פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
אליה רבה/אורח חיים/תסב
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ז== [ז] '''[לבוש] מעט מים וכו'.''' כתב בשולחן ערוך מותר ללוש ביין אף על פי שאי אפשר לו בלא טיפת מים שנופלת בשעת הבציר הואיל וכבר נתבטלו המים ביין קודם שלשו העיסה, עד כאן. והוא הגהות מיימוני מסמ"ג בבית יוסף, והלבוש שהשמיטה ואדרבה כתב דאפילו מעט מים מחמיץ נראה דסבירא ליה כחם אחד שהביא בכנסת הגדולה שכתב מסמ"ק יחידאה הוא ורמב"ם אסרו ובכנסת הגדולה האריך לחלוק עלי דסמ"ק מיירי דוקא בשעת בציר דנתבטל בתסיסה וקודם שלשו העיסה הוא לאו דוקא וכן כתב מהרי"ט שם, דדוקא בבציר בטלו אף דמים הוי טפי מנותן טעם וכן נראה מסקנת מגן אברהם. ובאמת תמיהני על אותו חכם הא בסמ"ק דף ל"א פסק נמי כרמב"ם ויותר תימא על כנסת הגדולה שלא הרגיש בזה וראיתי בבאורי רש"ל דף ס"ו שכתב דסמ"ק פוסק כרמב"ם ולא כתב דבטל אלא בשם ריב"א ולא סבירא ליה ודחוק, גם לפי זה תימא על הגהות מיימוני שפסק בשם הסמ"ג דבטל וכן בית יוסף ושולחן ערוך, וגם תירץ כנסת הגדולה לא נהירא דלשון הואיל וכבר נתבטלו ביין קודם שלשו העיסה משמע אפילו ביין ממש מתבטל וכן משמע בשל"ה דף קמ"א וכן הסכים עמי גיסי בספר חק יעקב, אך מה שתירץ בעיקר קושיא שמעט מים אינו גורם שממהר להחמיץ ומותר ללוש בו לכתחילה אבל מכל מקום העיסה צריכה שימור דעל כל פנים יש חשש חימוץ במקום מים, ואם כן חיטה שנמצא בתוכו אסור כמו במים, עד כאן דבריו. ולא מחוור בעיני דבממה נפשך אם נתבטל לית בו חימוץ כלל ולא שייך מקום מים דהכל מתערב בהדי הדדי ומהאי טעמא לח בלח אין חוזר וניעור בסימן תמ"ז סעיף ד' ומהרא"ש פרק אלו עוברין לאו ראיה כלל דלא מיירי בענין דנתבטל, ועוד קשה הא בסמ"ג שם משמע דאם לש במי פירות שנתערב בו כל שהוא מים צריך לשורפו מיד, אלא עיקר כדפירשתי באליהו זוטא דזה לשון הרמב"ם וסמ"ג במה דברים אמורים שלא נתערב בהם מים שם בעולם אבל אם נתערב בהם כל שהוא מחמיצין עד כאן לשונו, והבינו כל הגדולים הנזכר לעיל לשון כל שכן דבר מועט, ולעניות דעתי תיקשי אם כן הוה ליה לומר אפילו כל שעה [שהוא] (ורש"ל העתיק כן וליתא), גם מאי לשון שום מים בעולם, אלא נראה לי דהכי פירושו שום מים בעולם רצה לומר מכל דבר שנקרא מים ויש לו דין מים כגון טל ושאר דברים בסימן תס"ו או בין מים חמין בין צוננין בין שאובין בין חיין ולזה סיים אבל אם נתערבה בהן מים כל שהוא רצה לומר יהיו איזה מים שבעולם מחמיצין אבל במעט שנתבטל מודה דמותר וכן במתניתין ריש פרק עושין פסין נקט לשון כל שהוא כדרך שפירשתי, אך צריך עיון ברוקח סוף סימן ר"צ אוסר בטיפה מים בחלב וכן כתב בתרומת הדשן סימן קי"ג, ואולי מיירי שנפל מים אחר שנפל החיטה ובזה אסור כמו בשעת לישה דלעיל ועדיין צריך עיון ולכאורה לדמותו למה שכתב ברמב"ם סוף הלכות טומאת אוכלין מי פירות שנתערב במים הרי הכל משקה ומכשיר, עד כאן, ובסימן תס"ו למדנו חימוץ מהכשר אך הראב"ד שם חולק דהולכין אחר הרוב:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע