שהוא בא לכפר והוא חלק השם כטעם החלב אע"פ שאסר דם חיה ועוף שאינו בא לכפר היינו משום הרחקה שלא נטעה בין דם לדם אבל לא אסר כל חלב משום הרחקה כי ניכר הוא חלב הקרב משאר חלב מה שאין כן בדם שכולם שוין. והרב רבינו משה בר מימון ז"ל וכו' כמו שכתוב בפי' הרמב"ן. כתב ר' אברהם בזאת הפרשה לא הזכיר הגר רק כשמצוה על ישראל בזבחים ועולות הזכיר הגר שלא יניחוהו ישראל לגר לעבוד ע"ז בארץ ישראל וכן כשמזהיר על הדם הזכיר הגר כי הוא אסור בעבור שהוא הנפש: 

== יג ==

'''אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל. ''' כתב ר' אברהם גם בזה לימד הכתוב שלא נעזוב הגר לאכול בארצנו חמור או סוס או עוף דורס שהוא טמא. ובעבור שצוה שלא נאכל כל דם ולא יראה דם שפוך חוץ ממזבח השם צוה לכסות כל דם שאינו קרב על המזבח שלא יחשוב הרואה אותו והוא דם חיה ועוף כי הוא זבח הנזבח לע"ז: 

== יד ==

'''דמו בנפשו. ''' פירש"י דמו לו במקום הנפש כי הנפש תלויה בו. וכתב הרמב"ן ואינו נכון אבל אפשר לפרש שיהיה נפש בכאן גופו פי' כי נפש כל בשר דמו בגופו כמו ברזל באה נפשו כי גוף בעלי הנפש נקרא נפש ועל דעתי הזכיר בדם ג' דברים וכו' עד שלא ימצא האחד בלתי האחר: 

== טו ==

'''וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה. ''' כתב ר' אברהם בעבור שהזכיר חיה שאינה קריבה וכן העוף הזכיר נבלה וטרפה שאינה קרבה גם כן:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}