עריכת הדף "הון עשיר/עירובין/י"

{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''ובסכנה'''. ואם הוא מתיירא כמו שרגיל לשנות במקומות אחרות לא קתני, אלא ובסכנה סתם, משמע שהיא שעת סכנת שמד, משום הכי מכסן וכו'. רש"א נותנן לחבירו. אם בזה ניצול מן הסכנה, וזה א"א בסכנת שמד דאדרבא אוושא מילתא כדאיתא בש"ס {{ממ|דף צז:}}, לכן מוקמינן ליה בסכנת לסטים. והת"ק לא נתן לנו שום רמז על מאי דס"ל בסכנה כזו, ומן הטעם שכתבה התי"ט, ובזה יובן החסרון וטעמו:

== ב ==

'''ואפילו מאה'''. פי' הר"ב, אע"ג דמה שמטלטלין אותו מיד ליד קשה לו, ש"ס {{ממ|שם}}. והיה נראה לי לומר דעד מאה או מנין הסמוך לו לא חששו למאי דקשה ליה ידא, דמ"מ ליכא בשביל זה סכנה בולד, אבל יותר ממנין הדומה לזה דאיכא סכנה לולד מחמת רוב הטלטול, יותר טוב הוא להביאו פחות פחות מד' אמות, ומטעם זה לא קתני סתם אפילו הם מרובים, אלא קתני מנין זה שהוא מנין מסוים, שעד אותו מנין וה"ה למנין הסמוך לו ליכא סכנה בולד:

== ג ==

'''משהגיע לעשרה טפחים הופכו על הכתב'''. ומכיון דקי"לן דקלוטה לאו כמי שהונחה דמיא כמ"ש התי"ט, פשיטא הוא דבנח איירינן. ור"י אומר אפילו אין מסולק מן הארץ אלא כמלוא מחט. והיינו לא נח, גוללו אצלו. ומרישא נמי הכי ש"מ מדיוקא, ובזה החסרון מובן בלי שום דוחק. וטעמו יובן במ"ש במשנה ג' פ"ז דברכות ד"ה ר"י הגלילי, ועיין לקמן ד"ה אפילו בארץ:

'''אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא כמלוא מחט'''. דהוא פחות משלשה דחשוב כלבוד, גוללו אצלו. ורבותא אשמועינן בשנותו בלשון זה, דאפילו ברחוק מועט כזה דאיכא למימר אי שרינן ליה לגלול לפעמים נגע ולעומד בראש הגג נראה כאילו לא נגע, לא חיישינן. ומדלא קתני כחוט השערה דהוא פחות ממלא מחט לרבותא, נראה דלא היתיר אלא עד שיעור זה ותו לא, משום דודאי אתי למטעי:

'''אפילו בארץ עצמו'''. לא מבעיא על כתל משופע הנזכר ברישא, אלא אפילו בארץ עצמו גוללו אצלו, היינו דקתני עצמו, דהכתל משופע מקרי ארץ והוי כאילו נח בארץ כדאמרינן, אבל אינו קרקע ר"ה עצמו הנדרס מבני ר"ה, אבל באמרנו בארץ עצמו, ר"ל בקרקע ר"ה ממש:

== ו ==

'''וישתה'''. נראה דרמז לנו התנא בשנותו דין שתיה בתר ההשתנה, דצריך לנקות גופו מן השתן קודם שישתה, כמו באכילה:

== ח ==

'''שרשיו וכו''''. איידי דאיירי באילן שנא דין זה הכא, ואגב גבוהין מן הארץ שנא דין הדלת שבמוקצה וכו', ואח"כ חזר לענין הראשון:

== טו ==

'''רש"א וכו''''. עיין מ"ש בפ"ד משנה י"א ד"ה אפילו:

'''עירובין''' מתחיל במם ומסיים בתיו הרי מת, שעירובין כמת שהלכה כדברי המקל בעירוב {{ממ|דף מו.}} כמו שהלכה כדברי המקל באבל {{ממ|שם}}. ואי בעית אימא תם, על שם ויעקב איש תם יושב אהלים {{ממ|בראשית כה, כז}}. דהמערב יכול לישב בשבת באהלים הרבה כיעקב איש תם, ורמז לנו שאין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה {{ממ|דף פב.}}, כיעקב שישיבתו באהלים הרבה היתה כדי ללמוד תורה, וכן ר"ת תחומין מצוה הוא ת"ם:

'''סליק''' מסכת עירובין. אשר תקן האיש מבין:

''' תורת''' אל בעת תחמוד אז תשכיל וגם תבין.

''' במשנה''' אשר תלמוד דין שבת ועירובין:
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}