עריכת הדף "אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/שבט/כט"

== יום שני כ"ט שבט - רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים ==
=== ג' ארונות עשה בצלאל ===
"וצפית אותו זהב טהור, מבית ומחוץ תצפנו" {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כה#יא|שמות כה יא]]}}

והביא [[רש"י/שמות/כה#יא|רש"י]] את דרשת חז"ל במסכת שקלים {{ממ|[[ירושלמי/שקלים/דף טז:|טז:]]}}: שלוש ארונות עשה בצלאל, שנים של זהב ואחד של עץ. נתן של עץ בתוך של זהב, ושל זהב בתוך של עץ, וחיפה שפתו העליונה בזהב - נמצא מצופה מבית ומחוץ.

והקשו המפרשים, מדוע באמת הוצרך לעשות ג' ארונות, ולא עשה רק ארון אחד מצופה מכל צדדיו בזהב.

כתב על כך בספר קדושת יום טוב, בהקדם יישוב קושיית התוספות במסכת ברכות {{ממ|[[תוספות/ברכות/יז/א|יז. ד"ה העושה]]}} על האמור שם בגמרא "העושה שלא לשמה נח לו שלא נברא", והקשו התוספות מדברי הגמרא במספחת פסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/נ/ב|נ:]]}} "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות, אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה".

והנה יש לדקדק עוד בלשון הגמרא 'מתוך שלא לשמה', מדוע לא אמרה 'על ידי שלא לשמה'. וביאר הקדושת יום טוב, שבודאי אם מתחילה לומד שלא לשמה, נוח לו שלא נברא, שהרי תכלית הבריאה היא רק לעשות רצונו יתברך ולא זולת זה. אבל, אם מתחילה כוונתו לעסוק בתורה ומצוות כדי לקיים רצון הבורא, אלא שבתוך לימודו ועסקו בתורה באה לפתע בלבבו מחשבה זרה ח"ו, אזי לא יאמר אדם טוב לי שאפסוק מכל עבודת ה' ולכשאפנה את לבבי ממחשבות זרות רק אז אשנה, אלא 'לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות, ואפילו שלא לשמה', אפילו אם תוך כדי לימודו באה לו מחשבת שלא לשמה. כי כיון שתחילת לימודו היתה לשמה ורק 'מתוך' עסקו בתורה עלתה בו מחשבה זרה, יבוא לבסוף ללמוד לשמה.

על זה רמזה התורה בצוותה לעשות הארון מג' ארונות, כשהפנימי של עץ, כי אף שאין תוכו כברו והרי הוא עשוי עץ 'שלא לשמה', מכל מקום אם תחילתו זהב, אזי גם סופו יהיה זהב, ולימודו רצוי לפני הקב"ה.