עריכת הדף "בכור שור/בראשית/ח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ג ==

'''ויחסרו המים מקץ ק"נ יום.''' שאז ניכר חסרונם כמו שפירשתי וכן דרך ההווה והגשמים פסקו בכ"ח בסיון שמי"ז באייר עד כ"ח בסיון מ' יום כי יום י"ז באייר אינו מן המניין ומכ"ח בסיון עד אחד בטבת שנראו ראשי ההרים קפ"ב ימים ומעטו בקפ"ב ימים חמש עשרה אמה והם אמה אחת לי"ב ימים כי ט"ו פעמים י"ב הם ק"פ ימים וב' ימים היתרים אין לדקדק כי אינם עולים לא לאמה ולא לחצי אמה ולא לשליש ולא לרביע וחשוב משנחה התיבה בי"ז בתשרי עד אחד בטבת שנראו ראשי ההרים הם ע"ב ימים והם ו' פעמים י"ב נמצאת התיבה שקועה במים לפי הפשט ו' אמות לא יותר, ומזה נודע כי חמש עשרה אמה היו על ההרים כי ניכר מקום שקיעת התיבה כי יכול אדם להבין בדבר ששרה במים ימים רבים אע"פ שיבש עד היכן הגיעו המים וכיון שראו כי חסרו ו' אמות בע"ב ימים נודע להם כי בי"ב ימים היו מחסרים אמה ומנו משנרא' ראשי ההרים למפרע עד שכלו הגשמים ומצאו קפ"ב ימים ונתנו לכל י"ב ימים אמה ומצאו כי ט"ו אמה היו המים על ההרים:

== ו ==

'''ויהי מקץ מ' יום.''' שנראו ראשי ההרים, ויפתח את חלון התיבה וישלח העורב בו ביום שהוא בי"א לשבט לאחר שכלו הארבעים, ויצא יצוא ושוב כי המים עדיין גדולים מאד והיה ירא לעוף למרחוק פן ייעף ויפל למים אבל היה יוצא לאכול נבלות האדם והבהמות והחיות והעופות שראה צפים על המים ושב אל קנו אל התיבה וכן עשה עד יבושת המים שיצאו כולם, ושלח את היונה לאחר ז' ימים ששלח העורב מדכתי' בשלוח היונה השני ויחל עוד שבעת ימים אחרים מכלל שאיחר בין שילוח העורב לשילוח היונה ז' ימים:

== ט ==

'''ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה.''' מכאן שהרי אררט גבוהים משאר הרים שהרי כבר נראו זה מז' ימים והיונה לא מצאה שאר הרים מגולים לנוח עליהם והיונה לא היתה יריאה לעוף למרחוק כמו העורב כי מדרש אומר כי היונה אינה טורחת לעוף כי אם בכנף אחת וכשהיא עייפה באותו כנף חוזרת ועפה בשני ולכך כתב ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה אבל בכנפיה היתה נחה, וזה שאמרו ר' מה יונה זו כנפיה מגינות עליה וגו' אבל העורב אינו כן וירא להרחיק. אי נמי כיון שראה הנבילות ירד עליהם ולא הרחיק:

'''וישלח ידו ויקחה.''' לבדוק כנפיה ורגליה אם מצא בהם טיט או עפר או בפיה שום עלה שיוכל להבין בו אם קלו המים וכיון שלא מצא ויבא אותה אליו אל התיבה:

== י ==

'''ויחל עוד ז' ימים ויוסף שלח את היונה.''' , שילוח ראשון של יונה היה בי"ח בשבט ושני בכ"ה בו והג' בג' באדר ועמד כ"ז יום עד אחד בניסן והסיר מכסה התיבה וירא והנה חרבו פני האדמה כי לפי הפשט כל חדש שני שבתורה אייר וכל ז' תשרי וכל י' טבת וכל א' ניסן ולאחר שהסיר המכסה וחרבו פני האדמה והיתה טיט ולא היתה ראויה לדריסת בני אדם ועמד נ"ו יום ל' מניסן וכ"ו מאייר ואז יבשה הארץ ונתן לו הק' רשות לצאת ויצא ועמד שם ז' ימים יותר משנת הלבנה כי בי"ז באייר נכנס ובשבעה ועשרים באייר יצא והרי י' ימים שיתירה שנת החמה על שנת לבנה והם י' ימים מי' כ"א ר"ד כי בשעות וחלקים ל דקדק הכתוב ומה שהיה ממתין בין שילוח לשילוח ז' ימים לפי שבז' ימים יש היכירא בתוספות וגרוע כדאשכחן גבי נגעים דכתיב והסגיר הכהן ז' ימים ואז וראה והנה פשה והנה נרפה כי בז' מכירין בין תוספות בין חסרון ולכך היה וייחל עוד ז' ימים זה פתרונו של מבול וחשבונו לפי עניינו. ורבו' פי' בסדר עולם כי י"א אמה התיבה שקועה ושביעי ועשירי יש לירידת הגשמים ויש להפסקה והוא כתוב בפי' רש"י:

== יא ==

'''טרף בפיה.''' שניכר היה בה שטרפה ונתקה מן העץ ולא מצאה על פני המים, כי טרוף לשון תלישה כמו ובשר בשדה טריפה דמתרגמינן ובשר תליש מן חויא חיתא:

== כא ==

'''לא אוסיף לקלל עוד את האדמה.''' שאשחית את עשב הארץ והבהמות והחיות רק החוטאין אביא עליהן דבר או חרב והעולם ינהג את מנהג כמו שהוא אומר זרע וקציר וגו':


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}