פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
מראי מקומות/בבא קמא/לו/ב
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תוד"ה אם== ===ואפי' חמישי נמי פעמים שאין לו=== הקשה המהרש"א מדוע מפסיד החמישי ולא יגבה מהבעלים כדין שור תם שמסרו לשומר דגובין מגופו וכדלקמן מ. והביא לשלטי הגבורים שעמד בזה. וז"ל הש"ג ולא ידעתי למה דהא כיון דנעשה ש"ש על חלק בעלים חייב לשלם כל הנזק כדין שאר ש"ש שפשע ואפי' תימא דלא נעשה ש"ש רק על חלקו ולא על חלק הבעלים אכתי למה לא יטול הניזק האחרון וכו' עכ"ד וביאור קושיתו דאע"פ דלא נעשה שו"ש מ"מ הבעלים חייבים מצד עצמם דהרי לא שמרו על שורם וכמבואר בתוד"ה כגון דהבעלים חייבים וכמשנ"ת שם. ובשיטה מקובצת כתב בשם הר"מ מסרקסטה דבאמת נוטל ניזק אחרון כל חלקו וסיים בוצ"ע, ועמש"כ לק' סוף דף ל"ט עוד בשיטת הר"מ מסרקסטה. ובש"ך סי' ת"א ס"ק ג' תי' קו' המהרש"א דהבעלים אנוסים ול"ד למסרו לשומר, ובקצוה"ח השיגו א. דאף כשתפסו ממנו בע"כ והוא אנוס מ"מ ג"כ גובין מגופו וכמבואר בתוס' וברשב"א לקמן נו: בגזלן שגזל שור והזיק שגובין מהשור ב. דהכא בע"כ דאינם אנוסים כמבואר בתוד"ה כגון, והתם אין לומר הטעם מדין שומר דהרי אינו שומר אלא מחלקו וכמש"כ תוס', וכמשנ"ת בד' התוס' בע"א. ועי"ש עוד. ובהוכחת הקצוה"ח מגזלן בחי' ר' ראובן סוס"י ט"ו תי' דשאני גזלן שיש לו קניני גזילה ע"כ גובין מגופו. ויעויין חזו"א סי' ג' ס"ק י"ח ובסי' ו' ס"ק א', ומש"כ הקצוה"ח דהכא אינם אנוסים וכדמוכח מהא דלרע"ק גובה מהבעלים, תי' החזו"א שם דלרע"ק כיון דהם שותפים בשור כך הוא דינו שכל יום הוא ביד אחד וכיון דמשפט הממון הוא כך, אין כאן אונס במה שהוא ביד חבירו, ומה שאין יכול לשומרו כשהוא ביד חבירו זה לא חשיב אונס, וה"ז ככל מוציא שורו לרה"ר ברשות וחייב בנזקיו, ויעויין בחי' הגרשש"ק סי' ל"ב שכתב דהרי יכול למנות שומר גם כשזה ביד חבירו. ובחי' ר' ראובן סי' ט"ו ביאר ענין זה ויסוד הדברים מהגר"ח עפ"מ שיל"ח בהא דמסרו לשומר גובין מגופו די"ל ג' טעמים א. דכשמסרו לשומר ע"כ שנתן לו הבעלים זכות שיגבה מגופו, [דאל"כ לא נפטר משמירת נזקיו] ב. דהשומר נכנס תחת הבעלים על חיוב השמירה ולא על התשלומין, וממילא גובין מגופו של הבעלים [וכ"כ חזו"א סי' ז' ס"ק ח'] ג. דחלוק תשלומין דמגופו עיקר הדין הוא בשור המזיק שמשתעבד לניזק. [ובאו"ש פ"ד מנ"מ הי"א כתב דאדרבה כיון דהשומר לא מתחייב לשלם מגופו, ממילא החיוב מוטל על הבעלים, והגר"ח שלל דבר זה דבמשנה מד: נראה דהשומר נכנס תחת הבעלים אף בשור תם.] וע"ע ברכ"ש סי' ח' בדרכים אלו. וביאר דהש"ך ס"ל כדרך הא' ולפ"ז א"ש דבתפסו ניזק שלא מסרו לו הבעלים בזה שפיר פטורים הבעלים מלשלם דאנוסים והרי לא נתנו לשומר זכות שיגבו מגופו, [ולא ברירא לי אי ס"ל להש"ך דאף באופן שהבעלים אינם מעמידים תחתם שור שיגבו מגופו ג"כ פטורים א"כ לעולם במסירה לשומר לא יעמידו את השור שיגבו מגופו], וצריך לבאר דהא דבתפסו ניזק גובין מהשור והרי יאמרו הבעלים שהם אנוסים, ואע"ג דהניזק שתפסו אינו אנוס מ"מ הרי אין השור שלו, וצ"ל דמ"מ כיון שהשור משועבד לו זכה ניזק האחרון בשעבוד השור מדין גבי' מגופו וצ"ע, והקצוה"ח ס"ל ב' הסברות דבמש"כ דאף באופן שהבעלים אנוסים ג"כ גובים מגופו זה ע"כ כדרך הג' אבל מש"כ דהכא הבעלים אינם אנוסים זה מתבאר כדרך הב'. ובנידון מסרו לשומר האם פטור הבעלים מתשלומים הוא משום שהעמיד שומר תחתיו או שהעמיד מהיכן לגבות, יש בזה לכאו' סתירות בספר חזו"א דבסי' ג' ס"ק א' ד"ה ונראה כתב דבמסר שורו לעבד דפגיעתן רעה ודאי מצי הניזק למגבי מבעל השור, וכ"כ בסי' ז' סס"ק י"ז. אולם בס"ק ו' כתב דכיון שמסרו לבן דעת אע"פ שאינו חייב בנזקיו יש לפוטרו ושוב דחה דכיון דאין השומר שומרו בביתו ויש לו רשות להלך ברה"ר ע"כ חייבים הבעלים, אבל באופן שמסרו לו שישמור בביתו באמת יפטר וכ"כ בסי' י"ב ס"ק ה'. ועמש"כ עוד בזה לק' מ. בסוה"ע. ובאבן האזל פ"ד מנ"מ ה"ח כתב ליסד בכ"ז דתליא בפלוגתא דרי"ש ורע"ק דלרע"ק דיוחלט השור עיקר החיוב רמי על השור וזהו שכתבו תוס' בדף נ"ו דבגזלן ג"כ גובים מגופו, וכן ס"ל דלרע"ק בתפסו ניזק גובין מגופו, אבל לרי"ש דבע"ח הוא עיקר חיובא רמי על הבעלים, וזהו שכתבו תוס' דידן שאין גובין מהבעלים, וכן ס"ל בדף לד. ד"ה אילו, וכבר כתבנו בדף לג. דהגר"ח בספרו כתב שאין חילוק בזה בין רי"ש לרע"ק. הפנ"י כתב שאין כוונת תוס' כלל שאין גובין מהבעלים דשפיר י"ל דגובין מהבעלים וכדין מסרו לשומר, וכ"ד התוס' הוא שאין גובין אלא את חלק הרביעי ואין מפסידין לשלישי ועי"ש מה שביאר בזה, וע"ע בחי' הגרשש"ק סי' ל"ב בדרך זו. אולם במהרש"א מבואר דגובין אף מחלק שאר הנזקין, וצריך לבאר טעם הדבר דהרי אינם חייבים בשמירתו והרי כשהוא ביד המזיק בזה הדין ראשון ראשון נשכר ואין מפסידין הנזיקין האחרים, ומדוע כשתפסו ניזק מפסידין הנזיקין האחרים.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)