עריכת הדף "אדרת אליהו/דברים/כט"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

== ט ==

'''אתם נצבים. ''' הוא כנגד נפש ורוח:

'''היום כלכם.''' הוא נגד ב' צלמין:

'''לפני ה' אלהיכ'.''' כנגד ג' חלקי הנשמה. נשמה חיה יחידה:

'''ראשיכם.''' כי הם חמשה מנהיגי ישראל. כמו שביארתי בישעי':

== י ==

'''טפכם נשיכם וגו'. ''' הם חמשה הסרים למשמעת' של החמשה מנהיגים:

== יא ==

'''לעברך וגו' ובאלתו. ''' כמו בסוטה היה שבועה ואלה. כמ״ש והשביע הכהן בשבועת האלה. כן הי' עם ישראל כריתות ברית. ואלה היא התוכחה:

'''כרת עמך היום.''' בכל יום ויום:

== יד ==

'''כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום. ''' ולא נאמר תיבת עמד אצל אשר איננו פה מפני שהי' שם כל הנשמות אבל לא נראו עומדים:

== טז ==

'''ותראו את שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם. ''' שקוציהם הוא שיקוץ בני עמון. גלליהם הוא ע״ז של מואב והוא בעל פעור. עץ ואבן. הוא ע״ז של עשו וישמעאל. כסף וזהב. הוא ע״ז של סיחון ועוג:

'''אשר עמהם.''' כמ״ש (חבקוק ב׳:י״ט) הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו. וביאורו ע״ד ק״ו הן הנה האלילים של כסף וזהב אשר הוא תפוש בביתו. ורואה בכל עת שכל רוח אין בקרבו והוא נחשב בעיניו לאלוה כ״ש של עץ ושל אבן דומם. וכן אמר כאן כסף וזהב אשר עמהם בביתם בכל עת:

== יז ==

'''פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה. ''' השרש שיצמח ממנו פירות רעות:

'''ראש ולענה.''' כמ״ש רז״ל פסל מיכה עבר עם ישראל בים והלא היה כמה מאות שנה ביניהם. אלא השורש שצמח ממנה האיש מיכה שעבד הפסל. הוא שעבר עמהם וכמו שנסתלק השכינה בעת שראה יעקב את אפרים שעתיד לפרוח ממנו ירבעם בן נבט וכן אמרו (סנהדרין דף פ״ב ע״ב) הוא זמרי בן סלוא הוא שלמיאל בן צורי שדי הוא שאול בן הכנענית. וח״ו שזמרי יהיה נשמה אחד עם שלמיאל הצדיק בחיר ישראל והוא ע״ד גנאי לו ולמשפחתו ולשבטו. והיה החטא פורח מן השורש מן שאול בן הכנענית. וזהו שרש פרה ראש ולענה:

== יח ==

'''והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמ' שלום יהיה לי כי בשררו' לבי אלך. ''' ביאורו מפני שרז״ל אמרו (סוף מגיל') בתוכח' הראשונ' אין רשאי להפסיק. מפני שבלשון רבים נא'. ובתוכח' השניה רשאי להפסיק מפני שבלשון יחיד לאמר. פי' שבלשון רבים נאמר וקאי על כל יחיד ויחיד. והשניה בלשון יחיד נאמר והוא על כלל ישראל כאחד. וזהו אומרו והיה בשמעו את דברי האלה הזאת השניה. הנאמר בלשון יחיד על כלל ישראל. והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי הלא אני יחיד ולא נאמר רק על כלל ישראל. לכן נאמר והבדילו ה' לרעה כיון שפירש עצמו מכלל ישראל:

'''למען ספות הרוה את הצמאה.''' פי' הרמב״ן ז״ל כי יש דברים אשר האדם הישר זר בעיניו והוא רוה ממנה ואינו תאב אחריהם כמו משכב זכור ודומיהם. וכאשר ילך אדם אחרי שרירות לבבו הרע. אז יצמא ג״כ אל הדברים אשר היה רוה מהם ויספה חטא על עון לצמוא אחרי ה' ג״כ:

== יט ==

'''לא יאבה ה' סלח לו ''' ואין מספיקין בידו לעשו' תשובה:

'''כי אז יעשן וגו'.''' חשב כאן חמשה אף וקנאה כו'. והם כנגד חמשה חומשי תורה:

'''יעשן אף ה' וקנאתו.''' הוא כנגד ספר בראשית וכנגד דור המבול והפלגה. ומחה ה' את שמו מתחת וגו' כנגד ספר שמות. ששם נאמר וביום פקדי ופקדתי וכן נאמר בפ' שמות כי אל קנא הוא:

== כ ==

'''ככל אלות הברית הכתובה בספר התור' הזה. ''' הם האלות הנאמרי' בספר ויקרא. והבדילו לרעה הוא כנגד ספר במדבר שהבדיל קרח וכל עדתו לרעה וכמ״ש בב״ר ויבדל אלקים בין האור ובין החשך זה ספר במדבר שהבדיל וכו'. הכתובה בספר הזה. הוא דברים ספר מ״ת:

== כא ==

'''וראו את מכות הארץ ההיא ואת תחלאיה. ''' כבר ביארנו שמכה שהיא באבר מיוחד יסורים גדולים לאדם. וחולי הוא חמימות הגוף בלי יסורין אבל מתפשט בכל הגוף וכן מכות הארץ הם פרטי קללות שדפון וירקון במקומות יחידות. ותחלואי ארץ הוא בכלל הארץ שלא תוסף תת כוחה בעבור חלישותה ותחלואיה:

== כב ==

'''גפרית ומלח וגו'. ''' נאמ' בה חמשה קללו' כנגד חמש' חומשי תור':

== כג ==

'''על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת. ''' הוא כנגד וראו את מכות הארץ:

'''מה חרי האף הגדול.''' הוא נגד ואת תחלואיה כי חמת מלך מלאכי מות. מלך ב״ו חמתו גורם שעבדיו הורגים וממיתים אבל בהקב״ה נאמר תשלח חרנך יאכלמו כקש. החרון עצמו הוא השליח הפוגע באויביו. לכן נאמר מה חרי וגו':

== כה ==

'''וילכו ויעבדו וגו' וישתחוו וגו' אשר לא ידעום ולא חלק להם. ''' חשב חמשה דברים כי שתי דברות הראשונות כולל כל התורה. ובהם נאמרו חמשה מצות. אנכי א'. לא יהיה לך. בו ד' מצות. לא יהיה לך. לא תעשה לך פסל. לא תשתחוה להם. ולא תעבדם וכנגד זה אמר חמשה קללות:

== כח ==

'''הנסתרת לה' אלהינו. ''' ארז״ל עד שעברו את הירדן לא נענשו על הנסתרות:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}