פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
משך חכמה/במדבר/כט
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יח == '''ומנחתם ''' ונסכיהם כו' מלבד עולת התמיד ומנחתה ונסכיהם. זה פלא גדול על מי קאי הך ונסכיהם, אם על מוספי היום הלא כבר כתוב ונסכיהם, ואם על עולת התמיד, ונסכה הוי ליה למימר. ועיין רש"י בזה. ואחר העיון הוא למוד גדול על נסוך המים, דנסוך היין מתיחס אל הקרבן לא אל היום, ואם הביאן קודם הקרבן פסולים, ומביאה אדם אפילו לאחר עשרה ימים, וכמו דדריש בפ"ב דתמורה מנחתם ונסכיהם אף בלילה, פירוש, בלילה שאחרי הבאת הקרבן, דהמנחה והנסכים מתיחסין אל הקרבן לא אל היום, הא נסוך המים אע"ג דלכתחילה מצותה עם התמיד, כמו דכתיב ביום ששי ונסכיה, בכ"ז נסוך המים מתיחס אל היום לא אל הקרבן, ולכן אם נסכן בלילה שלפני הבאת הקרבן יצא, ואם עבר היום ולא נסך מים, כיון שעבר יומו בטל קרבנו, וכמו שמפורש בירושלמי פרק לולב וערבה הלכה ו', עיי"ש, נמצא דנסוך היין הוא שייך ומתיחס אל עולת התמיד, וצריך להביאה אחר הקרבן ובלילה שאחר כך ג"כ סגי, ונסוך המים הוא שייך אל חובת היום, לכן כי נסכו בלילה כשר, כן כי לא נסכו בו ביום עבר יומו בטל קרבנו כו', וזה שאמר ונסכיהם היינו נסוך המים שהוא של היום ונסוך היין שהוא של עולת תמיד. '''ולבי ''' אומר לי שהוא דברי הירושלמי שם, דבעי הקדימן לזבח מה הן ניסכן בלילה מה הן לא ניסך היום מהו שינסך למחר מן הדא דאר"א בשם ר' יוסי ונסכיה אחד נסכי מים ואחד נסכי יין הד"א הקדימן לזבח כשר ניסכן בלילה כשר לא ניסך היום לא ינסך למחר על שם עבר יומו בטל קרבנו. וזה תמוה דאדרבא מדאיתקוש לנסכי יין ובנכסי יין הכל להיפוך, דבעי להיות אחר הבאת הזבח, ובלילה שלאחריו, ואף לאחר עשרה ימים, וברור שצ"ל ונסכיהם אחד נסכי מים ואחד נסכי יין, ואין זה דרשא דר' נתן דמייתי בבלי בתענית מן ונסכיה, ולפי זה פשיט שפיר דהנסוך הוי של יום לא של קרבן. וכן ברור בעיני, דהא דקאמר בבלי תענית מה ניסוך המים מאורתא דאמר מר ומנחתם ונסכיהם אף בלילה סמיך ג"כ על קראי דונסכיהם דכאן דקאי על היום, רק מייתי דמצאנו נסכין באין בלילה. ומסולק בזה כל תמיהות הרב בגבורות ארי. עיי"ש ודו"ק בכ"ז. '''והנה ''' נסוך המים אינו בתורה רק רמוז בקראי, וטעמא משום דא"ר יודא מפני מה אמרה תורה הקריבו לפני עומר כדי כו' תבואה הקריבו לפני שתי הלחם כו' שיתברכו פירות כו' נסכו לפני מים בחג כו', והכוונה כי הנך תלתא דברים לא הקריבו במדבר רק בבואם לארץ ישראל, שלא היו צריכים במדבר לגשמים ולתבואה, לכן אמר ר"ש במשנה מנחות כל האמור בחומש הפקודים קרב במדבר דייק האמור ולא הכתוב, משום דנסוך המים לא היה קרב במדבר. ודו"ק. '''לפלא ''' דבכל ימי החג כתיבא ומנחתם ונסכיהם, לבד ברביעי ושמיני עצרת כתיבא מנחתם ונסכיהם בלא וא"ו, הלא דבר הוא. ואולי יתכן כך, דבסוכה פרק החליל (סוכה דף נ"ה) אמר ר' אלעזר הני שבעים פרים כנגד שבעים אומות, ופרש"י שירדו גשמים בארצם, עיי"ש, ובמנחות ריש פרק אלו מנחות נקמצות קאמר ר"ע דעו"ג אינו מביא מנחות ונסכים בפני עצמן רק עולות הוא מביא וכל חברותיה, היינו נסכים הבאים עם הזבח, כן פרש"י תמן, וא"כ בכל הפרים שבאמת הן לכפר על העו"ג, הא עו"ג אינו מביא מנחות ונסכים רק בשביל שהיא באה עם הזבח, לכן נכתב ומנחתם ונסכיהם, להורות דאין מקום להמנחות והנסכים רק בשביל הזבח, שגלל הזבח מביאים ג"כ מנחות ונסכים, לא כן בשמע"צ שהקרבן הוא לכפר על ישראל, וכן ביום הרביעי שקרבנו עשרה פרים, והוא להורות על עשרה אומות שנתן הקב"ה לישראל ועליהן כתיב לא תחיה כל נשמה [ולכן ביום הרביעי שהוא באמצע, שארץ ישראל באמצע ישוב. והבן], וא"כ מהראוי שיתחייבו בני ישראל בקרבן זה והן מביאין ג"כ מנחות ונסכים בפני עצמן, לכן כתיב מנחתם בלא וא"ו להורות שאין הבאת הזבח סבה להקרבת המנחות והנסכים. ודו"ק. '''בגמ' ''' פסחים. הני שבעים פרים כנגד שבעים אומות. הנה מפורש במשנה דשבועות ובספרי, דשעירים מכפרים על טומאת מקדש וקדשיו, והוה"ד פרים ג"כ מכפרין על טומאת מקדש וקדשיו, ומאי שייך בעו"ג טומ"ק וקדשיו. והברור דעיקר המקדש הוא ישראל, כמו שאמרו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר רק בתוכם, וכמו שכתוב למען טמא את מקדשי כנ"י המקודשת לשמי, רש"י, וכמו שאמר היכל ד' המה, לכן על מה שמטעים ישראל בדעות ובמעשים רעים, זה הוי לגבייהו טומאת מקדש וקדשיו, ולכן בימות הבית הי' רצון הש"י שלא יתערבו בגוים ולא ילכו העמים אליהם פן יחטיאו את ישראל כאשר היה, אבל לעתיד, אז אף כי בני נכר לא יגיעו לההנהגה הנסיית, שע"ז נוסד הפסח על שפסח ועצרת על מתן תורה, ויתנהגו בטבעיות, אמנם יכירו כי לד' הארץ ומלואה, והוא שוכן שמים כסאו בירושלים, לכן אם כי במועדים דפסח ועצרת אינם שייכים כלל, אחר כלות ימי האסיף יבואו להודות לשמו יתברך על כל הטוב אשר עשה מעת זרוע זרע עד אסוף הקציר בירושלים, ואז יהיה היפוך מאשר היה עתה כי רצון השי"ת יהי' שיעלו לחוג כו', כי לא יחטיאו את ישראל בקרבתם אליהם, ולכן זאת תהיה חטאת כל הגוים כו' אשר לא יבואו לחוג את חג הסוכות. ודו"ק. '''בסוף ''' סוכה. אוי לאוה"ע שאבדו כו', שבישראל איתא בתו"כ דיוהכ"פ מכפר בלא שעירים, ושאר רגלים אינן מכפרים בלא שעירים, וטעמו דיוהכ"פ עיקרו לכפרה, לכן מכפר בלא שעירים, וכיון דלעו"ג אינם בני שביתה, ועיקר הרגל לדידהו רק לכפרה, א"כ יכפרו בלא שעירים גם בזה"ז בלא בית, אמנם מה שייכים לרגלים, כיון דב"נ לא הוזהרו על הרגל, רק בשביל ישראל שהם בני שביתה מכפר להם, ואגב דמכפר לישראל מכפר גם לבני נח, וכיו"ב אמרו בפ"ק דהוריות דמיגו דמכפר אחיים מכפר נמי אמתים, אבל בזמן הזה דלא מכפר לישראל לא מכפר לבני נח. אך תוספות סוף מגילה הביאו מדרש, דבזמן שקוראין בסדר הקרבנות מכפר עליהן, אכן כיון שמריעין ומצירין לישראל ואין מניחים לישראל לעסוק בתורה, איך יתכפר להן במה דישראל קוראין בתורה, כיון שאין מניחים להם לעסוק בתורה. ודו"ק.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים