פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
הר המוריה/ביאת מקדש/א
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ח == '''אסור ''' ''' לו וכו'.''' עיין לעיל פ"ז מהל' בית הבחירה ה"כ יעו"ש היטיב. ''' חייב''' ''' מיתה וכו'.''' כ"ה בתענית י"ז א' ובסנהדרין כ"ב ב' ושם פ"ג ב' ועיין מרן שכתב דמפסוק ראשיכם לא תפרעו לא ידעינן רק דאין מחוייבין לפרוע הא חיוב מיתה לא שמעינן יעו"ש היטיב והכי משמע במו"ק י"ד ב' אמנם עיין בתו"כ שמיני במכילתא דמלואים אי' וז"ל ובגדיכם לא תפרומו לא תקרעו בגדיכם ולא תמותו ממשמע לאו אתה שומע הן עכ"ל ומשמע מזה דמגופיה ידעינן דבמיתה ועי' לקמן סעיף י"ד ועיי"ש בקרבן אהרן ולכאורה דברי רבינו סותרים עצמן דכאן תפס שיטת הש"ס שלנו ולקמן בקרועי בגדים תפס שיטת התו"כ וסבור הייתי לומר דהתו"כ לא קאי רק אקרועי בגדים ולא אפרועי ראש וראיה לזה דסתם סיפרא ר' יהודה והוא ס"ל דמקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו כדאי' בר"ה ט' ב' אבל מ"מ אינו ניחא דהא לדידן קי"ל דנדרש לפני פניו כמבואר שם בר"ה ובחולין קי"ח ב' יעו"ש ועיין בס' המצות לרבינו בל"ת מצוה קס"ג וז"ל שהזהיר הכהנים מלהכנס במקדש מגודלי שער כמו שיעשו האבלים שלא יספרו שערם והוא אמרו ראשיכם אל תפרעו אמרה תורה לא תרבו פרע ויחזקאל באר ואמר ופרע לא ישלחו וכן אמר במצורע וראשו יהי' פרוע ואמרינן בספרי יגדל פרע ולשון ספרא ג"כ ראשיכם אל תפרעו אל תגדלו שער וכבר נכפלה אזהרה זאת בכה"ג ואמר את ראשו לא יפרע ואמנם נכפלה כדי שלא תחשוב שאמרו לאלעזר ואיתמר ראשיכם אל תפרעו אמנם הוא בעבור המת לבד אבל אם עשה זה שלא ע"ד האבלות מותר ולכן באה בכה"ג שזה בעבור העבודה והעובר על לאו זה במיתה כלומר ששימש והוא פרוע ראש ובכלל אלו שבמיתה פרועי ראש לפי אמרו ולא תמותו וכשנכנס למקדש והוא פרוע ראש ולא עבד ה"ז באזהרה ולא במיתה עכ"ל והנה לפי"ז מבואר שלא מיחזקאל למד רק מתורה גופיה רק דהו"א דדוקא על אלעזר ואיתמר נאמר ועל המת דוקא אמנם שלא על המת מותר לעבוד בפרוע ראש לכן נכפלה בכ"ג להורות שהאיסור הוא משום עבודה והנה במצוה קס"ד כתב במצות קרועי בגדים וז"ל שהזהיר הכהנים מהכנס למקדש והם קרועי בגדים והוא אמרו יתעלה ובגדיכם לא תפרומו וכו' ונכפלה זאת האזהרה ג"כ באמרו בכה"ג ובגדיו לא יפרום ודע שכה"ג אסור אפי' שלא בשעת עבודה לקרוע על מתו שמת לו ובעבור התוספת הזה נכפל בו הלאו עכ"ל ומבואר מזה להיפך כי בכה"ג אסור על מת אפי' שלא בשעת עבודה וזה היפך ממש"כ במצוה קס"ג ועיין לעיל פ"ה מהל' כלי המקדש ה"ו יעו"ש והנה כבר הרגיש הרמב"ן בסתירת דבר זה, אמנם לפענ"ד אין סתירה בזה כי כוונתו במצוה קס"ג כי אם לא היה מזהיר בכה"ג הו"א כי הלאו שנאמר באלעזר ואיתמר הוא שלא בשעת העבודה רק על המת כמו שהוא דיננו היום בכה"ג אבל משנאמר הלאו בכה"ג דהוא מוזהר על המת מכלל דכהן הדיוט אינו מוזהר על המת א"כ מה זה דכתיב ראשיכם אל תפרעו ע"כ היינו בשעת עבודה ונמצא שאין סתירה בדברי רבינו ודבריו שפיר עולים לדינא. ''' והנה''' לרמב"ן ז"ל דרך אחרת בזה והוא כי מצוה של אלעזר ואיתמר היא מצוה לשעה שהיו אסורים אז באבילות כדין כה"ג אמנם לדורות לא הוזכר כאן כלל ורק גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא דפרועי ראש במיתה ומחללי עבודה וקרועי בגדים ג"כ במיתה ומחללי עבודה והטעם כי הם בכלל מחוסרי בגדים יעו"ש היטיב וע"ע בפירושו לתורה בפרשת שמיני ובספרו תורת האדם שער הקריעה דף י"א ע"א וע"ב יעו"ש היטיב ורק שבתורת האדם כתב וז"ל תדע דהא התם משום עבודה קא מזהר להו רחמנא כדקי"ל בפרועי ראש ומחוסרי בגדים דבמיתה וקרועי בגדים נמי מחוסר בגדים נינהו דקמחללי עבודה כדאיתא בזבחים י"ז ב' הלכך במיתה נינהו וה"ק רחמנא לא תפרעו ולא תפרומו משום עבודה ולא תמותו הא אם תעשו תמותו ואע"ג דפרועי ראש ומחוסרי בגדים דבמיתה לאו מהכא מפקינן להו בסנהדרין פ"ג ב' משום דהאי קרא לשעה והנהו לדורות מ"מ קרא לבני אהרן פרועי ראש ומחוסרי בגדים ששימשו דבמיתה אתא וה"ק רחמנא ולא תמותו הא אם תעשו תמותו עכ"ל ועיי"ש מ"ד ע"ב יעו"ש. והנה זה לכאורה נגד דבריו שבס' המצות שכתב שם שזה לא נאמר רק מטעם על מת וכאן כתב שמטעם העבודה נגעו בה ונגד דבריו שבפירושו לתורה שמסכימים לדבריו שבס' המצות יעו"ש. ''' והנה''' בחפשי בספרים מצאתי בחי' הר"ן לסנהדרין דבספ"ב שם שעמד ג"כ על חקירה זו והקשה דברי רמב"ן אהדדי יעו"ש היטיב שהעלה דהעיקר כדברי רבינו שבס' המצות יעו"ש היטיב וכתב וז"ל ועוד קשה לפי שיטה זו מאי דאמרינן בגמרא עד דלא אתא יחזקאל מאן אמרה והלא הכתוב מפורש בתורה ראשיכם וכו' על שעת עבודה אלא שאתה חושש שמא מצוה זו לא נאמרה אלא לשעתה ומדברי יחזקאל אתה למד שהיא לדורות ובכה"ג לא הו"ל להגמרא למימר עד דלא אתא יחזקאל מאן אמרה דאדרבה מן הסתם יש לנו לומר שכל מצוה הכתובה בתורה שהיא לדורות עכ"ל ולכאורה לענ"ד בקצרה יש ליישב ולומר דלא קאי על הא דבמיתה רק על שאר דברים דילפינן מיחזקאל כגון דעד ל' יום מותר לירבי ויותר מכאן אסור מדכתיב ופרע לא ישלחו וכן הא דדוקא בזמן ביאה אסור שלא בזמן ביאה שרי דאתקש לשתויי יין והבן. ''' וע"ע''' בשבועות ל"ו ב' דמשמע שם לכאורה קצת דפרועי ראש ילפינן דבמיתה מקרא דראשיכם אל תפרעו יעו"ש היטיב ודו"ק אמנם אין זה מוכרח דהא פרועי ראש ילפינן משתויי יין ושתויי יין הוא הן מכלל לאו והבן. ''' והנה''' הארכתי בזה להביא דברי הראשונים בזה המפוזרים בכל עבר ופינה והנה עדיין נשאר ליישב דברי רבינו שגבי פרועי ראש הביא הך קרא דיחזקאל וגבי קרועי בגדים הביא הך דראשיכם אל תפרעו. ויש ליישב על פי דברי הר"ן שם שכתב וז"ל אבל מה שכתב הרמב"ן שם (היינו בתורת האדם) שקרועי בגדים במיתה בשעת עבודה מן קרא דראשיכם וכו' ובגדיכם וכו' אינו מחוור מן הטעם שכתבנו דאי הכי אמאי אמרינן בגמרא דזבחים שם דפרועי ראש מתורת משה לא למדנו רק מיחזקאל בן בוזי למדנו הא מקרא מלא הוא לפי דברי הרב ז"ל והרב היה מתרץ ואומר דעיקר קרא לתלמודו בא לחייב בני אהרן אם ישמשו פרועי ראש וקרועי בגדים וכן הדין בכל הכהנים ההדיוטות אלא מפני שהפסוק נאמר לשעה הוצרכו ללמוד מדברי קבלה שלא תאמר שאין מצוה זו לדורות וכיון שלמדנו על פרועי ראש למדנו ג"כ על קרועי בגדים שאף הן במיתה בכל הכהנים ההדיוטות וזהו דעת הרמב"ם ז"ל בס' המצות עכ"ל (ולא ידעתי אנא מצא כן ברמב"ם בס' המצות) ולפי"ז אתי שפיר דברי רבינו ודוק היטיב ונוכל לומר ג"כ שס"ל לרבינו כאן כדעת רבינו בס' המצות דמכאן יכול לומר דלא לענין עבודה מיירי ולכן מייתי מיחזקאל וכיון דגלי קרא דיחזקאל אלמא חזינן דהפסוק דראשיכם וכו' ובגדיכם וכו' מיירי לענין עבודה שבמקדש לכן מייתי שפיר מקרא דבגדיכם וכו' לענין קרועי בגדים ודו"ק היטיב ובהכי אתי שפיר דברי התו"כ שהבאתי לעיל והכל על מקומו יבא בשלום. ''' והנה''' הר"ן כתב להקשות ע"ז כמה קושיות וכתב וז"ל ופשטא דקרא לא מיירי על שעת עבודה אלא על מת כדין כה"ג שהוא על מת כדכתיב את ראשו לא יפרע וכו' עכ"ל והנה זה י"ל רק לפי שיטת הרמב"ן בתורת האדם אמנם לרבינו יש ליישב בפשיטות דמה לנו אם פשטא דקרא מיירי על מת הא מקרא דיחזקאל מוכח דקאי על שעת עבודה וזה פשוט ונכון. ''' ומה''' שכתב עוד וז"ל ועוד דא"כ למה אמרו כאן על פרועי ראש דלא מחלל עבודה הרי כיון דאית לן בקרועי בגדים שהן מחללין עבודה מקרא דבגדיכם לא תפרומו הרי הוקשו פרועי ראש לקרועי בגדים וה"נ הוי ילפינן מקרא דיחזקאל אי לאו משום דדחינן מקמי דאתי יחזקאל מאן אמרה כי גמירי הלכתא למיתה לאחולי עבודה לא גמירי הא אייתר לן הקישא מקרא דכתיב באורייתא על כרחך אית לן למיעבד הקישא לגמרי (ואזיל בשיטת התוס' דסנהדרין כ"ב ב' בד"ה אלא גמרא וכו') עכ"ל ואזיל לשיטתו דקרועי בגדים פשיטא דמחלל עבודה וכ"ה שיטת הרמב"ן מהא דלעיל פ"ח מהל' כלי המקדש ה"ד אמנם רבינו ס"ל דקרועי בגדים נמי לא מחלל עבודה כמש"כ כאן בסעיף י"ד וס"ל לחלק בקרועי בגדים להא דלעיל וכמש"כ לעיל פ"ז מהל' בית הבחירה ה"כ יעו"ש וס"ל דבפרשה זו לא נזכר כלל הא דמחלל עבודה רק מיתה נזכר ולא חילול עבודה ורצה למילף מיחזקאל משתויי יין לענין אחולי עבודה נמי ותירץ שפיר לענין אחולי לא איתקש לשתויי יין. ''' ודע''' דהרמב"ן כתב בס' המצות וז"ל אבל מצוה הנוהגת לדורות בפרועי ראש היא באמת שלא יעבדו עבודה ואם שמש כן חלל וחייב מיתה עכ"ל אלמא דס"ל דפרועי ראש מחללי עבודה וגרס כגירסת רש"י בסנהדרין שם קשיא יעו"ש א"כ פשיטא דלק"מ קושיית הר"ן לפי האמת אך אולי ט"ס הוא וצ"ל לא חלל. ודו"ק היטיב בכל זה וזהו מה שרצינו לבאר בזה בעזר ה'.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם