פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
העמק שאלה/קנא
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == {{העמקש|ד}} '''או דילמא יליף כהנים כהנים מאמור אה"כ מה להלן בנים ולא בנות כו'.''' ר"ל דדרשינן בני אהרן ולא בנות אהרן אף כאן משפט הכהנים ולא כהנות. והנה בגמ' איתא אחר תשובת עולא אהרן ובניו כתובין בפרשה דבי ר"י תנא כהן ולא כהנת ילמוד סתום מן המפורש. ופרש"י ממנחת כהן דכתיב אהרן ובניו. דבי ראב"י תנא כהן אפי' כהנת ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות. ולפי פרש"י משמע דתרוייהו תנאי פליגי אדעולא וס"ל דיש ללמוד מן המפורש במנחת כהן. אלא דבי ראב"י ס"ל דכאן יש מיעוט אחר מיעו' ותדר"י ס"ל דכאן לא ניתן מדה זו כלל מאיזה טעם שיהא. וממילא ילמוד סתום מה"מ דכהן ולא כהנת כהמפור' במנחת כהנים. אבל רבינו דקאמר יליף כהנים כהנים מטומאת כהנים משמע דבהא ס"ל להני תנאי כעולא דממנחת כהן א"א למילף כלל אלא דמגוף כהן משמע ולא כהנת. ובהא ס"ל לדבי ראב"י דיש כאן שני מיעוטים ואין מיעוט א"מ אלא לרבות ותדר"י ס"ל דמכ"מ אית כאן ג"ש מט"כ. וע"כ אידך כהן לדרשה אתי. ודבי ראב"י לית ליה ג"ש זו. ולפי זה הא דאי' בגמ' בתדר"י ילמוד סתום מן המפורש. היינו מג"ש דט"כ. והיינו דרבינו הסביר בשאלה אי דרשינן ג"ש ומפיק ממדה דתרי מיעוטי. א"ד לא דרשינן ג"ש זו. והוי מיעוט א"מ. והנה התוס' קידושין ד"ח א' ד"ה רב כהנא כתבו דה"ה בפדיון הבן שרי למשקל בשביל אשתו כהנת. וכ"כ הרא"ש שלהי בכורות בשם רש"י ז"ל ודחי לה הרא"ש דהא אהרן ובניו כתובין בפרשת במדבר ויתן משה את כסף הפדוים לאהרן ולבניו ואי' בסוגיא דחולין דאהרן ובניו ודאי משמע ולא כהנות. ולכאורה י"ל דודאי לפי דמסיק הש"ס דדרשינן כהן ולא כהנת והכי סתים בסוטה דכ"ג דכהן ולא כהנת משמע. ומכ"מ יהבינן מת"כ לכהנת משום דתרי מיעוטי כתיבי ה"נ בפה"ב כתיב ונתת הכסף לאהרן ולבניו ויתן משה את כסף הפדוים לאהרן ולבניו הוי תרי מיעוטי ואין מיעוט אח"מ אלא לרבות. ולא דמי למנחת כהן דכתיב אהרן ובניו וגם וכל מנחת כהן. דהתם לא כתיבי בחד ענין דאהרן ובניו כתיב בתחלת הפ' גבי מנחת חביתין וכהן כתיב בשארי מנחות. בשלמא בס"ד דעולא ס"ל דכהן אפי' כהנת במשמע שפיר הוכיח דהאי כהן דכתיב במנחה סתם כהן ולא כהנת במשמע משום דאהרן ובניו כתיב הכא באותה פרשה. אבל להמסקנא דכהן משמע בכ"מ ולא כהנת אלא במתנות איכא תרי מיעוטי לרבות לפי זה ליכא למימר דהוי גם במנחת כהן תרי מעוטי משום דכתיב אהרן ובניו במנחת חביתין וכהן במנחה סתם. [ופרש"י ד"ה מטונך כו' דאהרן ובניו כתובין בפרשת וזאת תורת המנחה הקרב אותה בני אהרן וכו' אינו אלא תימא שאין זה ענין למנחת כהן שנשרפת וכמדומה שיש כאן טה"ד] משא"כ בפדיון הבן איכא תרי מיעוטי כמו במתנות כהונה. מיהו יש לבאר קו' הרא"ש מדלא הביא הרי"ף בפ' הזרוע אלא הא דעולא דס"ל כהן אפי' כהנת. משמע דלא פסק כתנא דבי ראב"י דס"ל דכהן משמע ולא כהנת ומשום תרי מיעוטי נקטינן לרבות אפי' כהנת. אלא כעולא דס"ל דמשמעות הקרא אפי' כהנת זולת היכא דכתיב אהרן ובניו. וידוע דהלכה כאמוראי דפליגי על הברייתא. ואע"ג דראב"י הלכה כמותו בכ"מ. מכ"מ במקום דאיכא אמורא דלא כותי' לא קיי"ל כראב"י כמש"כ הרא"ש עירובין פ"ד ה"ב. ומכש"כ כאן דלאו ראב"י עצמו אמרה אלא נשנה בבי מדרשו. והשתא ניחא קושיתו דבפדיון הבן בפי' כתיב אהרן ובניו. ותרי מיעוטי לית לן הכא כלל. שאין מדה זו נדרשת אלא היכא שפירש הש"ס. כ"ז יש לבאר קושית הרא"ש. אבל דברי רבינו לא משמע דעולא פליג אדבי ראב"י דלכאורה קשה טובא שהתחיל השאלה אי אמרינן ג"ש או לא דמשמע דהא פשיטא דמשמע כהן ולא כהנת אלא הספק אי להתיר כהנת משו' אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות. או דלמא איכא גז"ש דלא ניתן מדה זו כאן. ופשיט השאלה מהא דעולא דהוא לית לי' כלל כהן ולא כהנת בתמי'. וצ"ל דפשיטא דלפי המסקנא שמעינן דעולא ג"כ משמע לי' כהן ולא כהנת ולא התיר כאן אלא משום תרי מיעוטי כדבי ראב"י. והא דא"ל עולא לרבא מטונך אהרן ובניו כתובין בפרשה. ה"ק מטונך ממקום שהבאת יש ראי' להתיר כאן שהרי משם ראי' דכהן ולא כהנת משמע דאהרן ובניו כתובין בפרשה. וכיון דשם ע"כ משמע כהן ולא כהנת. הכא נמי משמעו כהן ולא כהנת. וכמש"כ רש"י ד"ה סתום כו' דמה להלן כהן ולא כהנת דאהרן ובניו כתובין אף הכא כהן ולא כהנ' עכ"ל. וא"כ דכתיבי תרי כהן הוי לרבות כהנת ונמצא טעם ההיתר מינה נפקי מדאיכא תרי מיעוטי. והמקשן סבר דמשמעות כהן לא משמע ולא כהנת ומש"ה כתיב שני פעמים כהן להורות ולא כהנת והביא ראי' ממנחת כהן דהכי הוא. והשיב אדרבה משם למדנו דבכ"מ דכתיב כהן לחוד משמעו ולא כהנת כמו שם אהרן ובניו כתובין בפ' וא"כ אין כהן אחר כהן אלא לרבות. ובזה יבואר לשון מטונך. ע' תוס' זבחים דל"ב ב'. ודבי ר"י פליגי מטעם ג"ש דטומאת כהנים. ודבי ראב"י דלית להו ג"ש זו קיימי בשיטת עולא. ומאחר שכן נתיישב פסק רש"י ותוס' דה"ה בפדיון הבן דאיכא תרי מיעוטי: '''רב הונא אכיל בשביל אשתו.''' בגמ' אי' רב כהנא. והכי אי' בכת"י: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית