עריכת הדף "הטור הארוך/ויקרא/ב"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ב ==

'''וקמץ. ''' מקמיצה ואילך מצות כהונה פי' כל אותם המוזכרים בכאן שהן קודם קמיצה דהיינו יציקה נתינה והבאה אין צריכין כהונה אבל יש דבר שהוא קודם לקמיצה וצריך כהונה כגון הגשה בקרן מערבית דרומית שצריכה כהונה: 

== יא ==

'''כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ. ''' אזהרה שלא להביא המנחה חמץ ואמר אחר כך לא תקטירו ממנו לאסור שלא יחמיץ הקומץ ויקטירנו. וטעם השאור והדבש פי' הרמב"ם שמנהג הי' לעובדי ע"ז להקריב כל מנחתם חמץ ולערב דבש בכל קרבניהם ולכן אסרם לגבוה כדרך שאמרו במצבה שהיתה נבחרת בימי האבות ואסרה הכתוב לפי שהיתה חוק לאמוריים. וטעם המלח אמר ג"כ לפי שהן מואסין בו ואינן מקריבים אותו כלל. וי"מ טעם שאור ודבש לפי שצריך להיות הקומץ שלם ולא חסר ואם הי' בו שאור ודבש הי' מחמיץ ומתמלא נקבים ונמצא הקומץ חסר. וטעם המלח שאינו דרך כבוד להיות לחם השם תפל מבלי מלח: 

'''לא תקטירו ממנו אשה. ''' כתב לשון רבים כי קאי על אהרן ובניו: 

== יב ==

'''קרבן ראשית תקריבו אותם. ''' פירש"י שתקריבו מהם חמץ לשתי הלחם ודבש לבכורים ששניהם נקראים ראשית אע"ג דתודה באה נמי מחמץ ולא מקרי ראשית הכא לא איירי אלא בדבר שבחובה ותודה באה נדבה: 

== יג ==

'''וכל קרבן מנחתך במלח תמלח. ''' כתיב לשון יחיד כי חוזר על הבעלים שהזכיר בתחלת הפרשה ואם מנחת מרחשת קרבנך והטעם כי המליחה כשרה בזר כמו יציקה ובלילה: 

'''לא תשבית מלח ברית אלהיך. ''' פירש"י דברית כרותה למלח מששת ימי בראשית שהובטחו המים התחתונים ליקרב במזבח במלח ובנסוך המים בחג. ור' אברהם כתב הכנסתיך בברית והשבעתיך שלא תקריב תפל ולא יאכל תפל כי הוא דרך בזיון. כתב הרמב"ן בעבור שהמלח ברית בקרבנות עושה אותו הכתוב אב לכל הבריתות שאמר במתנות כהונה ובמלכות בית דוד ברית מלח כי הוא קיים כברית מלח של הקרבנות ויתכן בשביל שהמלח מים ובבא השמש בהם יעשו מלח והמים בתולדותם ירוו הארץ ויולידו ויצמיחו ואחר היותם מלח יכריתו כל מקום וישרפו ולא יולידו ולא יצמיחו ולכך אמר בקרבנות ברית מלח כי כאשר המלח מקיים העולם ומכרית כמו שפירשתי כן בברית הקרבנות יתקיים העולם ויכרת אם יעברו עליו ולכן כתב גם כן במלכות בית דוד ברית מלח שדומה למלח שנותן טעם בכל המאכלים ותקיים ומכרית וכן הוא מלכות בית דוד: 

== יד ==

'''ואם תקריב מנחת בכורים. ''' פירש"י אם זה בלשון כי. וכתב הרמב"ן הנכון בעבור שלא צוה עתה לעשות המצוה הזאת אמר כן וחזר אלמעלה שאמר מנחת מחבת תעשה כן ומנחת מרחשת תעשה כן ואם מנחת בכורים תהיה המנחה אשר תקריב כמשפט הזה תעשה אותה. וכן פי' ואם יהיה היובל אם ינחלו ישראל את הארץ כל הימים ויזכו לקדש שנת היובל לא תחזור לנו הנחלה. אי נמי אם תקריב מנחת בכורים פי' אם יביאך ה' אל הארץ ותקצור קצירה ותביא מנחת בכורים כן תעשה אותה כי לעולם מזכיר ירושת הארץ בתנאי כענין שנאמר אם שמור תשמרו את כל המצוה הזאת והוריש ה' את כל הגוים:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}