פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
ישועות יעקב/אורח חיים/רנב
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ד== (ד) לתוך רחיים של מים. בש"ס דשבת דף י"ח פותקין מים לגינה ע"ש והם נמשכין והולכים כל השבת וכו' אבל ברחיים אסור ונחלקו רבה ור' בטעם איסור רחיים דרבה סובר דאסור מטעם השמעת קול ואמר לי ר"י ולימא מר משום שביתת כלים פי' הדברים דבאמת ברייתא זו דאוסרת ברחיים כב"ש אתיא דסובר שביתת כלים וזהו מחלוקות הני ב' דיעות אי דחיים אסור משום השמעת קול וכן הלכה או דאתי' כב"ש ואנן דלית לן טעמא דשביתת כלים באמת מותר וכתבו תו' דלרבה דאסור במתני' משום דגזרינן מבע"י אטו משתחשך ולא מטעם שביתת כלים. ולכאורה קשה אי גזרינן מבע"י אטו אחר שתחשך מ"ט פותקין מים לבינה וכן במוגמר למה לא נגזור אטו אחר שתחשך ול"ל דהך ברייתא באמת אתיא כב"ה דלא ס"ל הך גזירה ומתירין כלם עם השמש ועכצ"ל דהא דאסרו ברחיים משום השמעת קול הוא ולא הצרכתי לבאר דבר זה אך שבעל מ"א לא הבין כן עיין עליו ואני תמה על גדול הדור כמותו שטעה בזה וז"ב: והנה בגוף הדין נבאר דעתינו בזה אי הלכה כרבה או כר"י ובאמת כי לפי כללו רבה ור"י הלכה כרבה עיין תוס' מס' קדושין דף ז' ד"ה שיראי והרשב"א בחידושי שבת הביא לשון התוספתא וכן הוא בירושלמי אמרו להם ב"ש לב"ה אי אתם מודים שאין צולין בשר בצל וביצה והנה מבואר מזה דלב"ש אסור אף בלי טעם דשמא יחתה בגחלים [דבחשש חיתוי בגחלים אף ביה מודים דאסור] ושם לא שייך טעם דשביתת כלים ומ"מ אסור לב"ש וע"כ דמשום גזירה אסרינן לה ולכאורה חשבתי שמדברי הירושלמי מוכח דהלכה כרבה וכ"כ הרשב"א ואחר בעיון ראיתי כי מדברי הירושלמי הנ"ל מבואר דהלכה כרב יוסף דכבר כתבתי דלרבה דס"ל הטעם משום גזירה מבע"י אטו משתחשך קשה מברייתא דפותקין מים לגינת והיא מתמלאת והולכת מ"ט לא גזרינן בזה וצ"ל דברייתא אתי' כב"ה ולב"ש באמת אסור. והנה בירושלמי שם טעמיה דב"ש דכתיב ששת ימים תעשה כל מלאכתך דהיינו כלה בששת ימים וב"ה דרשי ששת ימים תעשה מלאכתך וביום השביעי דהיינו שאם מתחיל המלאכה בששת ימים תגמר המלאכה בשבת וקאמר עלה מה מקיימין ב"ש קרא דב"ה כהדא דחכי' פותקין מים לגינה ומתמלאת והולכת כל השבת מבואר מזה דאף ב"ש מודים דפותקין מים לגינה ואם הטעם משום גזירה לב"ש א"כ למה מודים בהך דפותקין ומבואר מזה דירושלמי סובר טעם האיסור משום שביתת כלים והנה התוס' הקשו אי נימא הטעם דב"ש משום שביתת כלים אמאי קאמר ומודים שטוענין בקורת בית הבד הא אף בזה שייך שביתת כלים ונ"ל ליישב דבאמת קיי"ל לענין שביתת בהמה דאסור אף לב"ה מ"מ בדבר שאד' עצמו אינו אסור לעשות רק מדרבנן אין אדם מצווה על שביתת בהמה ומה"ט אין אדם מצווה על החום בהמתו כיון דבאדם אינו רק מדרבנן א"כ ה"ה בשביתת כלים לב"ש בדבר דבאדם ליכא חיוב חטאת אינו אסור בכלים ואף דקאמר הש"ס לב"ש אע"ג דלא עביד מעשה כלל היינו דאינו עושה מעשה אבל מ"מ מתעבד בכלי מלאכה שיש בה חיוב חטאת אלא שאינו נעשה בגוף הכלי אבל הך דטוענין בקורת בית הבד דגוף המלאכה אינה דבר תורה ל"ש שביתת כלים והדברים ברורים כשמש.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)