עריכת הדף "אבי עזר/בראשית/ב"

{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
== ג ==
'''ויברך אלהים וגו'.''' עיין בדברי הרב פרשת ויחי ארור אפם:

== ו ==
'''ואד יעלה.''' וכן פרושו 
וכל שיח השדה וכל עשב טרם יצמח ולא היה מטר ולא אד להשקות פני אדמה וכו'. אולם אין פתרונו 
עולה יפה לפי סדר הבריאה:

== ח ==
'''ויטע הבי"ת משרת עצמו וגו'.''' הנה חקי הדקדוק אינם מכריחים הרב 
לפרש כך. כי אפשר שנטע גן במקום עדן ועונג ולפעמים נסמך עדן אל גן ולפעמים גן אל עדן. כמו 
(יחזקאל כ״ח:י״ג). בעדן גן אלהים וכן דוגמתו. מצור החלמיש מחלמיש צור. וגם ידעת מגדר הל' שיש ב' 
נוספים. כמו טרף בפיה. והוא באחד. וכמוה רבים. וכן בעדן. והוא כאלו כתוב גן עדן: שם
<b>וה"א האדם 
יש לו סוד</b>. המדקדקים מגלים סוד לומר שהוא גם כן שם עצם כללי. לפי ששם אדם נופל על כל חי 
מדבר גם האשה בכלל אדם. כדכתיב ויקרא את שמם אדם אבל לדעתי אין זה כוונתו כי במקום שכתב 
יש לו סוד הוא על ג' פנים. לפעמים הוא דבר חכמה אשר אין בקיאין בה. כונתו מפני שאין אנו בקיאין 
בחכמה זו. ולפעמים הוא דבר אשר נעלם גם כן ממנו כי לא ידע לפרש וקאמר שיש לו סוד. על דרך 
שאנו אומרים על אגדת רבה בר בר חנה או בשאר אגדות שאין אנו יכולין להעמידן על דרך פשט אם 
לא שיש לו סוד אשר נעלם ממנו ונגלה ליודעי חן גם לפעמים יודע הרב כוונת סודו וגם יכול להסביר 
לן כוונתו ולא רצה לגלות לפי שהוא חוץ להענין אשר מדבר כוונת החיבור. ולכל הנך טעמא דאמרן 
לא שייך דעת המדקדקים שפירשו בדברי הרב. ועיין פרשת שמות כתב הרב והאדם הוא שם תואר ויש 
לו סוד. תסתיע דאין כונתו על סוד המדקדקים אכן אם תראה בפרקי ר' אלי' בחור במין החמישי בענין 
שם המתגבר ובדברי הרב בספר מאזנים אז תבין סודו:

== טז ==
<b>ויצו צווי 
עם על מצות לא תעשה וכו'</b>. 
ומצינו לפעמים צווי בלא על והוראתו על לא תעשה. עיין פרשת ואתחנן כאשר צוך ה' אלהיך לפי 
דעת הרב:
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}